ביקורת פתע חשפה ליקויי מיגון במוסדות שירות חיוניים

מדינת ישראל מתמודדת מאז שבעה באוקטובר עם איום רקטי מתמשך ורב-זירתי, אך דווקא במוסדות הציבור שאליהם מגיעים אזרחים לקבל שירותים חיוניים - לא תמיד ניתן לסמוך על כך שהמרחב המוגן מוכן לשימוש מיידי. דוח מבקר המדינה חושף שורה של ליקויים במרחבים מוגנים בסניפים של הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות וטיפות חלב של משרד הבריאות.

הביקורת נערכה בספטמבר 2025 במתכונת של ביקורת פתע. צוות המבקר, בליווי חברת ייעוץ חיצונית, בדק 16 מבנים ברחבי הארץ - במרכז ובפריפריה, ביישובי מיעוטים וביישובים חרדיים. ההודעה למוסדות נמסרה יום-יומיים בלבד לפני הביקור. הבדיקה התמקדה בנגישות למרחב המוגן, פנים החדר, תקינות דלתות וחלונות, צינורות אוורור, סולמות ופתחי מילוט, מערכות חשמל ותקשורת וציוד נלווה.

האיום גבר - הפערים נותרו

לפי הדוח, מאוקטובר 2023 ועד אוקטובר 2025 נורו לעבר ישראל כ-28,900 טילים וכ-3,550 כטב"מי נפץ מזירות שונות - עזה, לבנון, אירן ותימן. מבקר המדינה מדגיש כי מדובר בהיקף ירי גבוה משמעותית ממבצעים וממלחמות בעשור האחרון, וכי האיום הרקטי הפך לסכנה מתמשכת ורב-זירתית.

במצב כזה, מרחב מוגן במוסד ציבור אינו עניין טכני. הוא תנאי בסיסי להמשך מתן שירות לציבור בזמן חרום - במיוחד במקומות שבהם מגיעים אזרחים לקבל קצבאות, טיפול רפואי, שירותי תעסוקה או שירותי בריאות לאם ולילד. אם אין שילוט ברור, אם המעבר חסום, אם החדר משמש כמחסן או אם הציוד בו אינו תקין - הציבור עלול לשלם את המחיר בדקות הקריטיות שלאחר האזעקה.

בחלק מהמוסדות אין כלל מיגון

מיפוי שערך המבקר העלה כי במבנים של מוסדות הציבור שנבדקו קיימים פערי מיגון לא מבוטלים. בביטוח הלאומי לא היה מיגון בכ-8% מהמבנים שנכללו במיפוי - 7 מתוך 90. בכללית לא היה מיגון בכ-23% מהמבנים - 383 מתוך 1,640. בשירות התעסוקה ובטיפות החלב שיעור המבנים ללא מיגון עמד על כ-22%, ובמכבי על כ-12%.

שירות התעסוקה מסר למבקר כי מחוץ לחלק מהמבנים שבהם אין מרחב מוגן הוצבו מיגוניות חיצוניות המשמשות את העובדים ואת קהל המבקרים בעת חרום. אלא שגם פתרון כזה מחייב נגישות, שילוט ותחזוקה - אחרת הוא עלול להישאר פתרון על הנייר בלבד.

שלט שלא נראה - מרחב שלא נמצא

אחד הממצאים הבולטים נוגע דווקא לדבר הפשוט ביותר: היכולת למצוא את המרחב המוגן בזמן. לפי דיני ההתגוננות האזרחית, איתור המרחב המוגן צריך להיות קל ומהיר, והדרך אליו צריכה להיות פנויה ממכשולים.

בפועל, ב-11 מתוך 16 המרחבים המוגנים שנבדקו נמצא לפחות ליקוי אחד בגישה למרחב המוגן. בתשעה מבנים נמצא כי השילוט לא היה בולט דיו או לא היה בצבע פולט אור. בארבעה מבנים נמצאו ליקויים בשמירת המעבר פנוי מחפצים ומכשולים. בין המקומות שבהם נמצאו ליקויים: שירות התעסוקה בשפרעם, חוצות המפרץ וירושלים; ביטוח לאומי בקריית חיים, ירושלים ואשדוד; מכבי באור יהודה; וטיפות חלב ברהט, אלעד וקריית יערים.

המשמעות ברורה: בעת אזעקה, אדם שאינו מכיר את המבנה - קשיש, הורה עם תינוק, מחפש עבודה או מטופל - עלול לבזבז זמן יקר רק כדי להבין לאן עליו לרוץ.

כשהמרחב המוגן הופך למחסן

הליקויים לא נעצרו בכניסה. בתוך חלק מהמרחבים המוגנים נמצאו בעיות של סדר, ניקיון וארגון. המבקר מצא חפצים שאוחסנו במרחבים מוגנים והפריעו לנגישות, לתנועה ולמעבר חופשי. בארבעה מבנים נמצאו פריטי אחסון או פריטים שאינם בשימוש שפגעו ביכולת להשתמש במרחב המוגן כנדרש - בשירות התעסוקה בירושלים, בביטוח הלאומי בירושלים, בכללית בנשר ובמכבי באור יהודה.

במבנה של הביטוח הלאומי בירושלים נמצא גם מכל אסבסט ישן שאינו בשימוש, אך עלול להוות סיכון בריאותי במקרה של התפוררות. זהו ממצא חמור במיוחד, משום שמרחב מוגן אמור להיות המקום הבטוח ביותר במבנה - לא חדר שבו מסתתרים בין ציוד נטוש ומפגעים אפשריים.

בלי סימון זוהר בחשיכה

בתוך המרחבים עצמם נמצאו גם ליקויים בסימון פולט אור, שנועד לאפשר התמצאות בעת נפילת חשמל או חשיכה. בשישה מבנים לא נמצא כלל סימון כזה, ובשישה אחרים נמצא סימון חלקי בלבד. בין היתר חסרו סימונים ליד דלתות יציאה, פתחי מילוט, סולמות, שקעים, מתגים ופינות החדר.

מבקר המדינה מציין כי היעדר סימון כזה עלול לפגוע בהתמצאות השוהים במרחב המוגן ובבטיחותם, בעיקר אם נדרש פינוי מהיר בעקבות פגיעה ישירה במבנה או שריפה.

ארונות, קרמיקה וזכוכית על הקירות

בדוח נמצאו גם ליקויים הנוגעים לאביזרים וחיפויי קיר בתוך מרחבים מוגנים. בשבעה מרחבים מוגנים נמצאו ארונות, טלוויזיות, לוחות, תמונות, משטחי שיש או חיפויי קרמיקה - רכיבים שעלולים להתנתק בעת הדף או פיצוץ ולסכן את השוהים בחדר.

הממצאים הללו חשובים במיוחד משום שבשגרה קל להתייחס למרחב מוגן כאל חדר פנוי לשימוש משרדי, מחסן, חדר טיפולים או חדר שירות. אלא שבזמן חרום, כל חפץ מיותר וכל חיפוי שאינו מתאים עלולים להפוך לסיכון.

התגובה: תיקונים נקודתיים אינם מספיקים

המבקר מדגיש כי ממצאיו מתייחסים רק למרחבים שנבדקו, ואין להסיק מהם באופן אוטומטי על כל המרחבים המוגנים בכל מוסד. עם זאת, דווקא משום שמדובר בביקורת מדגמית, הוא דורש מהמוסדות לבדוק אם ליקויים דומים קיימים גם בשאר המבנים שבאחריותם.

ההמלצה המרכזית היא לא להסתפק בתיקון נקודתי של שלט, דלת או מחסן, אלא לגבש תוכנית רב-שנתית לבקרה עיתית ומקיפה על מצב התחזוקה של המרחבים המוגנים. במילים פשוטות: לא להיזכר במקלט רק כשנשמעת אזעקה.

דוח מבקר המדינה מציג תמונה מטרידה: דווקא במקומות שבהם הציבור אמור לקבל שירות חיוני בשעת חרום, נמצאו מרחבים מוגנים שאינם תמיד נגישים, מסומנים, פנויים או מתוחזקים כראוי. הליקויים אינם בהכרח יקרים לתיקון - שילוט, פינוי חפצים, סימון פולט אור ותחזוקה בסיסית - אבל בעת חרום הם יכולים להיות ההבדל בין כניסה מהירה למרחב מוגן לבין בלבול מסוכן.

בעידן שבו האיום הרקטי אינו אירוע נדיר אלא חלק מהמציאות הישראלית, מרחב מוגן במוסד ציבור אינו מחסן, אינו חדר עודפים ואינו סעיף תחזוקה שולי. הוא חלק מהשירות לציבור - ובעיקר חלק מהחובה לשמור על חייו.