מבקר המדינה: מערך השיקום הגיע למלחמה בלי מספיק כוח אדם

מלחמת התקומה (חרבות ברזל) הציבה את מערך השיקום בפני מבחן שלא הכיר שנים רבות: עשרות אלפי חיילים, אנשי כוחות ביטחון ואזרחים שנפצעו, לצד מערכת שכבר ערב שבעה באוקטובר סבלה ממחסור במיטות, ברופאים, בפסיכולוגים שיקומיים ובבעלי מקצועות הבריאות. דוח מבקר המדינה קובע כי הצוותים בשטח פעלו במסירות רבה, אך גם חושף כי הבסיס שעליו נשען מערך השיקום היה חלש מדי עוד לפני המלחמה.

לפי נתוני משרד הביטחון, נכון לספטמבר 2025 נפצעו במלחמה כ-20,000 חיילים ואנשי כוחות הביטחון. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, נכון לאפריל 2025 נפצעו גם כ-1,600 אזרחים. נכון ליולי 2025 אושפזו כ-1,660 פצועים - חיילים ואזרחים - במחלקות השיקום בבתי החולים הכלליים ובבתי החולים השיקומיים

הדוח מדגיש כי שיקום רפואי אינו רק אשפוז נוסף לאחר הפציעה, אלא תהליך ארוך שמטרתו להחזיר לפצוע את התפקוד, העצמאות ואיכות החיים. הוא כולל רופאי שיקום, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים שיקומיים ועובדים סוציאליים. במילים פשוטות: זה השלב שבו הפצוע מנסה לחזור לחיים - לבית, למשפחה, לעבודה, ללימודים ולשגרה ככל האפשר.

מערכת שהתחילה את המלחמה בחוסר

ערב שבעה באוקטובר היו כ-850 מיטות שיקום בלבד ברישיון, בפריסה בין בתי חולים כלליים ובתי חולים שיקומיים. בעקבות המלחמה אישר משרד הבריאות, בין ינואר ליוני 2024, פתיחת כ-320 מיטות שיקום נוספות. חלקן נפתחו במחלקות קיימות, חלקן במחלקות חדשות, וחלקן נסגרו בהמשך

אבל הבעיה לא הייתה רק מיטות. מבקר המדינה מצא כי התקן שעל פיו פועלות מחלקות השיקום נשען על חוזר משנת 2003, שלא עודכן במשך יותר משני עשורים ואינו מתאים עוד למורכבות הפצועים ולצורכי השיקום הנוכחיים. לפי הדוח, משרד הבריאות עצמו הכיר בכך שהתקינה חסרה, אך נכון לדצמבר 2025 החוזר עדיין לא עודכן ולא הוקצו המשאבים הנדרשים לתקן חדש.

הפער בולט במיוחד בכוח האדם. בשנת פעלו 2022 כשני רופאי שיקום בלבד לכל 100,000 נפש, לעומת ממוצע של שלושה במדינות אירופה. יו"ר איגוד רופאי השיקום העריך כי נדרשים 500-400 רופאי שיקום, בעוד בפועל פעלו בתחום כ-200 בלבד. כלומר, עוד לפני המלחמה היה חסר לפחות מספר תלת-ספרתי של רופאי שיקום, וביחס לצורך המקצועי הרחב - המחסור היה גדול בהרבה.

המחסור לא נעצר ברופאים

הדוח מצביע גם על מחסור בפסיכולוגים שיקומיים. לפי הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, יש כ-700 פסיכולוגים שיקומיים מומחים, וחסרים לפחות כמה מאות נוספים. המלחמה העצימה את המחסור: בעוד שבשגרה לא כל מטופל בשיקום זקוק בהכרח לטיפול פסיכולוגי, במלחמה - כך מסרו מנהלי שיקום - כמעט כל החיילים הפצועים ובני משפחותיהם נזקקו לכך.

גם במקצועות הבריאות - פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק - התמונה קשה. לפי ממצאי הדוח, עוד בשנת 2020 נדרשה בשירות הציבורי תוספת של 1,947 פיזיותרפיסטים, 2,189 קלינאי תקשורת ו-2,570 מרפאים בעיסוק. מנהלי מחלקות שיקום תיארו תחלופה גבוהה של עובדים, שיעורי משרה נמוכים וקושי לשמר צוותים מקצועיים, בין היתר בשל פערי שכר מול הקופות והמגזר הפרטי.

