בג"ץ הקפיא את מינוי ראבילו - ומציע לכנסת להצביע שוב

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הוציא (18.6.26) צו על-תנאי בעתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, והקפיא בשלב זה את כניסתו לתפקיד. במקביל, הציע בית המשפט לכנסת לשקול קיום הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה, נוכח הטענות לפגמים בהליך ההצבעה החשאית שנערכה במליאה.

העתירות מתמקדות בסבב ההצבעה השני שנערך בכנסת, לאחר שבסבב הראשון לא הצליח אף מועמד להשיג את הרוב הדרוש של 61 חברי כנסת. בסבב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות, ואילו ראבילו קיבל 57 קולות. בסבב השני התהפכה התוצאה: ראבילו נבחר ברוב של 61 קולות מול 57 לאלרון.

הטענה המרכזית: החשאיות נפגעה

בלב העתירות עומדת הטענה כי חברי כנסת מן הקואליציה תיעדו את הצבעתם או התבקשו לעשות כן, אף שהבחירה במבקר המדינה אמורה להיעשות בהצבעה חשאית. לפי הנטען, עצם האפשרות לצלם את הפתק מאחורי הפרגוד, או להציגו באופן גלוי, פגעה בעקרון החשאיות ועלולה הייתה להשפיע על חופש הבחירה של חברי הכנסת.

במהלך הדיון ציינה השופטת גילה כנפי-שטייניץ כי "קשה לומר" שמקרים שבהם חברי כנסת יצאו עם מעטפה גלויה או הציגו את הפתק אינם פוגעים בעקרון החשאיות. נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, אמר מנגד כי גם אם הייתה בעיה נקודתית, אין בכך בהכרח כדי להביא לפסילת הבחירות, וכי יש לבחון אם הפגם היה עשוי להשפיע על התוצאה.

אלרון הצטרף לעותרים

השופט בדימוס יוסף אלרון, שהתמודד מול ראבילו, הצטרף לעותרים וטען כי ההצבעה השנייה אינה חוקית. אלרון ביקש מבית המשפט להקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד ולהורות על הצבעה חוזרת בכנסת. הצטרפותו העניקה לעתירות משקל נוסף, משום שמדובר במועמד עצמו שנפגע, לטענתו, מן ההליך.

בדיון עלתה גם סוגיית ניגוד העניינים האפשרי של ראבילו, שייצג בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את הליכוד ואת הממשלה בהליכים רבים. עם זאת, נראה כי עיקר הכובד בהחלטת בג"ץ בשלב זה נוגע לפגם הנטען בהליך הבחירה עצמו - ובעיקר לשאלת החשאיות.

החלטת בג"ץ אינה מבטלת בשלב זה את בחירת ראבילו, אך היא עוצרת את מימוש המינוי ומעבירה את הלחץ אל הכנסת. המשמעות המעשית היא שהכנסת תידרש להחליט אם להגן על ההצבעה שנערכה, או להקדים תרופה למכה ולערוך הצבעה חוזרת שתנסה לנטרל את הפגם הנטען.

מבחינה ציבורית, מדובר בהחלטה חריגה: בית המשפט אינו ממהר לבטל הצבעות פנימיות של הכנסת, ובייחוד בחירה לתפקיד ממלכתי בכיר. דווקא משום כך, עצם הוצאת הצו וההמלצה לשקול הצבעה חוזרת מאותתות כי השופטים רואים בטענות על פגיעה בחשאיות ההצבעה עניין כבד משקל, ולא רק תקלה טכנית במליאה.