תנועת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, בכובעו כיו"ר התנועה, הגישו תגובה מקדמית חריפה במסגרת עתירות חוקתיות (בג"ץ 20922-06-26 ובג"ץ 21472-06-26) שהוגשו על-ידי ח"כ קארין אלהרר וסיעת יש עתיד, ותנועת הישראלים. המשיבים מבקשים כי בית המשפט הגבוה לצדק ידחה את העתירות ואת הבקשות למתן צו ביניים לביטול בחירתו של עורך הדין ראבילו לתפקיד מבקר המדינה.
המשיבים טוענים כי הכנסת מימשה את תפקידה החוקתי בהצבעה במליאה, וכי לאחר שנכזבה תקוותה של האופוזיציה לגבי תוכן ההחלטה, היא חזרה בה מהסכמתה למתכונת ההצבעה שהתקיימה. בתגובה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ושי לוי, מודגש כי העותרים החלו בפעילות נמרצת ללקט פרסומים חדשותיים כדי להקדים את שאר המאוכזבים במרוץ להגשת עתירות, במטרה להשיג באמצעות שיפוט את מה שכשלו להשיג בהליך הפרלמנטרי.
חוסר שפיטות מוסדית והסכמות פוליטיות בין סיעות הבית
הליכוד ונתניהו טוענים כי העתירות מעלות סוגיה שהיא בלתי שפיטה מוסדית, שכן השאלה אם על בית המשפט לבטל הצבעת מליאה שהתקיימה במתכונת מוסכמת היא עניין פרלמנטרי פנימי. המשיבים מבהירים כי מתכונת ההצבעה מחדש בסבב השני זכתה, לאחר שיג ושיח, להסכמת כל נציגי סיעות האופוזיציה והקואליציה, וכי ניסיונו של צד להתכחש להסכמה חוצת מחנות זו הוא פסול ואינו ראוי להישמע מכוח כללי השתק ומעמדן הייחודי של הסכמות פוליטיות.
לפי עמדת המשיבים, מרבית טענות העותרים מבוססות על כרעי תרנגולת מבחינה עובדתית ונסמכות על דיווחים בתקשורת, כאשר התצהירים המצורפים מאמתים את עצם הדיווחים ולא את תוכנם. המשיבים מבהירים כי לא הייתה שום הנחיה לחברי הקואליציה לתעד את תוכן הצבעתם, וכי אפילו לפי ראיות העותרים לא ברור מי מבין חברי הכנסת פרסם את הצבעתו במהלך סבב ההצבעה שבסיומו נבחר עורך הדין ראבילו לתפקיד.
עצמאיות שיקול הדעת של חברי הכנסת והסדרי ניגוד עניינים
המשיבים מדגישים כי הערך המוגן בהוראות החשאיות הוא הבטחת עצמאות שיקול דעתם של חברי הכנסת, וכי הטענות כאילו האירועים גרעו ולו גרם בודד מעצמאות זו הן סברות כרס שאינן נתמכות בראיות. הליכוד ונתניהו מציגים תקדימים מהרשתות החברתיות המעידים על נוהג ארוך שנים שבו חברי כנסת רבים תיעדו ופרסמו את הצבעתם החשאית בעבר, מבלי שאיש טען כי הדבר הביא לפגיעה במרקם החיים הפרלמנטריים או לקריסת יסודות המשטר.
בנוגע לטענות בעניין ניגוד עניינים בשל קרבתו של עורך הדין ראבילו לראש הממשלה, משיבה התנועה כי מועמדותו הייתה פומבית לחלוטין קרוב לחודש ימים לפני הבחירה, מבלי שהוגשה כל התראה או פנייה מוקדמת מצד העותרים. מכל מקום, נטען כי הדעת נותנת כי ייקבע בעניינו הסדר ניגוד עניינים כמקובל, וכי הטענה לפסילתו מלעסוק באירועי טבח 7 באוקטובר מתייתרת נוכח החלטת בית המשפט מיום 31.12.2025 לפיה מוסד המבקר לא יעסוק בביקורת בנושאים אלו עד לקביעה אחרת.
היעדר מעמד לעותרים וקיצוניות הסעדים המבוקשים
המשיבים מוסיפים ומציינים כי העתירות לא הוגשו על-ידי העותר הנכון, שכן הנפגע הישיר והקונקרטי מההחלטה הוא השופט בדימוס יוסף אלרון, אשר בחר שלא להגיש עתירה בעצמו אלא רק להגיש תגובה לאקונית התומכת בטענה מסוימת בלבד. על-פי ההלכה הפסוקה, משקיים נפגע ישיר מהחלטה שלטונית והוא נמנע מלפנות בעתירה, הדעת נותנת כי אין צורך אמיתי בהתערבות שיפוטית ואין להעניק סעד לעותר ציבורי המתעבר על ריב לא לו.
לסיכום, המשיבים מבהירים כי הסעדים המבוקשים הם קיצוניים, חסרי כל מקור בדין וממילא נטולי תקדימים, שכן מעולם לא ניתנה הצהרה שיפוטית על בטלות תוצאות הצבעה במליאת הכנסת לבחירת מבקר מדינה. דרישת העותרים למתן צו המורה לכנסת לקיים הליך הצבעה חדש אינה עולה בקנה אחד עם עקרון הריסון השיפוטי המקובל כלפי בית המחוקקים, המונע פוליטיזציה של השפיטה, ועל כן יש לדחות את העתירות על הסף.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
סוג ההליך ומספרו: עתירות חוקתיות (בג"ץ 20922-06-26, בג"ץ 21472-06-26).
עותרים: ח"כ קארין אלהרר ואח' (בבג"ץ 20922-06-26); הישראלים ואח' (בבג"ץ 21472-06-26).
משיבים: תנועת הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו.
באי-כוח המשיבים: עוה"ד אילן בומבך ועוה"ד שי לוי ואח' ממשרד עו"ד אילן בומבך ושות'.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה