מחיר השפע בחגי תשרי: מזון ב-2.5 מיליארד שקל צפוי לרדת לטמיון

כ-260 אלף טון מזון, בשווי כולל של כ-2.5 מיליארד שקל, צפויים לרדת לטמיון במהלך חגי תשרי. כך עולה מאומדן חדש של לקט ישראל ו-BDO, המתייחס לאובדן המצטבר לאורך שרשרת המזון - משלב הגידול והייצור, דרך השיווק וההפצה ועד למשקי הבית.

לפי האומדן, ההוצאה הממוצעת של משפחה ישראלית על מזון בתקופת החגים צפויה להגיע לכ-4,100 שקל. מזון בשווי של כ-850 שקל מתוך סכום זה צפוי שלא להיצרך. מדובר בכ-21% מן ההוצאה - יותר משקל אחד מכל חמישה שקלים שמשפחה מוציאה על מזון בתקופת החגים.

41 מיליון מ"ק מים ירדו לטמיון

לצד הנזק הכספי, הנתונים מצביעים על בזבוז נרחב של משאבי טבע. לפי חישובי לקט ישראל ו-BDO, כ-41 מיליון מ"ק מים שהושקעו בגידולו ובייצורו של המזון צפויים לרדת לטמיון בחגי תשרי בלבד. בארגונים אומדים כמות זו כשוות ערך לכ-12,500 בריכות שחייה אולימפיות.

לנתון משמעות מיוחדת לנוכח מצבה של החקלאות הישראלית. במהלך 2025 נרשמו עומסי חום קיצוניים, תנודות בכמויות המשקעים, מגבלות מים ובצורת שהשלכותיה מורגשות גם השנה. מזון שאינו נאכל אינו מגלם רק את מחירו בחנות: מאחוריו עומדים מים, קרקע, אנרגיה, דשנים, עבודה, אחסון והובלה.

הנתונים כוללים אובדן בשלבים שונים ואינם מתייחסים רק למזון שמשקי הבית משליכים לפח. תוצרת עלולה ללכת לאיבוד בשדה, במהלך המיון, האחסון והשיווק ובבתי העסק, ואילו מזון נוסף נזרק לאחר שנרכש או הוכן בכמות העולה על הצריכה בפועל.

האירוח מגדיל את הקניות ואת השאריות

בחגי תשרי מתרבות הארוחות המשפחתיות, וישראלים רבים מארחים ומתארחים בתדירות גבוהה מהרגיל. הרצון להבטיח שפע על שולחן החג מוביל לעיתים לקניות עודפות, לבישול כמויות גדולות ולפתיחת מוצרים שאינם מנוצלים במלואם.

הבעיה אינה מתחילה בחגים. כבר בדוח שפרסם מבקר המדינה במאי 2015 נקבע כי אובדן המזון בישראל לא זכה להתייחסות ממשלתית כוללת, לא נאמדו כמויות המזון האובד לאורך שרשרת האספקה ולא נקבע גוף שירכז את הטיפול בנושא. המבקר הצביע גם על היעדר תוכנית לאומית, מחסור בהסברה לציבור, השמדת עודפי תוצרת והשלכת מזון ראוי למאכל בגופים ציבוריים.

המבקר המליץ למנות משרד ממשלתי אחד או גוף מטה שיוביל תוכנית לאומית לצמצום אובדן המזון. בין אבני הדרך שהציע היו מדידה שיטתית, הצבת יעדים, הסברה לציבור, הסרת חסמים לתרומת מזון ומתן תמריצים להצלת עודפים.

דוח המבקר הוליד את המדידה השנתית

מאמר שפרסם משרד מבקר המדינה ב-2022 תיעד את השפעת הביקורת על העיסוק הציבורי בנושא. לפי המאמר, מנכ"ל לקט ישראל סיפר בדיון בכנסת כי דוח המבקר והקביעה שאין בישראל נתונים מרוכזים הם שהניעו את העמותה ואת BDO להכין את הדוח הראשון על אובדן מזון והצלתו.

מאז 2015 מפרסמים שני הגופים דוחות שנתיים הכוללים אומדנים של כמויות המזון האובדות בשלבים השונים. בהמשך הצטרפו להכנתם גם המשרד להגנת הסביבה, גורמים מן המגזר העסקי וחוקרים מן האקדמיה. ב-2018 נחקק חוק עידוד תרומות מזון, שנועד להסיר חלק מן החשש המשפטי המרתיע עסקים וגופים אחרים מתרומת עודפים.

עם זאת, הנתונים החדשים מלמדים כי גם לאחר יותר מעשור של מדידה, חקיקה והסברה, היקף האובדן נותר נרחב. בהודעה על אומדן חגי תשרי לא פורטה שיטת החישוב המלאה, ולכן יש לראות בנתונים הערכה כלכלית וסביבתית ולא מדידה ישירה של המזון שיושלך בפועל בכל בית.

תכנון מוקדם יכול לצמצם את האובדן

בלקט ישראל ממליצים לתכנן מראש את מספר הארוחות והסועדים, להכין רשימת קניות, להתאים את כמויות המזון למספר המשתתפים ולהשתמש בשאריות להכנת מנות נוספות. פעולות פשוטות אלה עשויות לצמצם הן את ההוצאה המשפחתית והן את הפגיעה הסביבתית.

מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך: "יש כאן אבסורד שקשה להתעלם ממנו: משפחות מרגישות את יוקר המחיה במרכול ובכל תחומי החיים, החקלאים מתמודדים עם בצורת ומחסור במים, ובאותו הזמן מזון בשווי מיליארדי שקלים יורד לטמיון. מאחורי המזון הזה יש מים, קרקע, אנרגיה ועבודה שהושקעו לשווא".

כרוך הוסיף: "דווקא בחגים אפשר לצמצם את אובדן המזון באמצעות תכנון הקניות, התאמת הכמויות למספר הסועדים ושימוש בעודפים. שמחת החג איננה נמדדת בכמות האוכל שנשארת על השולחן, ובוודאי לא בכמויות שנזרקות לפח".