1,340 פצועים ביום אחד - המערכת לא נערכה לתרחיש 7 באוקטובר

דוח מבקר המדינה על פינוי הפצועים לבתי החולים בשבעה באוקטובר מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, מערכת הבריאות, מד"א, בתי החולים, חיילי צה"ל, כוחות הביטחון, המשטרה, כיתות הכוננות, צוותי החירום היישוביים, מתנדבים ואזרחים פעלו תחת אש, לעיתים תוך סיכון חיים, והצילו פצועים רבים. מצד אחר, הדוח קובע כי המדינה לא נערכה לתרחיש שבו אלפי מחבלים פושטים על עשרות נקודות במקביל, לאורך שעות, כאשר הפצועים מפוזרים על פני מרחב רחב, הצירים חסומים וכוחות ההצלה אינם יכולים להיכנס בבטחה לכל הזירות.

לפי הדוח, מתחילת המתקפה ועד חצות אותו יום הגיעו לבתי החולים ברחבי הארץ כ-1,340 אזרחים וחיילים שנפצעו מירי, מפעילות חבלנית עוינת, מרקטות ומפציעות נלוות. הנתון מתייחס לבית החולים הראשון שאליו הגיעו הפצועים, ואינו כולל העברות בין בתי חולים. מבקר המדינה מדגיש כי המענה שניתן היה "מענה מציל חיים", אך לצד זאת מצביע על פערים בפינוי הפצועים מאזורי הלחימה ומיישובי העוטף, בהפעלת אמצעי פינוי רכובים ומוסקים ובתיאום בין גופי ההצלה

התרחיש שלא היה בתרחישים

הביקורת קובעת כי תרחיש של מתקפת מחבלים על יישובי העוטף כפי שאירע בשבעה באוקטובר - בהיקף האירועים, במשך הלחימה ובפיזור הרחב של הפצועים - לא היה חלק מתרחישי הייחוס הלאומיים, ולכן גם לא חלק מתורת הלחימה שאליה נערכה מערכת הבריאות. במילים פשוטות: המערכת תרגלה אירועי חירום, אירועים רבי-נפגעים ואפילו מגה-אירוע רב-נפגעים, אבל לא את המציאות שהתממשה בפועל באותו בוקר.

הפער הזה חשוב במיוחד משום שפינוי פצועים אינו רק עניין של מספר אמבולנסים. הוא תלוי בתמונת מצב, בשליטה על צירי התנועה, בתיאום בין צה"ל, מד"א, משרד הבריאות, המשטרה ובתי החולים, וביכולת להחליט במהירות לאן מפנים כל פצוע. כאשר כוחות ההצלה אינם יכולים להיכנס לזירת לחימה ללא אבטחה, הפינוי מתבסס על נקודות שחלוף, על ליווי צבאי או על פינוי ישיר בידי כוחות צה"ל.

לפי הדוח, התפיסה בצה"ל ערב המתקפה התאימה לתרחיש של חדירת מספר מחבלים ליישוב אחד או לכמה יישובים בודדים. בפועל, לפי עדות קצין אג"ם פיקוד הדרום לשעבר שהובאה בדוח, התרחיש שאליו נערכו התייחס לפשיטה של 70 מחבלים בשני מוקדים, בעוד בפועל פשטו מעל 6,000 מחבלים בכ-100 נקודות חדירה. לתרחיש כזה, נכתב בדוח, לא הייתה פקודה רלוונטית.

רוב הפצועים הגיעו לשלושה בתי חולים בדרום

עומס הפצועים התרכז בעיקר בבתי החולים הקרובים לעוטף. לסורוקה, לברזילי ולאסותא אשדוד הגיעו יחד כ-930 פצועים - כ-70% מכלל הפצועים באותו יום. לסורוקה לבדו הגיעו 624 פצועים, מספר הגבוה בכ-50% ממספר הפצועים שהגיעו ל-16 בתי חולים אחרים יחד, לא כולל ברזילי ואסותא אשדוד

הדוח מצביע גם על חומרת הפציעות: 41% מכלל הפצועים הגיעו לבתי החולים כשהם במצב בינוני, קשה או אנוש. בסורוקה, ברזילי ואסותא אשדוד שיעור הפצועים בדרגות אלו היה 38%, 63% ו-52% בהתאמה. המשמעות היא שהעומס לא היה רק כמותי, אלא גם רפואי: בתי החולים בדרום נדרשו לטפל במספר חריג של פצועים מורכבים בתוך זמן קצר.