במשרד הבריאות מסרו למבקר המדינה כי לאחר שבעה באוקטובר יזם המשרד את התוכנית הלאומית לשיקום, שתוקצבה ביותר מ-250 מיליון שקל וכללה הגדלת מספר מיטות האשפוז, הרחבת מרכזי שיקום היום בקופות החולים, קיצור זמני המתנה והרחבת היצע כוח האדם הרפואי.

רוב הפצועים - בשלושה מוסדות במרכז

הדוח מעלה גם פער גאוגרפי משמעותי. מאוקטובר 2023 עד יולי 2025 אושפזו במחלקות השיקום כ-1,660 פצועים, אולם כ-72% מהם אושפזו בשלושה מוסדות במרכז הארץ: שיבא, איכילוב ולוינשטיין. שיבא לבדו קלט כ-47% מהפצועים. הדסה בירושלים קלט כ-9%, ותשעה בתי חולים נוספים קלטו יחד את יתר הפצועים.

המבקר אינו מתעלם מכך שלפצועים יש זכות בחירה וכי לא כל בית חולים מתאים לכל סוג פציעה. עם זאת, הריכוז הגבוה במרכז הארץ מעיד על קושי רחב יותר: מערך השיקום אינו פרוס באופן שווה, והיכולת לתת מענה שיקומי מתקדם בפריפריה עדיין מוגבלת.

משרד הבריאות מסר למבקר כי צוות הפקת הלקחים עמד על הצורך למצוא דרך לבצע ויסות משמעותי יותר בין מוסדות השיקום בשעת חרום, תוך שמירה על בחירת המטופל. המבקר ממליץ למשרד לבחון את ההמלצות ולשפר את פעילות מערך השיקום בעת חרום.

אגף השיקום שינה כיוון - אך שילם בעומס

בצד הביטחוני, הדוח מתאר שינוי משמעותי באגף השיקום במשרד הביטחון. בעקבות מספר הפצועים הגדול עבר האגף למדיניות של "שיקום תחילה": מתן טיפול רפואי ונפשי, מקדמות והטבות עוד לפני השלמת כל ההליכים בוועדות הרפואיות. הרעיון ברור ונכון: לא לגרור פצועים ובני משפחותיהם לביורוקרטיה בזמן שהם מנסים להשתקם.

מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות אגף השיקום ואת מאמציו לתת מענה אישי לפצועים. בין היתר הוקמה חטיבת קשרי לקוחות, ובשנת 2025 הוקם מיזם תל"ם - תמיכה, ליווי וסיוע במיצוי זכויות - בשיתוף אגף השיקום וצה"ל. נכון ליוני 2025 קיימו 213 קציני תל"ם 1,223 ביקורים אצל 911 פצועים

עם זאת, למדיניות הזאת יש גם מחיר ניהולי. דחיית הוועדות הרפואיות והרחבת המענה המיידי יצרו עומס נוסף על המחוזות ועל נותני השירות באגף השיקום. נכון לספטמבר 2025 התווספו יותר מ-20,000 מבקשי הכרה כפצועי המלחמה לכ-60,000 נכי צה"ל שכבר טופלו באגף; לפי הערכת האגף, עד 2028 הוא יטפל בכ-100,000 נכי צה"ל.

דוח מבקר המדינה אינו מספר סיפור חד-ממדי. מצד אחד, הוא מציג מערכת בריאות ואגף שיקום שנרתמו במהירות, הרחיבו מענים וטיפלו בפצועים במסירות. מצד אחר, הוא קובע כי המלחמה חשפה בעוצמה מחסור ישן: מעט מדי רופאי שיקום, מעט מדי פסיכולוגים שיקומיים, מחסור גדול במקצועות הבריאות, תקינה מיושנת וריכוז שירותים במרכז הארץ.

המשמעות רחבה יותר מהמלחמה הנוכחית. המדינה תידרש לשיקום פצועי מלחמת התקומה עוד שנים ארוכות - לא רק באשפוז, אלא גם בקהילה, במשפחה, בתעסוקה ובחיים עצמם. אם המדינה לא תהפוך את הלקחים לתקנים, תקציבים, כוח אדם ופריסה ארצית טובה יותר, הפצועים עלולים לשלם את מחיר המחסור הרבה אחרי שהקרבות הסתיימו.