מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, קובע כי הרפורמה ברישוי עסקים טרם השיגה את מטרותיה המרכזיות: צמצום הנטל הביורוקרטי, קיצור הליכי הרישוי והפחתת מספר העסקים הפועלים ללא רישיון. לפי הדוח, בשנת 2024 פעלו בישראל כ-711 אלף עסקים, ובהם כ-68% עצמאים וכ-27% חברות. מבין 138,034 העסקים טעוני הרישוי במדינה, 28,351 עסקים - כ-20.5% - פעלו ללא אישור פתיחת עסק.
חוק רישוי עסקים נועד לרכז בהליך אחד שורה של אינטרסים ציבוריים: מניעת סכנות לשלום הציבור, הבטחת בריאותו ובטיחותו של הציבור בבית העסק ובסביבתו, שמירה על איכות הסביבה, מניעת מטרדים, עמידה בדיני כבאות ותכנון ובנייה ועוד. לצד הרשות המקומית, שהיא הגורם המתכלל והמנפיק את רישיון העסק, מעורבים בהליך גם נותני אישור ממשלתיים, ובהם הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד העבודה.
הרפורמה נועדה לקצר - אך עסקים רבים לא נהנים ממנה
הרפורמה ברישוי עסקים עוגנה בתיקון 34 לחוק, שנחקק ביולי 2018, לאחר שורה של החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה שנועדו להקל על בעלי עסקים. הרפורמה קבעה רישוי דיפרנציאלי: מסלול על יסוד תצהיר, היתר מזורז א', היתר מזורז ב' ורישיון עסק רגיל. שלושת המסלולים הראשונים נועדו לאפשר פתיחה מהירה יותר של עסקים פשוטים יחסית, בהתאם לרמת הסיכון ולמורכבות העסק.
אלא שלפי ממצאי המבקר, בשנת 2024 יותר ממחצית מהעסקים שיכלו להשתמש במסלול מקוצר שנקבע ברפורמה - 51.6% - לא עשו זאת. המשמעות היא שחלק ניכר מבעלי העסקים עדיין עוברים הליך ארוך ומסורבל יותר, אף שהחוק כבר מאפשר מסלול פשוט ומהיר יותר.
101 מפרטים אחידים לא פורסמו
אחד החסמים המרכזיים שמציין המבקר הוא פרסום חסר של מפרטים אחידים. מפרט אחיד אמור לכלול את כל הדרישות של נותני האישור לגבי סוג עסק מסוים, כדי שבעל העסק יידע מראש מה נדרש ממנו ויוכל להיערך לכך. בלי מפרט אחיד, בעל העסק עלול להיתקל בדרישות לא ברורות, לא אחידות ולעיתים אף סותרות מצד גורמי האישור השונים.
לפי הדוח, 101 מפרטים אחידים מתוך 179 מפרטים חדשים - כ-56% - לא פורסמו על-ידי נותני האישור במשך כ-15 שנה לאחר תיקון 27 לחוק רישוי עסקים. מדובר בעיכוב עמוק בלב הרפורמה: כאשר אין מפרט אחיד, קשה מאוד לטעון שההליך הפך צפוי, שקוף ופשוט יותר עבור בעל העסק.
הרשויות לא מחוברות למערכת הארצית
הדוח מצביע גם על פער דיגיטלי משמעותי. נכון לנובמבר 2025, 246 מתוך 259 רשויות מקומיות - כ-95% - אינן מחוברות למערכת הארצית לרישוי עסקים שהוקמה על-ידי מערך הדיגיטל הלאומי. בנוסף, 42 רשויות מקומיות - כ-16.2% - לא מסרו למשרד הפנים מידע על מצב העסקים בתחומן בשנת 2024.
המשמעות היא שמשרד הפנים, האמור לפקח על יישום החוק והרפורמה, אינו מחזיק תמיד תמונת מצב מלאה ועדכנית על מצב רישוי העסקים בכל רשות. במערכת שבה מעורבים בעלי עסקים, רשויות מקומיות ושישה נותני אישור ממשלתיים, היעדר מערכת משותפת ומתפקדת מקשה על קיצור ההליך ועל בקרה אפקטיבית.
מרכזי שירות שלא קמו
הרפורמה העניקה לרשויות המקומיות אפשרות להקים מרכזי שירות משותפים, שבהם יוכלו בעלי עסקים לקבל מענה מרוכז ומהיר יותר מגורמי הרישוי. אולם לפי הדוח, 211 מתוך 259 רשויות מקומיות - כ-81.5% - לא הקימו מרכז שירות משותף וגם לא התאגדו עם רשויות נוספות להקמת מרכז כזה, נכון לנובמבר 2025.
זהו ממצא חשוב במיוחד עבור עסקים קטנים, שאינם מחזיקים מערך ייעוץ משפטי או תכנוני צמוד. בעל עסק קטן שנדרש להתמודד לבד עם רשות מקומית, כבאות, משטרה, משרד הבריאות או גורמים נוספים, זקוק דווקא למוקד ברור, יעיל ונגיש. בפועל, ברוב הרשויות הכלי הזה לא הופעל.
הסיכון אינו רק ביורוקרטי
המבקר מדגיש כי רישוי עסקים אינו רק סוגיה של נוחות עסקית. עסק שפועל ללא רישיון או היתר עלול ליצור סיכון ממשי לציבור - בתחום הבריאות, הבטיחות, הכבאות, איכות הסביבה ותכנון הבנייה. לכן, צמצום מספר העסקים הפועלים ללא אישור אינו רק אינטרס של בעלי העסקים, אלא גם אינטרס ציבורי מובהק.
בדברי המבקר שצורפו לדוח נאמר כי ממצאי הביקורת מעלים ליקויים בקידום הרפורמה המשפיעים על בעלי עסקים קיימים, על אזרחים המבקשים לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. לדבריו, כדי לממש את מטרות הליבה של הרפורמה, על כלל הגורמים המעורבים לשלב ידיים בקידומה ולהסיר חסמים המונעים את יישומה המלא.
המלצות המבקר
מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים, לנותני האישור, לרשות האסדרה, למערך הדיגיטל הלאומי ולרשויות המקומיות לקדם את השלמת יישום הרפורמה: לפרסם את המפרטים האחידים החסרים, לחבר את הרשויות למערכת הארצית, לשפר את הדיווח על מצב העסקים, ולהרחיב את השימוש במסלולים המקוצרים שנועדו להפחית את הנטל על בעלי העסקים.
בשורה התחתונה, הדוח מציג רפורמה חשובה שנשארה במידה רבה באמצע הדרך. על הנייר, המדינה יצרה מסלולים מהירים יותר, מערכת ארצית וכלים לשירות יעיל יותר לעסקים. בפועל, אחד מכל חמישה עסקים טעוני רישוי עדיין פועל ללא אישור פתיחה, רוב הרשויות אינן מחוברות למערכת הארצית, וחלק גדול מבעלי העסקים אינם נהנים מהמסלול המקוצר שנועד בדיוק עבורם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה