המבקר: ישראל חשופה להשפעה זרה ברשת - ואין מי שמוביל את המאבק

מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן מפרסם (7.7.26) דוח מיוחד על ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, ובמרכזו מסר מדאיג: ישראל כבר זיהתה את האיום, כבר חוותה קמפיינים זרים שניסו להשפיע על השיח הציבורי, הבחירות, המחאות ותחושת הביטחון - אך המענה הממשלתי עדיין מפוצל, חלקי ולא מתוכלל.

הדוח מתמקד בפעולות מוסוות של גורמים זרים במרחב המקוון, שמטרתן לפגוע באינטרסים הלאומיים של ישראל. לא מדובר רק בחדשות כזב גסות או בפרופילים מזויפים שקל לזהות, אלא במערכות השפעה מתוחכמות: בוטים, אווטרים, חשבונות המתחזים לישראלים, מסרונים מבהילים, תכנים שנועדו להעמיק שסעים, ולעיתים גם ניסיון להניע אזרחים מן הרשת אל פעולה ממשית בשטח.

הרשת הפכה לזירת לחימה על התודעה

לפי הדוח, הרשתות החברתיות הפכו לערוץ מרכזי לצריכת חדשות ולשיח ציבורי. בישראל, כ-58% מהציבור מתעדכנים בחדשות לעיתים קרובות באמצעות הרשתות החברתיות, ובקרב צעירים חילוניים - יהודים וערבים - עד גיל 39, השיעור מגיע ל-78%. המשמעות פשוטה: מי שמשפיע על הרשת, משפיע על סדר היום, על תחושות הציבור ולעיתים גם על האמון במוסדות המדינה.

מבקר המדינה מתאר כיצד מאפייני הרשת מקילים על גורמים עוינים: עילום שם, הפצה מהירה, עלות נמוכה, יכולת לפנות לקהלים מסוימים, יצירת "תיבות תהודה" והפעלת חשבונות מזויפים. השימוש בבינה מלאכותית מגביר עוד יותר את האיום, משום שהוא מאפשר ליצור בתוך זמן קצר טקסטים, תמונות, שמע וסרטונים שנראים אמינים, מותאמים לשפה ולקהל היעד, וקשים יותר לזיהוי.

אירן זיהתה את השסעים בישראל

הדוח מציג שורה של דוגמאות לניסיונות השפעה זרה בישראל, ובראשן פעילות המיוחסת לאירן. לפי מסמכים שהובאו בדוח, מנגנוני הביטחון והמודיעין האירניים זיהו במחאות בישראל בשנת 2023 הזדמנות לערעור היציבות הפנימית, להעמקת שסעים ולליבוי אירועים בשטח. בין היתר הוזכר קמפיין "משפט הבוגדים", שבו פורסמו תמונות ופרטים של שוטרים לצד הכיתוב "בוגדים"; המשטרה הודיעה אז כי לפי בדיקת גורמי הביטחון יש סבירות גבוהה שמדובר בקמפיין של מדינה זרה שמטרתו לגרום לחיכוך בציבור.

בינואר 2024 פרסם שב"כ כי פלטפורמות שונות ברשת הופעלו, על-פי החשד, בידי גורמי ביטחון אירניים. לפי הדוח, הפלטפורמות פעלו גם סביב המחאות למען החזרת החטופים, עודדו תליית שלטים שנוסחו מראש, צילום מפגינים ומילוי סקרים לצורך השגת מידע אישי. עוד הוזכרו קמפיינים כמו "דמעות המלחמה", "ישראל השנייה" ו"הנוקמים", שנועדו ללבות את השיח הפוליטי ולהעמיק את השסע בישראל.

מסרונים, בוטים ופחד בציבור

מבקר המדינה מציין כי השפעה זרה אינה חייבת להיראות כמו תעמולה מדינית מובהקת. בספטמבר 2024 נשלחו כ-5 מיליון מסרונים לאזרחי ישראל, חלקם כביכול מטעם פיקוד העורף, ובהם התראת חרום לכניסה מיידית למרחב מוגן. לפי הודעת מערך הסייבר, בתום בדיקת האירוע עלה כי אירן וחיזבאללה עמדו מאחורי משלוח המסרונים.

בנוסף, במחקר שבוצע בשנת 2025 עבור משרד התפוצות זוהו רשתות בוטים שפעלו באופן מתואם, בסבירות גבוהה בהכוונת אירן, במטרה להפחיד את הקהל הישראלי באמצעות פרסומים מאיימים והעצמת הפגיעות בצבא ובעורף.

