משרד המשפטים מזהיר: פיצול היועמ"ש יפגע בטוהר הבחירות

ועדת החוקה קיימה (15.6.26) דיון טעון נוסף בהכנת הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לקריאה שנייה ושלישית, כאשר הפעם עמד במרכזו נושא רגיש במיוחד: השלכות ההסדר המוצע על תקופת הבחירות ועל תקינות ההליך הדמוקרטי. הדיון התמקד בטבלת דברי החקיקה שבהם מוזכר היועץ המשפטי לממשלה, ובעיקר בתפקידיו בהליכי פסילת רשימות ומועמדים, ייצוג המדינה בפני ועדת הבחירות, פיקוח על שימוש במשאבי ציבור, אכיפת דיני תעמולה וייעוץ לממשלה בתקופת בחירות

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הציב כבר בתחילת הדיון את קו ההתקפה המרכזי שלו: לשיטתו, היועץ המשפטי לממשלה אינו יכול להיתפס כגורם ניטרלי, ודאי כאשר מערכת המשפט עצמה צפויה לעמוד במרכז מערכת הבחירות הבאה. רוטמן אמר: "היועמ"ש אינו גורם אובייקטיבי, הוא מתנהל בהטיות פוליטיות. אי-אפשר לקיים בחירות הוגנות עם פקידות שנלחמת על חייה מול נבחרי הציבור. נושא היועמ"שית עומד בלב מערכת הבחירות הקרובה, כך שאם למשרד המשפטים או למיארה יש עמדה - לא תוכלו לעסוק בבחירות. את הסטנדרט שאתם כופים על אחרים, תכפו קודם כל על עצמכם".

מנגד, נציגי משרד המשפטים, יועצי הכנסת וחברי האופוזיציה התריעו כי ההצעה המונחת על שולחן הוועדה עלולה לפגוע ביכולתו של הייעוץ המשפטי לממשלה לשמש בלם פנימי בתקופת בחירות, דווקא בזמן שבו גובר החשש לשימוש בכוח שלטוני, בכספי ציבור ובמינויים לטובת יתרון פוליטי.

ועדת הבחירות: נדרש ייצוג בלתי תלוי

עו"ד יפעת סימנובסקי, היועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית, פירטה בפני חברי הכנסת את קשת התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה בהליכי בחירות. לדבריה: "היועמ"ש מעורב בשורה של הליכים ונושאים הנוגעים לבחירות, החל מפסילת מועמדים ורשימות, מתן רשות לערער על אישור רשימת מועמדים לכנסת דרך אחריות על הליכי כשירות להתמודדות נציגי ציבור, ועד לטיפול בהליכי ערעור על תוצאות הבחירות ופיקוח על תקינות הליכי תעמולת הבחירות".

סימנובסקי הדגישה כי תפקידו של היועץ אינו טכני בלבד, אלא נוגע לליבת ההליך הדמוקרטי: "היועמ"ש אמון על הייצוג של המדינה אל מול ועדת הבחירות. מדובר בעניינים המהווים חלק מליבת ההליך הדמוקרטי, ולכן חיוני שיהיה בהם ייצוג בלתי תלוי של האינטרס הציבורי, ולא של גורם פוליטי".

ח"כ קארין אלהרר שאלה את סימנובסקי אם ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקיד גם בפיקוח על שימוש במשאבי ציבור במהלך בחירות. סימנובסקי השיבה: "כן, הוא אמון על שורה של נהלים והנחיות לרשות המבצעת בתקופת הבחירות. בין היתר, שמירה על טוהר הבחירות, פיקוח על האיסורים של תעמולת בחירות במימון גוף מבוקר, על איסור פעילות מפלגתית של עובדי מדינה, ועל שימוש בעובדי מדינה בידי הדרג הנבחר".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

רוטמן: הממשלה אינה יוצאת לחופשה בתקופת בחירות

רוטמן דחה את הטענה שלפיה עצם הזיקה בין הממשלה ליועץ המשפטי מצריכה ניתוק מוחלט של הממשלה מהליכי בחירות. לדבריו, גם בחקיקה הישנה נלקחה בחשבון האפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה הוא דמות בעלת זיקה פוליטית: "החקיקה הזו למעשה קרתה כשהיועמ"ש היה דמות פוליטית על מלא, ומונה בדרך ישירה ע"י הממשלה".

