הסנגוריה הציבורית גדלה, אבל מנגנוני הפיקוח נותרו מאחור

הסנגוריה הציבורית היא אחד המוסדות החשובים ביותר במערכת המשפט הפלילי: היא אמורה לוודא שגם מי שאין בידו לשלם לעורך דין יקבל ייצוג, שההליך הפלילי יתנהל בהגינות, ושמול מערך התביעה הציבורית יעמוד מערך הגנה מקצועי. דוח מבקר המדינה החדש קובע כי הסנגוריה ממלאת תפקיד חברתי ומשפטי חיוני - אך לצד זאת מצביע על פערים משמעותיים בבקרה, בפיקוח ובניהול המערך שהפך עם השנים לאחד הגדולים במערכת המשפט.

לפי הדוח, בשנת 2024 פעלה הסנגוריה באמצעות כ-156 סנגורים עובדי מדינה וכ-758 סנגורים חיצוניים. באותה שנה היא ייצגה ב-115,635 הליכים, ובשנים 2016-2024 ייצגה בממוצע כ-63% מהנאשמים בתיקים הפליליים שנפתחו בבתי המשפט, למעט תיקי תעבורה. כלומר, ברוב התיקים הפליליים בישראל, הנאשם מיוצג בידי הסנגוריה הציבורית או באמצעותה.

גוף גדול, משימה רגישה

הסנגוריה הוקמה כדי להחליף את שיטת הסנגורים הממונים, שבה בתי המשפט מינו עורכי דין לתיקים מסוימים בלי מנגנון אחיד ומסודר של פיקוח על איכות הייצוג. הרעיון היה ברור: סנגוריה ציבורית עצמאית, מקצועית ומפוקחת, שתיתן ייצוג לנאשמים, עצורים, קטינים, אנשים הלוקים בנפשם, אסירים ומי שזכאים לכך לפי החוק.

אלא שככל שהיקף הפעילות גדל, כך גדל גם הצורך במנגנוני בקרה חזקים יותר. דוח המבקר מראה כי הסנגוריה אומנם מפעילה מערך רחב מאוד, אך לא בכל התחומים היא הניחה תשתית מקצועית מספקת לניהול, מדידה ופיקוח.

הזכאות הכלכלית כמעט לא נבדקת

אחד הממצאים הבולטים נוגע לזכאות הכלכלית לייצוג. לפי הדוח, בשנים 2022-2024 התקבלו בסנגוריה כ-130 אלף פניות לייצוג בהליכי מעצר, ובכ-103 אלף מהן - 79% - נקבעה זכאות כלכלית לייצוג. במעצרי ימים התמונה קיצונית אף יותר: 39,867 מתוך 39,973 עצורים לא מיוצגים, כלומר 99.73%, נמצאו זכאים לייצוג בעילת זכאות כלכלית. בהמשך, 12% מהם עברו לייצוג פרטי.

מבקר המדינה מדגיש כי הנתונים הללו מצביעים על צורך בבקרה. כבר בשנת 2015 הורה הסנגור הציבורי הארצי למחוזות לבצע בדיקה מדגמית שבועית לאימות הפרטים שמסרו עצורים בשאלוני הזכאות הכלכלית. למרות זאת, המבקר מצא כי גם לאחר שביקורת פנימית במשרד המשפטים הצביעה על הבעיה בשנת 2022, הסנגוריה לא ביצעה בקרה מדגמית או אחרת לאימות הפרטים עד מועד סיום הביקורת.

המשמעות אינה שולית: המדינה משקיעה כ-20 מיליון שקל בשנה בייצוג לקוחות עצורים שאמורים לעמוד בתנאי זכאות כלכלית. בלי בדיקה מספקת, לא ניתן לשלול כי שירותים משפטיים ניתנו במהלך השנים גם למי שלא היו זכאים לכך.

מערכת קיימת - שימוש חלקי

הדוח מציין כי משרד המשפטים פיתח מערכת לבדיקת "פרופיל כלכלי", שנועדה לאמת פרטים על הכנסות, קצבאות, כלי רכב ונכסי מקרקעין של מבקשי שירות, כפוף להסכמתם. המערכת החלה לפעול בשנת 2024 ואף הורחבה בשנת 2025 לכלל מחוזות הסנגוריה.

אלא שבפועל, לפי המבקר, הסנגוריה לא השתמשה במערכת לצורך בדיקות מדגמיות לאימות זכאותם הכלכלית של עצורים, אף שהמערכת יכולה לשמש כלי בקרה לאחר מתן השירות. הסנגוריה הסבירה כי בהליכי מעצר יש קושי מעשי להמתין לתוצאות בדיקה או לקבל הסכמה מסודרת בזמן אמת, אך המבקר סבור שניתן להשתמש במערכת לפחות לבקרה בדיעבד.