הכשל המרכזי: אין בעל בית

הממצא החמור ביותר בדוח אינו עצם קיומם של ניסיונות ההשפעה, אלא חולשת המענה הלאומי. לפי הדוח, כבר משנת 2017 זיהו גורמים ממשלתיים בישראל את איום ההשפעה הזרה במרחב המקוון ואת הצורך בגיבוש מענה לאומי בין-ארגוני. למרות זאת, המל"ל מסר למבקר המדינה כי כיום אין גורם אחראי שמוביל את ההתמודדות עם איום ההשפעה הזרה, לרבות במרחב הדיגיטלי, וכי נכון לקדם החלטת ממשלה להקמת גוף מטה ייעודי, עם תקציב ייעודי, תחת משרד ראש הממשלה.

גם מפא"ת מסר כי בעבודות שביצע בשנתיים האחרונות זוהה היעדר גורם מתכלל לאומי כפער משמעותי. לפי עמדתו, השפעה זרה נגד ישראל אינה מסתיימת בדעת הקהל הישראלית, אלא משפיעה גם על מקבלי החלטות בעולם, על שיתופי פעולה מדיניים, ביטחוניים, מסחריים, מחקריים ותרבותיים.

הבחירות הן נקודת תורפה

הדוח מקדיש חלק נרחב להשפעה זרה בתקופת בחירות. לפי המבקר, תקופת בחירות היא עיתוי רגיש במיוחד, משום שפגיעה באמון הציבור בתהליך ההצבעה או בתוצאות עלולה לערער את הליבה הדמוקרטית. בישראל זיהו ועדת הבחירות המרכזית, שב"כ, המל"ל ומשרד המשפטים את הסיכון הזה, ואף זוהו קמפיינים זרים בתקופות בחירות או כאלה שהוערכו כתשתית להתערבות חשאית עתידית.

אלא שגם כאן נמצאו פערים. משרד המשפטים גיבש בשנת 2019 עקרונות מנחים להתמודדות עם תופעות כמו בוטים וחשבונות מזויפים המקושרים למדינה זרה. אולם לפי הדוח, כשש שנים לאחר מכן - ולמרות קפיצה טכנולוגית גדולה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית - העקרונות לא עודכנו. המבקר ממליץ למשרד המשפטים להפיק לקחים ולעדכן את רשימת התרחישים ודרכי ההתמודדות.

הרשתות קובעות בעצמן את הכללים

בעיה נוספת היא היעדר אסדרה ישראלית ברורה מול זירות התוכן המקוונות. לפי הדוח, אין בישראל אסדרה לגבי פלטפורמות תוכן דיגיטליות, ולכן היקף הניטור והסרת התכנים משתנה מזירה לזירה, לפי שיקוליה שלה, ועלול להשתנות מעת לעת. במילים אחרות: ישראל תלויה במידה רבה במדיניות הפנימית של חברות זרות, ולא בכללים לאומיים ברורים.

גם ועדת הבחירות המרכזית מתוארת בדוח כגוף שנמצא לא פעם בעמדה "מגיבה" ולא "יוזמת". הפער הזה משמעותי במיוחד בבחירות, משום שקמפיין השפעה יכול להתפשט במהירות רבה יותר מקצב עבודת המערכות הממשלתיות והמשפטיות.

לא רק הסרה - גם חינוך והסברה

הדוח מדגיש כי הסרת תכנים אינה מספיקה. מדינה אינה יכולה לבנות את חוסנה רק על מחיקה מאוחרת של תכנים מזיקים, אחרי שכבר נחשפו אליהם אלפי או מיליוני משתמשים. לכן המבקר עוסק גם באוריינות מידע, אוריינות תקשורת ואוריינות מקוונת - כלומר היכולת של הציבור לזהות מניפולציה, לבדוק מקור, להבין מתי מסר מנסה להפעיל רגש, ולחשוד בפרופילים שמתחזים לאזרחים רגילים.

לפי הדוח, לדברי מבקר המדינה, יש חשיבות רבה להכשרות כאלה, בין היתר לאור ממצאי איגוד האינטרנט הישראלי משנת 2025, שלפיהם ישראל פגיעה במיוחד להטעיה ולדיסאינפורמציה בשל רמות נמוכות של אוריינות דיגיטלית.

דוח מבקר המדינה מצייר מציאות שבה ישראל נמצאת תחת ניסיונות השפעה זרה מתמשכים, אך עדיין מתנהלת בלי כתובת לאומית אחת שמובילה את המאבק. יש גופי ביטחון, יש מערך סייבר, יש משרד משפטים, יש ועדת בחירות, יש משרד חינוך והסברה - אך אין גוף מתכלל שמחזיק תמונת מצב מלאה, תקציב, סמכות ותוכנית עבודה קבועה.