הוא הוסיף כי במקרים מסוימים דווקא הממשלה היא הגורם שאמור לפעול להגנה על המדינה: "ביחס לפסילת ח"כ מתמודד, מטעמים ביטחוניים למשל, היועמ"ש הוא המייצג של גורמי ביטחון בערכאות, כך שמי שאמור לבקש פסילה בשם ממשלת ישראל הוא היועמ"ש"

כאשר אלהרר העירה כי קיים קושי בתקופת בחירות אם היועץ המשפטי מוגדר כזרועה הארוכה של הממשלה, השיב רוטמן: "אני מוכן לקבל שהממשלה לא יכולה להיות השחקן היחיד כאן, אבל לא שהיא לא רלוונטית. מי שטוען שבגלל שהממשלה יכולה להשפיע על תוצאות הבחירות אז בתקופת הבחירות היא יוצאת לחופש, לא מדבר בהיגיון"

רוטמן תקף בחריפות את מה שכינה תפיסת "הדיפ-סטייט": "התפיסה שלצערי מערכת הדיפ-סטייט הטמיעה כל כך יפה אצל אנשים, אומרת 'אני לא עובד בשביל הממשלה. מי היא הממשלה? מי הם נבחרי הציבור?' זה מה שעומד אצל חלק מי שיושב כאן בשולחן, בעמדה שהממשלה צריכה להיות מנותקת".

משרד המשפטים: פגיעה אנושה בטוהר הבחירות

עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים הציג עמדה נחרצת נגד ההסדר המוצע. לדבריו, לב הדיון הוא "רכיב יסודי של משטר דמוקרטי, טוהר והוגנות הבחירות". פונו הזהיר כי יועץ משפטי כמשרת אמון פוליטי, התלוי בהמשך כהונת הממשלה, לא יוכל לשמש שומר סף בתקופה רגישה כל כך.

פונו אמר: "תפיסתנו בהקשר להצעת החוק, היא שיועמ"ש כמשרת אמון פוליטי שלא אמור להיות שומר סף ושחייו המקצועיים תלויים בשאלה אם ממשלה תמשיך או לא לכהן, לא יוכל לבצע את התפקיד החיוני הזה".

לדבריו, בהצעה אין די ערובות לעצמאותו של היועץ: "אין ערובות לכהונה של יועמ"ש בהצעה, לכן במקרה הטוב יועמ"ש יזרום עם הממשלה בכל מקרה, ובמקרה הרע יפוטר. זו דוגמה מובהקת לבעיה שבפיצול הכובעים של היועמ"ש".

פונו הציג תרחיש מעשי של שימוש בכוח שלטוני ערב בחירות: "אם ממשלה תבחר יומיים לפני הבחירות להעביר סכום כסף גדול לסקטור מסוים. ע"פי התזה שלך מי שאמור לשמור על האינטרס הציבורי הוא הממשלה. האם יועמ"ש כזה יוכל לשמור על האינטרס הציבורי במצב הזה?".

הוא סיכם: "המסר שלנו, הוא שזו פגיעה אנושה בטוהר בחירות והמרקם של המשטר הדמוקרטי. אין לנו הרבה דברים חשובים כמו טוהר בחירות בחברה דמוקרטית".

רוטמן השיב בשאלה ישירה על היועמ"שית הנוכחית: "אם לשיטתך יועמ"ש מחויב לממשלה לא יכול לעסוק בבחירות, האם ליועמ"שית הנוכחית, שלבחירות הקרובות השפעה גדולה על תפקידה, בין היתר אם החוק הזה יעבור, גם מנועה מלעסוק בבחירות?".

