מבקר המדינה: הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד באתגרים

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם דוח ביקורת שנתי על השלטון המקומי, ובמרכזו שורה של ליקויים הנוגעים לחיי היום-יום של התושבים: השימוש במצלמות לאכיפת דיני תעבורה, תפקוד המחלקות לשירותים חברתיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קידום התחדשות עירונית, הרפורמה ברישוי עסקים, היערכות לשינוי האקלים, הצפות, מערכות מידע, פערי הכנסות, מבני פל-קל, תנועות נוער ואשכולות אזוריים.

התמונה העולה מן הדוח אינה של כשל נקודתי ברשות אחת או בתחום אחד, אלא של עומס מערכתי על השלטון המקומי. הרשויות נדרשות לאכוף, לתכנן, לספק שירותי רווחה, להגן על מידע אישי, להיערך לשיטפונות ולקדם תשתיות - אך במקרים רבים הן פועלות ללא אסדרה מספקת, ללא תקצוב יציב, ללא מדיניות לאומית אחודה או ללא בקרה ממשלתית אפקטיבית.

מצלמות אכיפה מול הזכות לפרטיות

אחד הפרקים הבולטים בדוח עוסק בשימוש של רשויות מקומיות במצלמות לאכיפת עבירות חניה ונסיעה שלא כדין בנתיבי תחבורה ציבורית. המבקר קובע כי השימוש במצלמות עשוי לייעל את האכיפה, אך הוא טומן בחובו פגיעה אפשרית בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב שימוש מידתי, מוגבל וזהיר.

בדוח נמצא כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות מקומיות שאינן אוכפות עבירות נת"ץ, אף שבתחומן קיימים נתיבי תחבורה ציבורית. עוד נמצא כי חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים לזהות עוברי דרך, וכי היו רשויות שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי גם לאחר שהפסיקו להשתמש במצלמות לצורך אכיפת עבירות חניה.

המבקר מדגיש כי על הרשויות המקומיות לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין תקפות. אם המצלמות אינן ממלאות עוד את המטרה שלשמה הוצבו, עליהן להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן.

הרווחה המקומית תחת עומס המלחמה

פרק נוסף בדוח עוסק במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. המבקר מציין כי המלחמה הרחיבה את מעגל הזקוקים לשירותי הרווחה: שורדי שבי, משפחות חטופים, משפחות שכולות, משרתי מילואים ובני משפחותיהם, פצועי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, מפונים ואנשים שנקלעו למשבר כלכלי.

לפי הדוח, בשנת 2023 קיבלו כ-1.18 מיליון תושבים שירותים במחלקות לשירותים חברתיים - כ-12% מאוכלוסיית ישראל. בשנת 2024 לא היו מאוישים 1,155 תקני עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, שהם כ-16% מכלל התקנים. ברשויות שנבדקו נמצא שיעור תקנים לא מאוישים של עד 34%, בקריית מוצקין.

המבקר קובע כי קיים קושי מערכתי בגיוס ובשימור של עובדים סוציאליים, וכי ברשויות שנבדקו הוטל עליהם עומס כבד במיוחד של תיקים - עומס שהתגבר מאז פרוץ המלחמה. אנגלמן ממליץ למשרד הרווחה לפעול עם הרשויות המקומיות למציאת דרכים לשימור העובדים הסוציאליים, ולהשלים את קביעת מספר התיקים המרבי שיועבר לטיפולם.

התחדשות עירונית: השוק קובע את המפה

בדוח נמתחת ביקורת גם על קידום ההתחדשות העירונית בישראל. המבקר מגדיר אותה כלי אסטרטגי בתחום התכנון והבנייה, במיוחד לנוכח הגידול המהיר באוכלוסייה והצורך ביחידות דיור ממוגנות מפני רעידות אדמה, רקטות וטילים. עם זאת, הדוח קובע כי הגורם המרכזי המשפיע בפועל על קידום המיזמים הוא הכדאיות הכלכלית.

לפי הדוח, 58% מהמיזמים מקודמים במחוזות המרכז ותל אביב. המשמעות היא שדווקא יישובים החשופים יותר לסיכוני רעידות אדמה או לפערי מיגון אינם מקבלים בהכרח מענה מספק. המבקר מציין כי אף שהעיריות והרשויות המקומיות הן שחקן מרכזי בתהליכי התחדשות עירונית, טרם גובשו מסמך מדיניות לאומי או תוכנית לאומית אחודה בתחום.

המבקר קורא למשרד ראש הממשלה, לרשות מקרקעי ישראל, למינהל התכנון ולרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לעודד מיזמים גם במקומות שבהם הכדאיות הכלכלית נמוכה, בין היתר באמצעות יצירת תנאים שיאפשרו את קידומם.

רישוי עסקים: הרפורמה עוד לא הגיעה לשטח

תחום נוסף שבו מצא המבקר פער בין ההצהרות לבין הביצוע הוא רישוי העסקים. הדוח קובע כי חרף הרפורמה שנועדה לצמצם את הנטל הביורוקרטי, לקצר הליכים ולהקטין את מספר העסקים הפועלים ללא רישיון, כ-20.5% מהעסקים טעוני הרישוי עדיין פועלים ללא רישיון.

המבקר מציין כי הליקויים בקידום הרפורמה משפיעים גם על בעלי העסקים הקיימים, גם על אזרחים המבקשים לפתוח עסק חדש וגם על כלל הציבור. לדבריו, מתן רישיון עסק אינו עניין טכני בלבד: הוא נועד להבטיח שמירה על בריאות הציבור, בטיחותו ועמידה בדרישות החוק.

סיכונים מקומיים, אחריות לאומית

לצד הפרקים המרכזיים, הדוח עוסק גם בשורה של תחומים שבהם הרשויות המקומיות עומדות בחזית, אך זקוקות להכוונה ולסיוע ממשלתי: היערכות לשינוי האקלים, מניעת הצפות ושיטפונות, הקמת מערכות אנרגיה סולארית במרחב העירוני, ניהול מערכות מידע ואבטחת סייבר, צמצום פערים בהכנסות עצמיות, טיפול במבני פל-קל, פעילות הוועדות הגאוגרפיות, קידום תנועות הנוער והאשכולות האזוריים.

החוט המקשר בין רוב פרקי הדוח הוא פער מתמשך בין המשימות המוטלות על הרשויות המקומיות לבין היכולת המעשית שלהן למלא אותן. המבקר אינו מציג רק ביקורת על הרשויות עצמן, אלא גם על משרדי הממשלה שלא תמיד גיבשו מדיניות ברורה, לא הסירו חסמים ולא יצרו מנגנוני בקרה שיאפשרו לרשויות לפעול ביעילות.

בשורה התחתונה, דוח השלטון המקומי של מבקר המדינה מציב מראה רחבה בפני המערכת הציבורית: הרשויות המקומיות הפכו לשחקן ביצועי מרכזי כמעט בכל תחום אזרחי - מרווחה ועד תחבורה, מתכנון ועד סייבר - אך המדינה עדיין לא התאימה במלואה את הכלים, התקציבים והאסדרה למציאות הזאת.