עו"ד ראבילו מבקש לדחות העתירות נגד מינויו למבקר המדינה - טוען לעצמאות ואי-תלות פוליטית

עו"ד מיכאל ראבילו, שנבחר על-ידי מליאת הכנסת לתפקיד מבקר המדינה, מבקש מבית המשפט העליון לדחות את העתירות שהוגשו נגד הליך בחירתו. בתגובתו המפורטת שהוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ 2468/26) בפני השופטים הדנים בתיק, מבקש ראבילו לדחות את העתירות המלינות על פגמים שנפלו כביכול בחשאיות ההצבעה של חברי הכנסת.

בתשובתו מדגיש ראבילו כי הוא "דוחה כל טענה לתלות פוליטית". אל עמדה זו הצטרפו ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה, אשר מגיבים לעתירות וטוענים כי דין העתירות להידחות על הסף מהטעם שלא הוגשו על-ידי הנפגע מההצבעה, שהוא שופט העליון בדימוס, יוסף אלרון.

ראבילו מבהיר כי סעיף 1 לחוק מבקר המדינה קובע כי המבקר ייבחר בהצבעה חשאית בישיבה מיוחדת של הכנסת. לדבריו, "המכונן-מחוקק, בחר לקבוע לבחירת מבקר המדינה מנגנון בחירה ייחודי ועצמאי, הדומה בעיקרו לבחירת נשיא המדינה". מנגנון זה קובע במפורש את זהות הגוף הבוחר, אופן הגשת המועמדויות, סדרי ההצבעה, הרוב הנדרש והליך הבחירה כולו במליאה.

ההיגד "חשאיות" נקבע כדי לאפשר מוסדית לחברי הכנסת ליהנות מדיסקרטיות באמצעות הצבעה מאחורי הפרגוד, וזאת בניגוד להליכי ההצבעה הרגילים בכנסת על-פי סעיף 36 לתקנון הכנסת. ראבילו מציין בהתייחסו אל הליך הבחירה המתועד בקובץ תמונה.png: "לא ניתן שלא להדגיש כבר עתה: מתוך כל העתירות שהוגשו, אף לא אחת מהן הצביעה על מקור נורמטיבי מפורש מחייב כלשהו, לפיו על אדם המצביע מאחורי פרגוד חל איסור לתעד את הצבעתו".

היעדר חובה משפטית מוחלטת לסודיות בהצבעה החשאית

הוא מוסיף כי משניתנה לחברי הכנסת האפשרות להצביע מאחורי פרגוד, יש לפרש בצמצום מגבלות שאינן קיימות בחוק או בתקנון. בהיעדר הוראה מפורשת האוסרת על גילוי ההצבעה או על תיעודה, אין להסיק מקיומה של הצבעה חשאית חובה משפטית מוחלטת על חבר הכנסת לשמור בסוד את אופן הצבעתו לזולתו או לציבור בשום שלב משלבי ההליך.

התשובה מדגישה כי הליך הבחירה החשאית בכנסת אינו מוסד בחוק היסוד ואינו מוסדר בתקנון הכנסת. סעיף 36 לתקנון, המסדיר את דרכי ההצבעה בכנסת, שותק ביחס להליך הבחירה החשאי ועוסק רק בסוגי ההצבעות המקובלות והשכיחות במליאת הכנסת באופן אלקטרוני, בהרמת יד או בקריאה שמית. תקנון הכנסת אינו כולל כל הסדרה מפורטת של הליך הבחירה החשאית עצמו.

מעמד הקשרים המקצועיים ואי-תלותו של המבקר

ראבילו משיב לטענות המבקשות לקשור בין ייצוגו המשפטי בעבר לבין תפקודו העתידי ומציין כי "הדין הישראלי קובע, כי ניתן למצוא אנשים הגונים, ישרים ובעלי יושרה וחוט שדרה, אשר ימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי, גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים, וזאת לאור הערובות בחוק יסוד ובחוק מבקר המדינה, המבטיחות את אי-תלותו של מבקר המדינה".

הוא מוסיף ומבהיר כי אם החוק מאפשר לגורם פוליטי כלשהו ואף לחבר כנסת מכהן, שהוא חלק אינטגרלי מהמערכת הפוליטית ואף מהקואליציה, להציג מועמדות ולהיבחר לתפקיד המבקר כפוף להתפטרותו מהכנסת עם כניסתו לתפקיד, הרי שמקל וחומר אין פסול במועמד ששימש כאחד מעורכי דינו של ראש הממשלה, שראש הממשלה מהווה אחד מבין לקוחותיו האחרים, וכזה שכלל אינו עוסק בתפקיד פוליטי.

בנסיבות אלה, שבהן הדין אינו מסדיר סוגיה מסוימת, הכנסת מוסמכת לקבוע את סדרי עבודתה. ראבילו מסכם כי אם לא נקבעו סדרי העבודה האמורים בתקנון, על הכנסת לפעול על-פי הנוהג והנוהל המקובלים בה. במצב דברים זה, סמכויות ניהול הליך הבחירה נתונות ליושב-ראש הכנסת על-פי סעיף 6 לתקנון. ראבילו מבהיר כי חזקה עליו שינהג ביושר, בהגינות ועם חוט שדרה למען כלל אזרחי המדינה, וכי בכוונתו לפעול להבא בעזרת השם.