המבקר: החשמליות זינקו - עמדות הטעינה נשארו מאחור

דוח מעקב של מבקר המדינה על זיהום אוויר מכלי רכב וכניסת כלי רכב חשמליים מציג תמונה מעורבת: מצד אחד, יש התקדמות ניכרת בחשמול האוטובוסים, בפריסת מונים חכמים ובהיערכות משק החשמל; מצד שני, חלק מן החסמים המרכזיים שמונעים מעבר מהיר ונקי יותר בתחבורה עדיין לא הוסרו. לפי הדוח, העלות החיצונית של זיהום האוויר מתחבורה הגיעה בשנת 2024 לכ-10.9 מיליארד שקל - מתוך עלות כוללת של כ-36.9 מיליארד שקל מפליטות מזהמים לאוויר.

הביקורת, שנערכה מיוני 2025 עד ינואר 2026, בדקה את תיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם שפורסם בינואר 2024. היא נעשתה במשרד התחבורה, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, ובדיקות השלמה נעשו במינהל התכנון. מתוך 23 גופים מבוקרים שנדרשו לדווח על תיקון ליקויים, 18 דיווחו כנדרש, גוף אחד דיווח באיחור של כשנה וחצי, וארבעה גופים לא דיווחו כלל: רשות מקרקעי ישראל, המועצה האזורית עמק המעיינות, עיריית קריית ביאליק ועיריית בית שאן.

המשאיות מעטות - אבל מזהמות מאוד

לפי הדוח, רכבי משא ומשאיות כבדות הם רק כ-7.2% ממצבת כלי הרכב ותורמים כ-12.4% מן הנסועה השנתית, אך חלקם בעלות החיצונית של זיהום האוויר מתחבורה כבישית נאמד בכ-44%, שהם כ-3.2 מיליארד שקל לפי נתוני 2018. לכן, למרות שיעורם הנמוך יחסית על הכביש, הם מקור זיהום מרכזי במיוחד.

המבקר מציין כי הליקוי שנוגע לגיל המשאיות תוקן במידה מועטה בלבד. גילן הממוצע של המשאיות עלה מ-9.4 שנים בשנת 2021 ל-9.5 שנים בשנת 2024. העלייה התמתנה, אך לא נבלמה. במקביל, גם גיל כלי הרכב הפרטיים עלה מ-7 שנים בשנת 2021 ל-7.6 שנים בשנת 2024. המבקר ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד להגנת הסביבה לקבוע דרכים להחלפת רכבי משא ומשאיות כבדות ישנים, בין השאר באמצעות גריטה, סבסוד, תמריצים או תמיכות.

מסננים עבדו - אזורי אוויר נקי לא התרחבו

בצד החיובי, המבקר קובע כי התקנת מסנני חלקיקים בכלי רכב כבדים היא ליקוי שתוקן באופן מלא. בשנת 2024 ירדה כמות פליטת החלקיקים השנתית הממוצעת מכלי רכב כבדים בכ-93% לעומת שנת 2014. כמו-כן, כמות החלקיקים שנפלטו מכלל כלי הרכב הכבדים בציים ירדה מכ-22 טונות בשנת 2014 לכשלוש טונות בשנת 2024.

לעומת זאת, הסדרת אזורי "אוויר נקי" כמעט לא התקדמה. עד סוף הביקורת הקודמת באפריל 2023 הוכרזו רק שני אזורים בישראל כאזור אוויר נקי או אזור מופחת פליטות - חיפה וירושלים. בביקורת המעקב נמצא כי עד ינואר 2026 עדיין קיימים רק שני אזורים כאלה. הרחבת האזור במפרץ חיפה לרשויות כמו קריית ים, קריית מוצקין, קריית אתא, קריית ביאליק ונשר הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר בשנת 2021, אך טרם הוכרזה בפועל.

כלי רכב מזהמים עדיין נוסעים ברוב הארץ

המבקר מזכיר כי בביקורת הקודמת נמצאו יותר מ-42 אלף כלי רכב שהוגדרו "מזהמים" אך אינם "כלי רכב כבד ישן". הטיפול בהם הסתכם בסימון במדבקה בעת מבחן הרישוי השנתי ובאיסור כניסה לשני אזורי האוויר הנקי בלבד. כלומר, הם עדיין רשאים לנוע ברוב כבישי ישראל.

בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן חלקית בלבד. המשרד להגנת הסביבה הכין טיוטת דוח לגיבוש אסדרה שנועדה לעדכן את הגדרת "רכב מזהם", וכן קידם טיוטות תקנות שיאפשרו אכיפה באמצעות מצלמות וזיהוי לוחית רישוי. אך נכון לינואר 2026, הליכי התקנת התקנות טרם הושלמו.

החשמליות מזנקות, התשתיות מפגרות

הנתון הבולט ביותר בדוח נוגע לכניסת כלי הרכב החשמליים. בסוף 2025 נעו בכבישי ישראל לפי ההערכה כ-224,700 כלי רכב חשמליים - עלייה של כמעט 1,400% לעומת שנת 2021. זהו שינוי דרמטי בקצב חדירת הרכב החשמלי, אך התשתית הציבורית אינה מדביקה אותו.

לפי נתוני משרד האנרגיה לאפריל 2025, בישראל היו כ-7,907 שקעי טעינה זמינים במרחב הציבורי. מתוכם כ-6,393 שקעי טעינה איטית וכ-1,514 בלבד שקעי טעינה מהירה. מאחר שבסוף 2024 היו בישראל כ-162,708 כלי רכב חשמליים, שקעי הטעינה הציבוריים הספיקו לטעינה בו-זמנית של כ-4.9% בלבד מכלי הרכב החשמליים

הציבור מרגיש את המחסור

הדוח מציג נתונים שמסבירים מדוע תשתית הטעינה היא חסם ממשי. לפי מסמך של משרד האנרגיה מיוני 2023, חרדת טווח הנסיעה ברכב חשמלי היא חסם משמעותי עבור כ-60% מהציבור ששוקל לרכוש רכב כזה. עוד נמצא כי למרבית הרשויות המקומיות אין תוכנית סדורה לפריסת עמדות טעינה במרחב הציבורי.

גם סקר הלמ"ס ממאי 2024 מצביע על בעיה בשטח: 51% מהטוענים בעמדה ציבורית מהירה דיווחו שכאשר הם מגיעים לעמדה כזו היא בדרך כלל תקינה אך תפוסה; וכ-97% מבעלי כלי הרכב החשמליים המשתמשים בעמדות ציבוריות סבורים שיש מחסור בעמדות טעינה ציבוריות, מהירות ואיטיות כאחד

בתים משותפים: החוק עדיין תקוע

חסם מרכזי נוסף הוא טעינה בבתים משותפים קיימים. כבר בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2021 הוטל על שר המשפטים לקדם תיקון לחוק המקרקעין כדי להסדיר התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים. אולם גם בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה בלבד. אומנם התקיימו שלושה דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בשנת 2025, אך נכון לינואר 2026 הטיפול בהצעת החוק טרם הסתיים.

המבקר מזהיר כי היעדר הסדרה עלול ליצור התקנות פיראטיות של עמדות טעינה, בלי כללים ברורים, באופן שעלול לסכן את שלום הציבור ולהוביל לסכסוכים בין שכנים או בין דיירים לוועדי בתים. מבחינה מעשית, בלי פתרון בבניינים משותפים - שהם חלק עצום מן המגורים בישראל - המעבר לרכב חשמלי יישאר נוח בעיקר לבעלי חניה פרטית ומוסדרת.

בניינים חדשים מוכנים רק ל-20%

גם בבניינים חדשים לא הושלם הטיפול. כיום, בבנייה רוויה חדשה, לוח החשמל של הבניין נדרש לתמוך בטעינה של 20% בלבד ממקומות החניה. בדוח הקודם כבר נאמר כי אם יושגו יעדי הממשלה, שיעור הרכבים החשמליים בבניינים יעלה בהדרגה מעבר לכך. בביקורת המעקב נמצא כי התקנות לא תוקנו, ולכן הליקוי לא תוקן.

המבקר ממליץ למשרד הפנים ולמשרד האנרגיה לעדכן בהדרגה את התקנות כך שחיבור החשמל של בניינים חדשים יתמוך בטעינה בהיקף שיגדל עם עליית שיעור כלי הרכב החשמליים במשק, ולא יישאר קבוע על 20%.

סוללות: מפעלים יש, אסדרה אין

נושא נוסף שבו ההתקדמות חלקית בלבד הוא מיחזור סוללות של כלי רכב חשמליים והיברידיים. המבקר מציין כי המפעל הראשון בארץ למיחזור סוללות ליתיום-יון בענף התחבורה החל לפעול בדרום הארץ ביולי 2024. בנוסף, הונחה ביולי 2025 אבן פינה למפעל פרטי נוסף בדרום, בהשקעה של כ-50 מיליון שקל, שאמור למחזר כ-10,000 טונות סוללות של כלי רכב חשמליים ולהתחיל לפעול בשנת 2026.

עם זאת, נכון לינואר 2026 אין בישראל אסדרה חוקית לטיפול בסוללות של כלי רכב חשמליים והיברידיים בתום תקופת שירותן. המשמעות היא שהשוק מתקדם, אך המסגרת המחייבת שמסדירה אחריות, איסוף, טיפול ומיחזור עדיין חסרה.

האוטובוסים החשמליים - נקודת אור

אחד התחומים שבהם המבקר מציין יישום מלא של ההמלצות הוא חשמול האוטובוסים העירוניים. בסוף 2021 פעלו בישראל 95 אוטובוסים עירוניים חשמליים בלבד. בסוף 2025 מספרם מוערך בכ-3,239, ובסוף 2026 הוא צפוי להגיע לכ-4,366 - פי כ-46 לעומת סוף 2021.

לפי הדוח, בשנת 2024 אוטובוסים חשמליים היו כ-22% מכלל האוטובוסים העירוניים הפעילים וכ-13% מכלל צי האוטובוסים המשמש את התחבורה הציבורית. גם תשתית הטעינה לאוטובוסים מתקדמת: לפי תוכנית החשמול, בסוף 2026 צפויות להיות כ-4,171 עמדות טעינה לאוטובוסים חשמליים, יחס קרוב לעמדת טעינה אחת לכל אוטובוס חשמלי.

משק החשמל התיישר עם התחזיות

גם בתחום ההיערכות של משק החשמל נרשמה התקדמות. בביקורת הקודמת נמצא פער בין תחזיות חברת נגה לבין הערכות משרד התחבורה באשר למספר כלי הרכב החשמליים בשנת 2030. בביקורת המעקב נקבע כי הליקוי תוקן באופן מלא: לפי התחזית המרכזית שפרסם משרד האנרגיה, בשנת 2030 צפויים בישראל כ-1.3 מיליון כלי רכב פרטיים חשמליים, וצריכת החשמל לטעינתם צפויה להגיע לכ-4 טרה-ואט שעה - כ-4.35% מתחזית הביקוש הכוללת לחשמל במשק באותה שנה.

בנוסף, נרשמה התקדמות בפריסת מונים חכמים. ביוני 2023 החליטה רשות החשמל להאיץ את הפריסה כך שעד סוף 2028 יוחלפו כל מוני צרכני חברת החשמל למונים חכמים. בסוף אוגוסט 2024 כבר הותקנו בישראל מיליון מונים חכמים, לעומת 283 אלף בלבד בסוף 2022 - עלייה של כ-350%.

השורה התחתונה

דוח המעקב מלמד כי ישראל מתקדמת בחלקים שבהם יש תכנון מרכזי, תקצוב ברור וגוף ביצוע מובחן - בעיקר באוטובוסים חשמליים, מונים חכמים ותשתיות תפעול לתחבורה ציבורית. אבל בתחומים שמחייבים שילוב בין רשויות מקומיות, דיירים, יזמים, בעלי כלי רכב ומשרדי ממשלה - ההתקדמות איטית בהרבה.

הפער הזה קריטי: המדינה רוצה מעבר לתחבורה נקייה, אבל בלי עמדות טעינה ציבוריות מספיקות, בלי הסדרה בבתים משותפים, בלי אזורי אוויר נקי נוספים ובלי טיפול מספק במשאיות ישנות - הציבור ימשיך לשלם את המחיר בזיהום, בבריאות ובכסף. במילים פשוטות: הרכב החשמלי נכנס מהר לכביש, אבל המדינה עדיין בונה לאט מדי את הדרך סביבו.