במחצית הראשונה של 2025 בדק משרד הבריאות את איכות הטיפול בסורוקה ובברזילי. לפי הדוח, שיעור הפטירה של המטופלים שהגיעו למחלקות לרפואה דחופה בשני בתי החולים בשבעה באוקטובר היה 0.9%, ושיעור הפטירה בקרב פצועים במצב קשה ומעלה היה 6.5% - נמוך מהשוואות שהציג משרד הבריאות למחקרים בנורבגיה ובאוסטרליה, שבהם שיעור הפטירות בפצועי טראומה במצב דומה עמד על 9.4% עד 14.5%

הוויסות עבד - אבל לא מספיק

אחת השאלות המרכזיות בדוח היא האם ניתן היה לחלק טוב יותר את עומס הפצועים בין בתי החולים. ויסות נפגעים הוא ההחלטה לאן לפנות פצועים, תוך התחשבות בחומרת הפציעה, במרחק, בעומס בבית החולים וביכולות הרפואיות הדרושות.

לפי הדוח, מספר הפצועים במצב בינוני ומעלה שהגיעו באותו יום לסורוקה ולברזילי עמד על 394 - יותר מפי שלושה ממספר הפצועים במצב דומה שהגיעו לחמישה בתי חולים אחרים במרכז הארץ ובירושלים, 125 פצועים בלבד. עד 12:00 הגיעו לבתי חולים אחרים בוויסות ראשוני מספרים נמוכים מאוד של פצועים במצב בינוני או קשה: אפס לשיבא, אחד לאיכילוב, שניים לבילינסון, שלושה לשמיר ושבעה להדסה עין כרם

מבקר המדינה מציין כי גם לאחר שהחמ"לים של משרד הבריאות ופיקוד העורף כבר אוישו, המשיכו להגיע פצועים קשה ואנוש בעיקר לסורוקה ולברזילי. משעה 10:00 ואילך הגיעו עוד 111 פצועים קשה ואנוש לסורוקה ו-17 נוספים לברזילי. הדבר יצר עומס כבד על שני בתי החולים הדרומיים.

הדוח מחדד כי דווקא באירוע קיצון החורג מתרחישי הייחוס נדרש היה לקיים דיון ייעודי על תורת ההפעלה ולבחון אם דפוסי הוויסות מתאימים לאירוע בפועל. לפי המבקר, דיון כזה לא בוצע בהיבט של הוויסות הראשוני. משרד הבריאות מסר כי הוא מקבל את הצורך לעדכן את כללי ההפעלה לוויסות ראשוני ולעגן אותם בנוהל.

מד"א פעל במגבלות חריגות

מד"א התמודד באותו יום עם עומס תקשורתי ומבצעי חריג. לפי הדוח, במוקד הארצי התקבלו כ-24 אלף שיחות - פי חמישה מיום שבת רגיל - ונפתחו כ-7,400 קריאות, מהן כ-1,640 מאזור העוטף. בשעות הבוקר אייש מד"א כ-1,000 אמבולנסים ברחבי הארץ, ומהם כ-300 פעלו באזור העוטף. בסך-הכל פינה מד"א באמבולנסים כ-525 פצועים מאזור העוטף ומיישובי הדרום לבתי החולים, ועוד 21 פצועים באמצעות שלושה מסוקים של מד"א

אבל מד"א לא פעל בחלל ריק. בשל אופי הלחימה, הימצאות מחבלים רבים בשטח וחסימת צירים, כוחות מד"א הונחו לרכז כוחות בפאתים ובמקומות בטוחים מחוץ לאזורי הלחימה. המשמעות היא שבחלק מהמקרים הפינוי מהשטח עצמו היה תלוי בכוחות צה"ל, בכיתות הכוננות, באזרחים ובנקודות שחלוף.