פונו דחה את ההשוואה: "כיום היועמ"ש נבחר בהליך עצמאי, בעל כהונה קצובה והוא פועל בעצמאות. יש כאן את כל הערובות. אתה מנסה לייצר ניגוד עניינים בחקיקה".

אסיף: דווקא בתקופת בחירות נדרש ריסון

עו"ד ענת אסיף ממשרד המשפטים הרחיבה על עבודת הממשלה בתקופת בחירות. היא ציינה כי אין הוראות חוק מפורטות המסדירות את עבודת הממשלה בתקופה זו, מלבד עקרון רציפות הממשלה עד לכינון ממשלה חדשה, אך גם לרציפות זו קיימים גדרים.

לדבריה: "גם בשל כך שאיננה פועלת עוד מכוח אמון העם, כי הכנסת פוזרה, וגם בכדי למנוע כבילה משמעותית של הממשלה הבאה שתבחר. במקביל לליווי המשפטי השוטף, הייעוץ המשפטי מונחה לנהל את בחינת האיזונים ביחס לבחירות".

אסיף הסבירה כי התפקיד הזה נשען בעיקר על פסיקה ולא על חקיקה מפורשת: "במיעוט המקרים, כשהדברים לא מתכנסים להלכות האיפוק והריסון, אנו נותנים חוות דעת שלא תקודם ההחלטה. זו דוגמה מובהקת למוסד הייעוץ כמנותק מהממשלה המכהנת".

אלהרר: אתם מארגנים לעצמכם עורך דין פרטי

ח"כ קארין אלהרר תקפה את הקואליציה וטענה כי מאחורי ההסדר עומדת כוונה לשלוט בגורם שאמור לבלום שימוש פוליטי בכוח שלטוני. לדבריה: "אתם רוצים שליטה על מי שיכול להתריע בפני כלכלת בחירות לא ראויה, שליטה במי שאמור לערער על תוצאות הבחירות. אתם לא מוכנים ל'באפר'".

אלהרר אמרה עוד: "אתם מארגנים לעצמכם כאן עו"ד פרטי, לא יועמ"ש, שאם לא תאהבו את חוות הדעת שלו תגידו לו תשנה, ואם לא תפטרו אותו. אתם רוצים ממשלה שתשלוט בבתי המשפט, ללא שומרי סף. הכנסת הרי כבר מתה, ראינו את זה בבחירות למבקר המדינה. זו השיטה שלכם".

קריב: אפשר לסתום את פיו של היועמ"ש

ח"כ גלעד קריב הזהיר כי ההסדר המוצע יוצר חולשה מובנית של הייעוץ המשפטי דווקא בתקופת בחירות. לדבריו: "הצעת החוק מותירה אותנו במצב בעייתי בתקופת בחירות. גם בנושא מעמד חוות הדעת וגם בנושא הייצוג. אנחנו בעידן אחר לגמרי".

קריב תקף את האפשרות שהממשלה תוכל להשתחרר מחוות דעת משפטית גם בתקופת בחירות: "מלכתחילה ההצעה יוצרת יועמ"ש מוחלש באופן דרמטי. ההסדר המוצע מאפשר השחתה מוחלטת של הבחירות ושיבוש בחירות".

לדבריו, הסכנה אינה מוגבלת לבחירות לכנסת: "זה נכון גם לבחירות המקומיות, מרחב שלחברי כנסת וממשלה יש אינטרס מובהק בו. אם לצורך העניין גורם פוליטי יחליט להתנקם בראש עיר ממניעים אישיים? גם כאן חוות דעת של היועמ"ש לא תחייב?".