הפיקוח על הסנגורים החיצוניים נשאר מאחור

הסנגורים החיצוניים הם עמוד השדרה המעשי של הסנגוריה. הם מבצעים את רוב עבודת הייצוג, בעוד הסנגורים הפנימיים מנהלים, מפקחים ומייצגים בחלק קטן מן התיקים. לפי הדוח, בשנת 2024 ייצגו הסנגורים החיצוניים בכ-95% מכלל ההליכים שבהם ייצגה הסנגוריה - כ-110 אלף מתוך כ-115 אלף הליכים.

דווקא משום כך, הפיקוח עליהם קריטי. אולם המבקר קובע כי במשך יותר מעשור לא הניחה הסנגוריה תשתית מקצועית ותפקודית מספקת לניהול מערך פיקוח ובקרה כלל-ארגוני. זאת, אף שבנושאים אחרים הקשורים לסנגורים החיצוניים - כגון רשימת הסנגורים והמינויים לתיקים - גובשו נהלים רוחביים וברורים.

לפי הנתונים, בשנת 2025 העסיקה הסנגוריה 128 עורכי דין בתפקידי רפרנטים במחוזותיה, שאמורים בין היתר לפקח על תפקוד הסנגורים. אלא שהבעיה אינה רק במספר האנשים, אלא בשיטה: איך מודדים איכות ייצוג, איך מתעדים פיקוח, איך משווים בין מחוזות, ואיך מוודאים שהייצוג בפועל עומד באמת המידה שהחוק ביקש להבטיח.

שכר טירחה נמוך - ושינוי שעדיין לא הבשיל

נושא נוסף בדוח הוא שכר הטרחה של הסנגורים החיצוניים. כבר בסקר שערכה הסנגוריה בשנת 2016 טענו סנגורים חיצוניים כי התעריף נמוך מאוד ואינו הולם את המאמץ הנדרש בטיפול בתיקים. במסגרת תהליך אסטרטגי שהחל בשנת 2022 הגיעה הסנגוריה למסקנה כי נדרש שינוי מהותי במודל התשלום.

בפברואר 2026 הציגה הסנגוריה למנכ"ל משרד המשפטים הצעה לדגם חדש של שכר טירחה, בעלות שנתית נוספת המוערכת בכ-45 מיליון שקל. ההצעה כללה בין היתר העלאה רוחבית של 10%, שינוי תעריפים בתיקים מורכבים ובמצבים מיוחדים, תגמול על כוננות לילה וסופי שבוע ותשלום בעד פעולות שאינן מתומחרות כיום בתקנות. לפי הדוח, הסנגוריה התבקשה להיערך גם לאפשרות שהדגם לא יאושר כמקשה אחת ולתעדף את רכיביו.

יש כאן מתח אמיתי: המדינה רוצה ייצוג איכותי, זמין ומסור - אך אם שכר הטרחה אינו משקף את העבודה בפועל, קשה למשוך ולשמר סנגורים טובים לאורך זמן. מצד שני, כל תוספת תקציב מחייבת גם בקרה הדוקה יותר על איכות השירות.

גם אבטחת המידע על השולחן

הדוח עוסק גם בהיבטים של אבטחת מידע והגנת הפרטיות במאגרי הסנגוריה. זהו תחום רגיש במיוחד, משום שהסנגוריה מחזיקה מידע אישי, פלילי, כלכלי ורפואי על לקוחותיה. המבקר בחן בין היתר את ניהול הרשאות הגישה, תיעוד אירועי אבטחה והשימוש במידע אישי.

בדוח מוזכר כי הסנגוריה ביקשה לקבל מרשות האוכלוסין גישה לפרטים ממרשם האוכלוסין עבור כלל עובדיה, לרבות סטודנטים ובני שירות לאומי, אך רשות האוכלוסין לא אישרה את הגישה לאוכלוסיות אלה. עצם הדיון ממחיש את הרגישות: שירות יעיל מחייב מידע, אך מידע כזה מחייב גבולות ברורים, הרשאות מדויקות ובקרה מתמשכת.

דוח המבקר אינו מציג את הסנגוריה הציבורית כגוף כושל. להפך: הוא מזכיר את חשיבותה העצומה ואת היקף הפעילות החריג שלה במערכת המשפט הפלילי. אבל דווקא בגלל חשיבותה - הביקורת משמעותית. גוף שמייצג את רוב הנאשמים בישראל אינו יכול להסתפק באמון כללי במנגנון; הוא חייב להחזיק מערכות בדיקה, מדידה ופיקוח שמוכיחות כי הזכאות נבדקת, הייצוג איכותי, התשלומים מוצדקים והמידע מוגן.