זו נקודה מרכזית להבנת הדוח: המבקר אינו מתאר רק בעיית בריאות, אלא בעיית תיאום ביטחונית-רפואית. מערכת הבריאות יכולה לקלוט, לטפל ולווסת - אבל היא תלויה בכך שמישהו ייצור תמונת מצב, יפתח צירים, יאפשר כניסה בטוחה ויעביר מידע בזמן אמת.

המסוקים - יכולת חשובה שלא הופעלה במלואה

הדוח עוסק גם בהפעלה של אמצעי פינוי מוסקים. פינוי מוסק עשוי להיות קריטי כאשר צירים חסומים, כאשר המרחק לבתי החולים גדול או כאשר יש צורך לפנות פצוע קשה במהירות למרכז רפואי מתאים. בשבעה באוקטובר הופעלו שלושה מסוקים של מד"א שפינו 21 פצועים, אך הדוח מצביע על פערים רחבים יותר בהיערכות ובהפעלה של כלל אמצעי הפינוי המוסקים.

בהקשר זה, הביקורת חוזרת לשאלה הרחבה יותר: מי אחראי בזמן אמת לתעדף פינוי מוסק, לקבוע יעד רפואי, לתאם עם צה"ל, לוודא כשירות נחיתה, ולשלב את המסוקים במערך הלאומי של ויסות נפגעים. כאשר אין תמונת מצב אחת ברורה, גם יכולת יקרה ומצילת חיים עלולה להיות מופעלת פחות טוב מהנדרש.

תחקיר מלא עדיין חסר

אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע לתחקור האירוע. מבקר המדינה קובע כי תחקור פינוי הפצועים בשבעה באוקטובר מחייב גם תחקירים פנימיים של כל גוף לעצמו וגם תחקיר מערכתי בין כל הגופים שפעלו בתחום.

לפי הדוח, צה"ל מסר כי לא עלה צורך בביצוע תחקיר נוסף בנושא פינוי פצועים לבתי החולים, וכי התחקיר שבוצע הוא תחקיר פנימי ולא בין-ארגוני או בין-משרדי. מבקר המדינה כותב כי הוא רואה "בחומרה רבה" את העובדה שצה"ל לא ביצע תחקיר ייעודי וכולל על פינוי הפצועים מהשטח בשבעה באוקטובר. המלצת המבקר היא שצה"ל, בשיתוף משרד הבריאות ומד"א, יבצע תחקיר מבצעי מלא בנושא פינוי הפצועים, כדי להפיק לקחים לפינוי אזרחים מאזורי לחימה בעתיד

דוח המבקר אינו לוקח מהצוותים בשטח את גבורתם ואת הישגיהם. להפך: הוא קובע במפורש כי רבים מהפצועים חבים את חייהם לאנשי הרפואה, כוחות הביטחון, המתנדבים והאזרחים שפעלו באותו יום. אבל דווקא משום שהמענה בשטח נשען במידה רבה על גבורה, אלתור ותושייה - הדוח דורש מן המדינה להפיק לקחים מערכתיים.

הלקח המרכזי חד: באירוע רב-נפגעים תחת אש, אין די בבית חולים טוב, באמבולנסים רבים או בצוותים מסורים. נדרשת מערכת אחת שמסוגלת לראות את התמונה, לפתוח צירים, לתאם בין צה"ל, מד"א, משרד הבריאות והמשטרה, להפעיל פינוי רכוב ומוסק, לווסת את הפצועים בין בתי החולים ולתחקר את עצמה במהירות לאחר מכן.

שבעה באוקטובר הוכיח כי הצלת חיים בישראל נשענת על אנשים יוצאי דופן. הדוח מזכיר כי עכשיו חובת המדינה היא לבנות מערכת שלא תיאלץ להישען רק על יוצאי הדופן.