רם בן ברק חושף: המוסד סירב למשימה "בעייתית מאוד" של ראש ממשלה

חבר הכנסת רם בן ברק ממפלגת ביחד-יש עתיד, שכיהן בעבר כמשנה לראש המוסד וכיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון בממשלת בנט-לפיד, חשף בראיון לערוץ כנסת כי המוסד סירב בעבר לבצע משימה שהוטלה עליו בידי ראש ממשלה, עד שתובא לאישור הממשלה. הוא תיאר את המשימה כ"בעייתית מאוד" ואמר כי היא נגעה לשאלה "מה מותר ומה אסור בתחום שמדינה יכולה להרשות לעצמה לעשות".

בראיון לליאור קינן ולספי עובדיה התייחס בן ברק גם למידור ועדת החוץ והביטחון, לאחריות לכשל 7 באוקטובר, למינוי רומן גופמן לראש המוסד, למצבה של מפלגת ביחד, לאפשרות שמנסור עבאס ייחשף לסודות ביטחוניים ולהתמודדות נוספת שלו מול יאיר לפיד.

המוסד סירב למשימה של ראש ממשלה

בן ברק נשאל אם ראש ממשלה יכול להשתמש ביכולות המוסד לטובת אינטרס פוליטי או אישי. בתשובתו סיפר על מקרה שהתרחש לדבריו "בימים עברו": "המוסד קיבל משימה מאוד בעייתית, מאוד בעייתית, והמוסד סירב לבצע את המשימה אלא אם כן זה יעבור אישור ממשלה".

לדבריו, המשימה הגיעה מראש הממשלה, אך הוא הדגיש כי לא היה מדובר באינטרס אישי: "האינטרס מאחוריה היה אינטרס שאפשר להתווכח עליו אם הוא טוב או לא טוב. זה לא היה אינטרס אישי, אבל בסוף מדינה צריכה להתנהל בצורה מסודרת".

כשנשאל מדוע המשימה הייתה כה בעייתית ואם היה בכוחה לגרום למלחמה, השיב: "בעייתית מאוד מהרבה מאוד היבטים. אני לא רוצה להיכנס לזה, באמת. זה מסווג עד היום ואני לא רוצה ליפול בלשוני".

בן ברק סירב לזהות את ראש הממשלה שהטיל את המשימה. כאשר המראיינים ניסו לקשור את הדברים לבנימין נתניהו, הוא השיב: "לא אמרתי נתניהו ולא התכוונתי לשום דבר". לדבריו, אנשי המוסד אמרו לראש הממשלה: "אין שום בעיה, אנחנו כפופים לממשלה, אבל תאשר את זה בממשלה". המשימה, ציין, כלל לא הגיעה בסופו של דבר לאישור הממשלה.

כאשר נשאל אם הפעולה נועדה לאפשר לראש הממשלה לקבל הכרה ציבורית על מהלך מסוים, השיב בן ברק כי מדובר בנושא רחב הרבה יותר: "זה מעולמות של מה מותר ומה אסור בתחום שמדינה יכולה להרשות לעצמה לעשות. זה יותר גדול ממה שאתם מדמיינים".

עובדיה הציג בפניו אפשרות שלפיה ראש ממשלה המעוניין בשימור מצב מלחמה לצרכים פוליטיים עלול להשתמש במוסד לשם כך. בן ברק השיב פעמיים: "יכול להיות". בהמשך אמר: "המוסד, כמו שירות הביטחון הכללי, זה ארגון חזק מאוד-מאוד, עם הרבה מאוד יכולות מעבר אפילו לדמיון. הוא יכול להשפיע בהרבה מאוד תחומים". לדבריו, בין היכולות האלה נמצאת גם האפשרות "לייצר מצב של מלחמה".

"רומן גופמן הוא אדם ישר והגון"

בן ברק התייחס גם למינויו של רומן גופמן לראש המוסד. הוא סיפר כי לא שוחח עימו בארבע עיניים, אך השתתף במפגש של ראשי אגפים בעבר ובהווה שבו נכח גופמן: "נתנו לו עצות, מה אנחנו חושבים שצריך להיות. התרשמתי שהוא מתעניין מאוד, הוא מקשיב מאוד, הוא גם רשם והעריך מאוד את הפגישה".