קריב סיכם: "הצעת החוק יוצרת מצב שאנחנו מורידים קומה שלמה של איזון ובקרה, מבלי לבנות קומה אלטרנטיבית. זה מצב שמסכן גם את זכויות היסוד במדינת ישראל וגם את תקינות המצב המשטרי".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

כסיף ופינדרוס: משני קצוות המפה - אותה חרדה הפוכה

ח"כ עופר כסיף התייחס לניסיון להדיחו מן הכנסת וטען כי עמדת הייעוץ המשפטי מנעה מהלך פוליטי חסר בסיס משפטי. לדבריו: "כשעלתה ההצעה להדיח אותי - היועמ"שית לממשלה ויועמ"שית הכנסת התנגדו בטענה שאין עילה חוקית, כשהחוק מאוד ברור ביחס לעילות הדחה".

כסיף אמר כי חברי הכנסת שתמכו בהדחתו התעלמו מעמדת הדרג המקצועי: "הרוב המוחלט שהצביע בעד הדחתי עשה זאת בניגוד לעמדת נשות המקצוע, שרחוקות מאוד מעמדותיי הפוליטיות. עמדתן לא עניינה אותם כפרשניות של החוק".

לדבריו, ההתנהלות מלמדת כי לקואליציה אין עניין אמיתי בפרשנות החוק: "את הממשלה ואת שותפיה לא מעניין החוק או המשפט. מעניין אותם להעניק חסינות לימין או להסיר חסינות למי שלא בא טוב, בוועדה פוליטית. זה לא איום, אבל אני אומר לכם - זה עוד יתהפך עליכם".

מנגד, ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס, טען כי ללא שינוי במעמד היועמ"שית, דווקא קבוצות כמו החרדים עלולות להיפגע מהליכי בחירות עתידיים. פינדרוס אמר: "אם זה יימשך כמו היום, לא ייקח הרבה זמן עד שחרדים לא יוכלו להשתתף בבחירות, ומי שיוביל את זה תהיה היועמ"שית. אם החוק לא יעבור, היועמ"שית עם הצוות הקיים שלה יובילו לשם".

יועמ"ש הוועדה: בתקופת בחירות נוצר גירעון דמוקרטי

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, הציג ניתוח משפטי רחב של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בתקופת בחירות. בליי הזכיר כי תפקיד היועץ נע בין סיוע לרשויות למלא את תפקידן לבין פיקוח ובקרה על פעולתן.

לדבריו, דווקא בתקופת בחירות גוברת חשיבותו של היועץ כשומר סף: "בעת בחירות, חשיבות תפקידו של היועמ"ש כשומר סף מתגבר. זאת משום שבמצב שהכנסת מתפזרת הטיעון של רצון העם מאבד מתוקפו, כי רוב בכנסת אומר כבר שאינה מייצגת את הרוב בעם, ונוצר מה שנקרא גרעון דמוקרטי".

בליי הזהיר מפני ניצול משאבים שלטוניים: "יש גם חשש לניצול משאבים שלטוניים באופן שעלול לפגוע בשוויון הבחירות. לממשלה יש את כלל הסמכויות אך במישור שיקול הדעת היא כפופה להלכות פסיקתיות של איפוק וריסון".

לדבריו, במודל שמציעה הצעת החוק נוצר פער מסוכן: "לפי המודל של הצעת החוק, היועץ אמור לתת ייעוץ אך לא לשמש כבלם פנימי בממשלה. יש בעייתיות רבה בפער בין האופי החדש של היועץ ובין התפקידים שיש לו בתקופת בחירות".

בליי התייחס גם לכך שלפי ההצעה, כהונת היועץ מסתיימת עם כהונת הממשלה: "יש ליועץ אינטרס מובהק בהמשך כהונתה, או בחירתה מחדש של אותה ממשלה, שכן אם היא תיבחר שוב, אולי ימונה שוב".

