הבנייה עדיין צמאה לעובדים וזמן הבנייה התארך ב-3.5 חודשים

המחסור בעובדים בענף הבנייה בישראל נמשך גם בתחילת 2026, למרות הירידה הכללית במספר המשרות הפנויות במשק ולמרות הגעתם של עשרות אלפי עובדים זרים. נתונים שפרסמה השבוע (יום ד', 29.7.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי ברבעון הראשון היו בקרב עובדי בנייה ובעלי משלח יד דומה, פרט לחשמלאים, 0.8 מחפשי עבודה בלבד על כל משרה פנויה. במילים אחרות, על כל ארבעה מחפשי עבודה היו חמש משרות פנויות.

המחסור היה חריף עוד יותר בקבוצת הפועלים הבלתי מקצועיים בכרייה, בבנייה, בתעשיה ובהובלה, שבה היחס בין היצע לביקוש עמד על 0.4. המשמעות היא 2.5 משרות פנויות על כל אדם שביקש לעבוד באחד מהמקצועות האלה. בקרב עובדי מתכות ומכונות ובעלי מקצוע דומים נרשם יחס של 0.5, כלומר שתי משרות לכל מחפש עבודה.

בסך-הכל ירד מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשיה, בבינוי ובמקצועות אחרים ל-30.8 אלף בממוצע לחודש, לעומת 33.6 אלף ברבעון הרביעי של 2025. אולם הירידה במספר המשרות לא סגרה את הפער: היחס הכולל בין היצע לביקוש בקבוצה ירד מ-1.0 ל-0.9, כך שמספר המשרות הפנויות נותר גבוה ממספר המבקשים לעבוד בהן.

עובדי הבנייה ובעלי המקצוע הדומים היו כ-27% מהביקוש בקבוצה זו. הביקוש התמקד בין היתר בבוני בתים, מניחי לבנים, יוצקי בטון, עובדי שלד, רצפים וטייחים. נהגים ומפעילי מתקנים ניידים היו כ-24% מהביקוש, ועובדי מתכות ומכונות כ-17%.

העובדים הפלשתינים נעלמו כמעט בבת אחת

צילום: [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

הסיבה המרכזית למחסור אינה גידול פתאומי ולא צפוי בצורך בבניית דירות, אלא שינוי חד בהרכב כוח האדם בענף לאחר 7 באוקטובר 2023. ערב המלחמה היה ענף הבנייה תלוי במידה רבה בעובדים פלשתינים, ובמיוחד בעבודות הרטובות והמקצועיות כמו טפסנות, ברזלנות, בנאות, טיח וריצוף.

לאחר פרוץ המלחמה הופסקה כניסתם של מרבית העובדים הפלשתינים מיהודה ושומרון. דוח מבקר המדינה מצא כי ערב המלחמה עבדו בישראל כ-92 אלף פלשתינים בענפי הבנייה והחקלאות יחד, וכי הפסקת עבודתם הייתה החלק המרכזי במחסור המיידי של כ-110 אלף עובדים לא ישראלים שנוצר במשק. בנק ישראל ציין כי מרבית הפלשתינים שהועסקו בבנייה עבדו במקצועות הרטובים, שהם שלבים חיוניים שקשה להתקדם בלעדיהם בפרויקט.

המשמעות היא שלא היה די בהבאת מספר דומה של עובדים מענפים אחרים. כדי להחליף את העובדים הפלשתינים נדרשו עובדים בעלי ניסיון ומיומנות מוגדרת, המסוגלים להשתלב במהירות בעבודות שלד וגמר. משרד הבינוי והשיכון עצמו קבע במסמכי גיוס עובדים כי קיים מחסור בעובדים מיומנים בריצוף, טיח, טפסנות וברזלנות, וכי קיים קושי לגייס ולהכשיר ישראלים בתחומים האלה.

העובדים הזרים הגיעו, אבל לא בקצב הדרוש

הממשלה הרחיבה מאוד את מכסות העובדים הזרים, ומספרם בענף אכן עלה. לפי דוח שפרסם מבקר המדינה, מספר עובדי הבנייה הזרים גדל מכ-30 אלף במאי 2024 לכ-63 אלף ביוני 2025. למרות זאת, במועד סיום הביקורת עדיין חסרו לענף כ-37 אלף עובדים לא ישראלים.

במהלך 2025 נמשך הגידול, ומספר העובדים הזרים בענף הגיע בממוצע לכ-75.2 אלף. גם מספר הישראלים המועסקים בבינוי גדל. לפי בנק ישראל, תוספת העובדים הזרים פיצתה על כ-65% מהירידה במספר העובדים הפלשתינים, ותוספת הישראלים במקצועות הרלוונטיים פיצתה על כ-25% נוספים. כלומר, עד סוף 2025 הושלמו כ-90% מהפער שנוצר במספר העובדים, אך לא כל הפער המקצועי והתפעולי נסגר.

יתרה מזו, בזמן שכוח האדם התאושש רק באופן חלקי, היקף הבנייה גדל ונוספו צורכי שיקום בעקבות נזקי המלחמה. על בסיס היחס בין היקף הבנייה הפעילה למספר העובדים העריך בנק ישראל כי ברבעון האחרון של 2025 עדיין חסרו לענף כ-30 אלף עובדים. באותה תקופה עמד מספר המשרות הפנויות בענף על כ-20 אלף ושיעורן היה 8.8%, לעומת 6.8% ערב המלחמה.

מבקר המדינה קבע כי הבאת העובדים הזרים התעכבה בגלל שורה ארוכה של חסמים. בין היתר נמצאו פיצול סמכויות בין משרדי הממשלה, קשיים בחתימת הסכמים עם מדינות מוצא, היעדר יכולת לבצע במהירות גיוס מפוקח ובחינות מקצועיות בחו"ל, צמצום במספר הטיסות והתייקרותן, אגרות גבוהות המוטלות על מעסיקים ועומס ברשות האוכלוסין.

קשיים נוספים נגעו לבדיקת המקצועיות של העובדים לפני הגעתם, להבטחת זכויותיהם בהבאה פרטית, להיעדר תחרות מספקת בין תאגידי כוח האדם ולמעבר של עובדים שהובאו לענף מסוים למעסיקים או לתחומים אחרים. המבקר מצא כי גם הגדלת המכסות לא הספיקה כל עוד לא נפתרו החסמים שמנעו את מימושן בפועל.

הפגיעה הייתה חריפה במיוחד אצל קבלנים קטנים ובענף השיפוצים. לפי המבקר, עד מרס 2025 לא הגיע אף עובד זר במסגרת המסלול הייעודי לשיפוצים, אף שהמלחמה הגדילה את הצורך בתיקון בתים ומבנים שנפגעו.

איחור במסירת המפתח לדיירים, ובמשך תקופת המימון לקבלנים

צילום: הוצאות ניהול האתר עולות יחד עם הסיכון לקבלנים קטנים [צילום: הדר יואביאן/AP]

המשמעות הבולטת ביותר של המחסור היא התארכות משך הבנייה. בשנת 2025 הגיע משך הבנייה המשוקלל של דירה לכ-38 חודשים, עלייה של כ-3.5 חודשים בתוך שנה. בנק ישראל העריך כי המחסור בעובדים הוא גורם מרכזי להתארכות, לצד העלייה בשיעורם של מגדלים גבוהים שמטבעם נבנים במשך זמן רב יותר.

התארכות הפרויקטים אינה מתבטאת רק באיחור בקבלת המפתח. היא מאריכה את תקופת המימון של היזם, דוחה את ההכנסות ממסירת הדירות, מגדילה את הוצאות ניהול האתר ועלולה להקשות במיוחד על קבלנים קטנים וחברות בעלות תזרים מוגבל

המחסור גם מגביל את היכולת להגדיל בעת ובעונה אחת את הבנייה למגורים, את הבנייה למסחר ולמשרדים, את הקמת התשתיות ואת שיקום האזורים שנפגעו. בנק ישראל מצא כי חלק מהגידול בבנייה למגורים התאפשר באמצעות העברת עובדים ומשאבים מבנייה שאינה למגורים. בשנת 2025 היו התחלות הבנייה שלא למגורים נמוכות בכ-16% מרמתן ב-2023, וסיומי הבנייה היו נמוכים בכ-28%. כלומר, המשק הצליח לשמור על קצב גבוה יחסית של התחלות בנייה למגורים, אך חלק מהמחיר היה התאוששות איטית יותר של משרדים, מבני מסחר, מוסדות ותשתיות.

המחסור בפועלי בניין הפך לבעיה מבנית

המחסור בעובדים והחלפת הפלשתינים בעובדים זרים וישראלים יקרים יותר העלו את עלויות העבודה. לפי בנק ישראל, מאוקטובר 2023 ועד סוף 2025 עלה מדד תשומות הבנייה למגורים בכ-9%, ומרכיב השכר עלה בכ-13.8%. הבנק ייחס חלק מהעלייה לשינוי בהרכב העובדים ולעלות הגבוהה יותר של העסקת עובדים זרים וישראלים לעומת העובדים הפלשתינים.

המגמה נמשכה גם ב-2026. ביוני היה מדד תשומות הבנייה למגורים גבוה ב-3.7% לעומת יוני 2025, בעיקר בעקבות עלייה של 5.5% במחירי שכר העבודה. מדד התשומות למסחר ולמשרדים עלה ב-3% בתוך שנה, כאשר שכר העבודה בענף עלה ב-4.9%.

העלייה בעלויות עשויה להפעיל לחץ כלפי מעלה על מחירי הדירות העתידיים, אולם אין קשר אוטומטי ומיידי בין מחסור בעובדים לעליית מחירי הדירות. בשנת 2025, לדוגמה, מחירי הדירות ירדו בסיכום שנתי ב-0.9%, על-רקע ירידה בעסקות ומלאי גבוה של כ-83 אלף דירות חדשות שלא נמכרו. לכן המחסור משפיע בראש ובראשונה על העלויות, קצב הביצוע והיצע הדירות העתידי, בעוד שהמחיר לצרכן תלוי גם בריבית, בביקוש ובמלאי הקיים.

הנתונים החדשים מראים כי המחסור החריף בפועלי בניין שנוצר בתחילת המלחמה התמתן, אך לא נעלם. מספר העובדים הזרים גדל משמעותית, יותר ישראלים נכנסו לענף ומספר המשרות הפנויות ירד לעומת השיאים שנרשמו לאחר אוקטובר 2023. למרות זאת, עדיין אין די עובדים ביחס להיקף הפרויקטים, בעיקר בעבודות הביצוע ובמקצועות שבהם נדרשת מיומנות וניסיון.

התוצאה היא שענף הבנייה ממשיך לפעול במגבלת כוח אדם - יותר משרות ממחפשי עבודה בחלק מהמקצועות, פרויקטים ארוכים יותר, שכר עבודה עולה ותחרות בין בניית דירות חדשות לבין שיפוצים, תשתיות ושיקום נזקי המלחמה. ללא גיוס מהיר יותר של עובדים מיומנים, הכשרה משמעותית של עובדים ישראלים ושיפור הפריון באמצעות ציוד ושיטות בנייה מתקדמות, המחסור עלול להמשיך ללוות את הענף גם לאחר שמספר העובדים הכולל יחזור לרמה שנרשמה ערב המלחמה.