עם זאת, בן ברק מתח ביקורת על עצם הבחירה באדם שלא צמח בתוך המוסד: "אני חושב שארגון כמו המוסד, אם הוא לא עבר טלטלה ואם יש לו שדרת פיקוד טובה, רצוי שהמפקד הבא יהיה מהארגון. זה הדבר הטבעי".

לדבריו, גופמן הוא "קצין מצוין" ו"איש ראוי, ישר והגון", אולם מינוי מבחוץ צריך להיות החריג ולא הכלל. בן ברק הזכיר את מאיר דגן כדוגמה חריגה לאדם שהגיע מחוץ למוסד והצליח בתפקיד: "מאיר דגן היה ראש המוסד הכי טוב שהיה למוסד, לדעתי. הוא לא גדל במוסד, אבל זה מקרה יוצא דופן".

כשנשאל אם לנתניהו היה מניע נסתר במינוי גופמן, השיב כי אינו יודע להצביע על מניע כזה. עם זאת, הוסיף: "הבעיה היחידה עם המינויים של בנימין נתניהו היא שאנחנו יודעים שבדרך כלל יש מניע נסתר. גם עם מבקר המדינה, גם עם ראש שירות הביטחון הכללי - תמיד אתה אומר, רגע, זה לא סתם".

בן ברק הדגיש: "אני חושב שרומן גופמן הוא אדם ישר והגון. אני מאוד מקווה שאני צודק בעניין הזה".

העצה לראשי המוסד: לפעול להחלפת המשטר באירן

בן ברק סיפר כי המליץ בעבר לראשי המוסד להציב את החלפת המשטר באירן כמשימת על ארוכת טווח. לדבריו, כאשר יוסי כהן נכנס לתפקיד ראש המוסד הוא אמר לו: "משימת העל של המוסד צריכה להיות החלפת המשטר. זה ברור לגמרי. זה יגמור את הבעיה".

בן ברק הוסיף כי תוכנית כזו אינה יכולה להבשיל בתוך קדנציה אחת: "הבעיה תמיד בדברים כאלה היא שכל אחד יודע שזה לא יקרה בהכרח בקדנציה שלו. הוא לא יגזור את הסרט. זו תוכנית לעשר שנים שאתה צריך לבנות שנה אחרי שנה".

לדבריו, גם לדדי ברנע אמר דברים דומים: "כשדדי נכנס לתפקיד אמרתי לו את אותו דבר - משימת העל שלך צריכה להיות הפלת המשטר". לטענתו, ברנע החל לעסוק בכך רק כשנתיים לפני תום תפקידו, "אבל זה כבר היה מאוחר".

[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90] (יונתן זינדל/פלאש 90)

"נתניהו ניתק את ועדת החוץ והביטחון מהמוסד"

בן ברק טען כי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון אינה מקבלת כיום את המידע הנדרש כדי לפקח על פעילות המוסד. לדבריו: "נתניהו ניתק את ועדת החוץ והביטחון מהמוסד באופן מוחלט".

הוא טען כי לפני המלחמה חברי הוועדה היו ממודרים מתוכניות מבצעיות מרכזיות: "לא היינו במוסד ולא שמענו על התוכניות. הרי מה התפקיד שלנו?". לדבריו, ועדת המשנה אמורה לקבל מידע על תוכניות מבצעיות, לבחון אותן ולהעיר עליהן - אך הדבר לא נעשה.

בן ברק התייחס לתוכנית שעליה דווח בתקשורת להפלת המשטר באירן, שהתבססה בין השאר על כוח כורדי שהיה אמור להתקדם לכיוון טהרן. לדבריו, לו נחשפה התוכנית בפני חברי ועדת המשנה, ייתכן שהיו מזהים מראש את חולשותיה: "היית יודע להרים את היד ולהגיד, חבר'ה, אתם חיים בסרט, או שכן או שלא. אבל לא נחשפתי לזה. איך אני יכול לענות לך בדיעבד?".

לטענתו, התוכנית לא הייתה מוכנה דיה: "תוכנית להפלת משטר היא תוכנית של עשר שנים. אתה לא עושה אותה בשנה וחצי. אתה לא יכול שיהיו לך חוליות בשטח חמושות בשנה וחצי". בן ברק הוסיף כי לא די בכוח פולש, ונדרשות גם הנהגה מקומית, תמיכה ציבורית והכנות רבות נוספות.

לדבריו, הבעיה החמורה אינה רק כישלון התוכנית, אלא המידור: "זה מופרך שוועדת המשנה, שהיא הוועדה החסויה שמעולם לא דלף ממנה שום דבר החוצה, והיא יודעת ואמורה לפקח ולהעיר הערות על תוכניות מבצעיות, מודרה. לא רק מהתוכנית הזאת - גם מתוכניות אחרות".

[צילום: חיים גולדברג/פלאש 90] (חיים גולדברג/פלאש 90)

"הפכו את הוועדה לבדיחה"

בן ברק תקף בחריפות את תפקוד ועדת החוץ והביטחון בהרכבה הנוכחי. על הוועדה המלאה אמר: "הפכו את ועדת החוץ והביטחון - קודם כול, המליאה שלה היא בכלל בדיחה".

לדבריו, בעבר היו הדלפות מדיוני המליאה, אך הוועדה הייתה פחות פוליטית: "היום הוועדה, תוך כדי הוועדה, אתה מקבל את כל מה שהיה בוועדה. היום הוועדה משמשת לצורכי בחירות מקדימות בכלל. היא לא עניינית לחלוטין".

על ועדת המשנה החסויה אמר כי בעבר פעלה ברצינות תחת יושבי-ראש שונים, ובהם יובל שטייניץ, ציפי לבני וצחי הנגבי. לדבריו, כיום מידע ביטחוני שאמור להגיע אל חבריה אינו מגיע אליהם: "חד-משמעית לא מגיעים".

בן ברק מתח ביקורת אישית על יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט: "בועז לא מבין שהוא ראש ועדה. הוא צריך להיות עצמאי והוא לא צריך בכלל לשאול אם ללכת או לא ללכת. כשאני הייתי ראש ועדה, אתה חושב שהייתי מקבל אישור מנפתלי בנט? עשיתי מה שאני חושב שנכון".

לדבריו, חברי האופוזיציה שלחו יותר ממכתב אחד ליושב-ראש הכנסת, אך הדבר לא הועיל. כשנשאל אם המצב מסוכן, השיב: "ברור".

[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת] (נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

הקופסה הריקה בתקציב התקיפה באירן

כדי להמחיש את חשיבות הפיקוח הפרלמנטרי סיפר בן ברק על בדיקה שערך כראש ועדת החוץ והביטחון בתקציב הביטחון. לדבריו, גילה כי במשך שמונה שנים הופיעה בתקציב "קופסה" מיוחדת שנועדה למימון היערכות לפעולה ב"מעגל השלישי" - כלומר באירן - אך בפועל איש לא העביר אליה את הכסף.

בן ברק סיפר: "אני שואל מי שם כסף בקופסה. משרד האוצר אומר משרד הביטחון, משרד הביטחון אומר משרד האוצר. ביקשתי מהיועצת הכלכלית של הוועדה להביא לי את כל התקציבים הקודמים. הסתבר ששמונה שנים יש קופסה ואיש לא מילא אותה בכסף".

המשמעות, לדבריו, הייתה שלישראל לא היו אמצעים מספיקים לביצוע פעולה משמעותית באירן. בעקבות הגילוי הודיע שלא יאשר את תקציב הביטחון עד שיוצגו לפניו התקשרויות ממשיות המעידות שהכסף אכן מיועד לרכש ולהיערכות הנדרשת.

"אני אמרתי: חברים, אני לא חותם על התקציב עד שאני לא רואה התקשרויות, שהכסף הזה הולך בפועל למשהו", סיפר. לדבריו, זו דוגמה לצורך בוועדה עצמאית שמסוגלת לבדוק את התנהלות מערכת הביטחון ולא להסתפק בדיווחים כלליים.

האחריות ל-7 באוקטובר

בן ברק הבחין בראיון בין האחריות למדיניות שקדמה לטבח 7 באוקטובר לבין האחריות לתפקוד מערכת הביטחון ביום המתקפה. לדבריו, האחריות למדיניות ארוכת השנים מול חמאס מוטלת על הממשלה ועל ראש הממשלה: "כשמכניסים כסף כדי לקנות שקט בכסף - זו מדיניות. האחריות היא בוודאי ובוודאי על ראש הממשלה".

הוא דחה את הטענה שהצבא פעל בניגוד להנחיות הממשלה: "כל הדיבורים האלה שהצבא עושה מה שהוא רוצה והוא לא שומע - זה הבלים. הצבא מקפיד לעשות את מה שאומרים לו. נראה פעם אחת שהצבא קיבל הנחיה ולא ביצע אותה".

עם זאת, מהרגע שבו נפרצה הגדר והחלה המתקפה, האחריות עברה לדבריו לצבא: "ברגע שנפרצו הגדרות ונכנסו מחבלים, זו הייתה אחריות הצבא לסכל את האירוע הזה ולמגר אותם".

בן ברק סיכם: "איך הגענו למה שהגענו - דרג מדיני ב-100%. איך תפקדנו כשזה קרה - דרג צבאי ב-100%". לכן, לדבריו, הרמטכ"ל וראש שירות הביטחון הכללי היו צריכים להתפטר.

[צילום: עבד אל-כרים חטיב, פלאש 90] (עבד אל-כרים חטיב, פלאש 90)

"גם על המוסד יש אחריות"

בן ברק טען כי גם המוסד נושא באחריות לכך שההכנות למתקפת חמאס לא נחשפו. לדבריו, הנהגת חמאס פעלה גם מחוץ לרצועת עזה וניהלה פגישות במדינות זרות, ולכן המוסד היה צריך להיות מעורב יותר באיסוף המידע.

"אני חושב שהמוסד היה צריך, וצריך גם היום, להיות מעורב הרבה יותר בכל מה שקשור לחמאס בעזה", אמר. הוא הסביר כי חלק מהנהגת חמאס ושליחיה יושבים מחוץ לרצועה, והוסיף: "לכן גם על המוסד יש אחריות בעניין הזה".

בן ברק קשר את הכשל לחלוקת האחריות בין גופי המודיעין: "יש כאן בעיה של חלוקת אחריות, ויש כאן אולי גם רצון של 'אל תכניס אותי לביצה הזאת, יש לי מספיק צרות, שירות הביטחון הכללי רוצה - ששירות הביטחון הכללי יעשה'. אני חושב שזו לא גישה נכונה".

לדבריו, גם אם תוכנית חמאס הייתה מוכרת לצבא, מידע מפגישות ההנהגה בחוץ לארץ היה עשוי להבהיר את מידת הרצינות שלה: "אם היית מצליח לשים האזנה בקטר ושומע שמדברים על חומת יריחו, אתה יכול להבין את מידת הרצינות של הדבר הזה".

[צילום: קובי גדעון/לע"מ] (קובי גדעון/לע"מ)

נתניהו והמוסד

בן ברק דחה את הניסיון לייחס לנתניהו לבדו את המבצעים שביצע המוסד נגד תוכנית הגרעין האירנית. לדבריו: "אני חושב שכל ראש ממשלה היה מאשר את מרבית המבצעים האלה".

הוא ציין כי הציג בעבר מבצעים גם לאריאל שרון ולאהוד ברק: "הייתי אצל אריק שרון, הייתי אצל אהוד ברק. היינו במקומות שאישרו לא פחות". לדבריו, נתניהו "אישר הרבה מאוד מבצעים" והמוסד הצליח לעכב את תוכנית הגרעין, אך הכשלים המרכזיים בהתמודדות עם אירן היו מדיניים ולא מבצעיים.

בן ברק טען כי הנאום שנשא נתניהו בקונגרס האמריקני והיציאה מהסכם הגרעין ללא חלופה גרמו נזק: "כל הדברים הבעייתיים שאנחנו מדברים עליהם היו לפני מערכת בחירות. תמיד להראות, הנה אני עומד מול הנשיא האמריקני, הנה יש לי השפעה על הנשיא האמריקני. ובשני המקרים זה גרם לנזק גדול מאוד בכל מה שקשור לתוכנית הגרעין האירנית".

הוא גם תיאר את סגנונו של נתניהו בקבלת החלטות מבצעיות. לדבריו, אריאל שרון היה יורד לפרטים ומקיים דיונים מעמיקים על תוכניות מבצעיות, בעוד נתניהו היה מרוחק יותר: "הוא לא היה כל כך מעוניין בהרבה מאוד פרטים, כי אז זה היה מכניס אותו מאוד לתוכנית". עם זאת, שב והדגיש: "בסופו של דבר הוא אישר הרבה מאוד מבצעים, ועשינו הרבה מאוד מבצעים".

"הייתי בטוח שהאיחוד יעבוד"

בחלק הפוליטי של הראיון נשאל בן ברק מדוע החיבור בין נפתלי בנט ליאיר לפיד לא הביא עד כה לתוצאה המצופה בסקרים. הוא השיב: "אני לא יודע בדיוק מה גרם לזה לא לעבוד. אני הייתי בטוח שזה יעבוד".

בן ברק הודה כי קיווה שגדי איזנקוט יצטרף לחיבור: "אני עוד מקווה שזה יקרה יום אחד, שיהיה איחוד גדול. דיברתי על זה וקיוויתי שהם יצטרפו". לדבריו, הוא עדיין מאמין שהמפלגה תוכל לשפר את מצבה בשלושת החודשים שנותרו עד הבחירות.

"אנחנו עובדים קשה בשביל לשפר את זה", אמר. "אני באמת מאמין גם היום שהשילוב הנכון הוא השילוב שלנו, של האיחוד הזה". בן ברק תיאר את הממשלה שהיה רוצה לראות: "גדי איזנקוט שר ביטחון, נפתלי בנט ראש הממשלה, יאיר לפיד שר החוץ ואביגדור ליברמן שר האוצר. זו ממשלה טובה מאוד של אנשים מאוד ראויים".

לדבריו, איזנקוט הוא "איש מצוין", אך חסר לו ניסיון בעבודת הממשלה: "הוא זקוק לניסיון הזה של לעבוד בממשלה ולא רק לעבוד בצבא. ההיסטוריה מוכיחה שהקפיצות האלה לא טובות".

"אני כועס גם על עצמי"

בן ברק נשאל אם הוא כועס על לפיד בשל מצבה של יש עתיד והירידה בכוחה. הוא השיב: "אני לא יכול לכעוס על משהו שאני הייתי חלק ממנו. אני כועס גם על עצמי".

לדבריו, לפיד אינו האחראי היחיד: "לא בגללו הגענו למה שהגענו. יש עתיד התנהלה ואני הייתי חלק מהניהול שלה". בן ברק העריך כי נקודת המפנה הייתה החלטת המפלגה שלא להיכנס לממשלה מיד לאחר טבח 7 באוקטובר: "אני חושב שהירידה הגדולה שלנו הייתה שלא הסכמנו להיכנס לממשלה בשמיני או בתשיעי באוקטובר".

עם זאת, הוא לא הגדיר את ההחלטה כטעות: "לא, כי אתה רואה מה קרה לבני גנץ. אבל אנשים זוכרים לנו. משם היה קשה מאוד לעלות". בן ברק הוסיף כי מאז הופיעו גופים פוליטיים חדשים, ולמצביעים קל יותר להזדהות עם מי שאינו נושא מטען פוליטי קודם.

"אני חושב שזה עדיין הפיך", אמר. "מה שמעודד אותי זה שהגוש לא נפגע".

אם נתניהו ינצח - "תחילת הסוף של המדינה"

כשנשאל כיצד יגיב אם נתניהו ישיג רוב של 61 חברי כנסת, השיב בן ברק: "אני חושב שזו תהיה תחילת הסוף של המדינה".

הוא האשים את הממשלה ב"הפיכה משטרית" ובהרס המדינה: "הממשלה הנוכחית החליטה להחריב את המדינה, עם קואליציה של חרדים, כהניסטים ואנשים שלא אכפת להם, וראש ממשלה שדואג לעצמו. זו תחילת הסוף של המדינה".

לדבריו, המשך שלטון הממשלה עלול להוביל לעזיבה נרחבת של רופאים, מהנדסים ואנשים היכולים לבנות קריירה מחוץ לישראל: "יעזבו האנשים שמחזיקים היום את המדינה על הכתפיים שלהם". הוא הוסיף כי אף שהוא מבין את מי ששוקלים לעזוב, "אסור לנו לוותר על המדינה הזאת".

בן ברק טען כי כיוון הממשלה הוא להפוך את ישראל למדינת הלכה: "זה מה שסמוטריץ' רוצה". עם זאת, סיים את דבריו באופטימיות: "אנחנו לא נפסיד את הבחירות האלה. אנחנו ננצח ונביא שינוי".

"אין לי שום בעיה" עם עבאס בקבינט

בן ברק תמך באפשרות שעמיתו לסיעה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', יחבור לרע"ם של מנסור עבאס. לדבריו, סגלוביץ' "לא מוכן לדבר על ערבים או יהודים, הוא מוכן לדבר על ערכים".

"אני לא יודע אם זה יקרה, אבל אני לא רואה בזה דבר פסול", אמר. לדבריו, אין לדון בפוליטיקאים לפי השתייכותם הלאומית בלבד: "לא צריך לדבר על ערבים, צריך לדבר על מי שהוא חלק מהמדינה הזאת ומי שלא רוצה להיות חלק מהמדינה הזאת".