הוא הזהיר במיוחד מפני האפשרות שהממשלה תוכל להתגבר על חוות דעת משפטית בתקופת בחירות: "אפשר לעשות אוברולינג על חוות דעת, כך שלא תתקבל דעתו למשל לגבי איסור שימוש במשאבי ציבור לתעמולת בחירות, וכן להחליף אותו בבית משפט אם אינו מוכן להגן על כך. זו פגיעה ביכולת לתת הגנה משמעותית בתקופת בחירות".

בליי דחה את הטענה שלפיה ניתן להסתפק בפנייה לערכאות לאחר מעשה: "הפניה לערכאות יותר יקרה, איטית ומסובכת, ובבחירות הכל מאוד מהיר, ולכן התמריץ למה שנקרא 'הפרה יעילה' בדיני בחירות הרבה יותר גבוה".

לדבריו, כאשר ההכרעה מגיעה בדיעבד, הנזק כבר עלול להיעשות: "יש תמריץ חזק למי שמתמודד בבחירות להפר את ההוראות למשל לעניין שימוש בנכסי ציבור לתעמולת בחירות ומקסימום בדיעבד, ועדת הבחירות או בית המשפט יגידו נו-נו-נו, הרבה אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה".

בליי הציע, לכל הפחות, לקבוע מגבלות מיוחדות בתקופת בחירות: "ניתן לשקול, גם אם זה לא מספק תשובה מלאה לבעיה, לקבוע למשל שהממשלה לא תוכל לעשות אוברולינג לחוות דעת של היועץ בהקשר של בחירות או בתקופת בחירות, לא תוכל למנוע ממנו להתייצב בבית משפט בענייני בחירות ועוד".

משרד המשפטים: ההפרדה המבנית לא תעבוד בזמן אמת

עו"ד גאל עזריאל ממשרד המשפטים התייחסה למורכבות המעשית של עבודת הייעוץ המשפטי בדיני הבחירות. היא הזכירה כי חלק מהאיסורים חלים רק ב-90 הימים שלפני הבחירות, אך חלקם, ובהם איסור שימוש במשאבי ציבור לתעמולה, חלים כל הזמן.

עזריאל אמרה: "סעיף 2א בחוק דרכי תעמולה חל כל הזמן, והוא נועד למנוע שיהיה ניצול של משאבי ציבור לצורך תעמולת בחירות, תוך כדי הקניית יתרון לא הוגן לשרים המכהנים על פני כל מועמד אחר ולמעשה לאפשר בחירות הוגנות ושוות".

לדבריה, ההגבלות בדיני הבחירות נוגעות בזכות היסוד של כל אזרח: "במובן הזה ההגבלות משפיעות על מימוש הזכות הכי בסיסית בחברה דמוקרטית, של כל אזרח לבחור ולהיבחר".

עזריאל הדגישה כי עבודת היועץ המשפטי בתחום הבחירות משלבת ייעוץ, ייצוג ואכיפה פלילית, ולכן הפיצול המוצע עלול ליצור קושי ממשי: "תפקיד היועמ"ש כהגדרתו היום בבחירות קשור לכל התפקידים שלו, שאתם מציעים לפצל ולחלק בצורה לא פשוטה".

היא הוסיפה כי בתקופת בחירות נדרשת עבודה מהירה ומתואמת בין הייעוץ המשפטי לפרקליטות: "היום העבודה נעשית בשיתוף פעולה מלא וסנכרון בין הגורמים השונים העוסקים בדיני הבחירות במובן החוקתי בייעוץ וחקיקה ונציגי הפרקליטות הפלילית".

באשר לפסילת רשימות ומועמדים, אמרה עזריאל כי התפקיד אינו מצטמצם לסעיפים מפורשים בחוק: "עיקר התפקיד הוא מכוח המהות של תפקידו להנחיית הממשלה, וייצוג האינטרס הציבורי, עמדת היועמ"ש מוצגת בפני ועדת הבחירות המרכזית ובית משפט העליון בנושא הפסילה".