כאשר נשאל במפורש אם היה מוכן לחשוף את עבאס לסודות ביטחוניים כמוסים ולהכניסו לישיבות הקבינט, השיב: "בתוך העניין? לא. אין לי שום בעיה. אם הוא יפגע במדינה הוא יישב בכלא כמו אחרים. אין לי שום בעיה".

בן ברק הוסיף: "הוא יחתום על סודיות והוא יעמוד בזה, אני מקווה מאוד. ואם לא, אז הוא יישב בכלא. אתה לא יכול להדיר 20% מהאוכלוסייה שלך לחלוטין".

לדבריו, ניתן לקבוע שכל חבר קבינט יעבור בדיקת מהימנות או בדיקת פוליגרף: "אני מקבל את זה. דרך אגב, אני חושב שזה צריך להיות גם היום, כי ההדלפות שפגעו בביטחון המדינה מהקבינט הזה היו מפה ועד פתח תקוה".

בן ברק אמר כי אינו רוצה לנהל "שיח של ערבים ויהודים", אלא לבחון מי נאמן למדינה ומי פוגע בה. הוא הזכיר כי גם יהודים הורשעו בבגידה ובפגיעה בביטחון המדינה, והוסיף כי מי שבוגד - יהודי או ערבי - צריך להישלח לכלא.

המחלוקת עם בנט על שיתוף עבאס

כשנאמר לו כי בנט שולל שיתוף פעולה עם מנסור עבאס, בן ברק הודה כי קיימת ביניהם מחלוקת: "אני חולק על הרבה מתפיסת העולם הזאת של שיתוף".

לדבריו, ישראל היא מדינה יהודית, אך גם דמוקרטית ושוויונית: "העיקרון הוא שאנחנו מדינה יהודית, נקודה. ויש לזה משמעות. למשל, זכות השיבה - אני נגד זכות שיבה לערבים, כי זו מדינה יהודית ורק יהודים יכולים לקבל כאן אזרחות באופן אוטומטי".

בן ברק הוסיף: "היא חייבת להיות דמוקרטית, ומי שלא מאמין בדמוקרטיה לא יכול להיות חלק מהממשלה שלנו. והיא חייבת להיות שוויונית. מי שחושב שיש אנשים עליונים ואנשים תחתונים לא יכול להיות בממשלה שלנו".

הוא שב ותקף את השר איתמר בן-גביר ואת בצלאל סמוטריץ': "בן-גביר לא מאמין לא בדמוקרטיה ולא בשוויון. הוא רוצה להרוס את הדמוקרטיה. הוא וסמוטריץ' אותו דבר, וחלקים גדולים בליכוד אותו דבר".

יתמודד שוב מול לפיד

בסיום הראיון נשאל בן ברק אם בכוונתו להתמודד שוב מול יאיר לפיד על הנהגת יש עתיד, ככל שהמפלגה תמשיך להתקיים באופן עצמאי. הוא השיב בקצרה: "כן".

לדבריו, ההתמודדות תתקיים ככל הנראה לקראת הבחירות הבאות ותכלול לא רק בחירות לראשות המפלגה, אלא גם בחירות לרשימתה. כשנשאל אם הוא מעריך שהפעם ינצח, השיב: "אם הייתי חושב שאני לא אנצח, לא הייתי מתמודד".

בן ברק הודה כי בהתמודדות הקודמת לא העריך שינצח, אך צפה שהתוצאה תהיה צמודה: "ידעתי שתהיה לי תוצאה טובה מאוד. אני אהיה ישר מספיק להגיד לך - לא חשבתי שאני אנצח, אבל ידעתי שאני אהיה מאוד קרוב".

לצד כוונתו להתמודד, בן ברק שיבח את לפיד: "יאיר לפיד בנה מפלגה לתפארת. אנחנו באמת מפלגה שלמרות הכל יש בה אווירה שלא קיימת במפלגה אחרת. זו מפלגה שיודעת לעבוד ויודעת לפרגן".

לדבריו, האווירה במפלגה אינה של דכדוך בעקבות מצבה בסקרים: "זה לא עכשיו דכדוך ובאסה ולאן הגענו. אני חושב שהרבה מאוד מזה בזכות לפיד. לפיד יודע לבחור אנשים טובים ויודע לתחזק אותם נכון, ועל זה מגיע לו הרבה קרדיט".