לדבריה, ההפרדה המבנית עלולה להיכשל בסד הזמנים הקצר של הבחירות: "אם ידוע למשל על חקירה פלילית ביחס למועמד, או כדי להבין ולפרש את סעיפי 7א הסתה לגזענות או לטרור וכן בחינת ראיות כי מבחני 7א כתובים בצורה עמומה, אך פסיקת העליון דורשת מסה קריטית של ראיות. אני לא רואה איך זה יעבוד בהפרדה המבנית ובסד הזמנים הקצר".

עזריאל סיכמה באזהרה חריפה: "הצעת החוק מסכנת את טוהר הבחירות, לא ברור איך אפשר לשמור על בחירות שוויוניות והוגנות במדינה דמוקרטית לפיה".

רוטמן: היועמ"שית עצמה מצויה בפוזיציה

רוטמן שב ותקף את היועמ"שית ואת אנשי משרד המשפטים. לדבריו: "היועמ"ש אינו גורם אובייקטיבי. הוא מתנהל בהטיות פוליטיות. בהרבה מדינות הפיקוח על הבחירות נעשה ללא אותו גורם, שלא קיים באף מדינה".

הוא העלה טענה חריפה על-רקע פרסומים שלא פורטו בדיון: "יועמ"שית, שעל-פי הפרסומים הורתה לרגל אחרי שר, רלוונטית לפקח על בחירות? על זה לא קיבלתי תשובה".

רוטמן טען כי אין אפשרות לקיים בחירות הוגנות כאשר הדרג המשפטי נלחם על עתידו: "אי אפשר לקיים בחירות הוגנות עם פקידות שנלחמת על חייה אל מול נבחרי הציבור. היועמ"שית ה'מקצועית' הביעה את דעתה פעמים רבות".

בהמשך תקף רוטמן גם החלטות עבר של הייעוץ המשפטי: "האיפוק והריסון גרמו לכם לחתום הסכם מדיני תוך תקופת הבחירות, מבלי להביאו לכנסת. אז זה עובד רק לצד אחד?".

למברגר: יועץ פוליטי יפגע באמון הציבור

עו"ד שלמה מומי למברגר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, התריע מפני הפיכת הגורם המשפטי הבכיר בתחום הבחירות לדמות פוליטית. לדבריו: "אפשר לטעון שיכולה להיות דמות פוליטית לחלוטין, כפי שמוצע בחוק, ושלמרות מינוייה הפוליטי, תדע לשקול ולהתעלם ממניעים פוליטיים. זו גישה תמימה".

למברגר אמר כי ההצעה עצמה מכירה בצורך להרחיק את התביעה הכללית מהשפעה פוליטית, ולכן אין הצדקה להחיל היגיון שונה על הייעוץ המשפטי בתקופת בחירות: "כמו שלא ראוי שהתובע הפלילי ייבחר פוליטית כי מערכת התביעה תקרוס, לא יעלה על הדעת שמי שיגבש את העמדה הייעוצית לממשלה בבחירות יהיה אדם פוליטי".

לדבריו, אכיפת דיני הבחירות אינה עניין פלילי בלבד: "אכיפה בעולמות של הבחירות אינה רק סיפור פלילי, אלא נוגעת לעולם המנהלי, החוקתי והחוקי, במסגרת פרשנות חוקי בחירות".

למברגר הוסיף: "יש בעייתיות קשה שהגורם המקצועי המשפטי הבכיר שילווה את מערכת הבחירות יהיה פוליטי. זה יהווה תמריץ לפעילות בעייתית ויפגע בטוהר הבחירות".

לדבריו, גם אם ברוב המקרים הממשלה מקבלת את עמדת הייעוץ המשפטי, דווקא המקרים החריגים הם החשובים: "ב-95% מהמקרים הממשלה תקבל את עמדת הייעוץ, ובאותם 5% יש חשיבות רבה שהקול הפורמלי של הייעוץ המשפטי, יהיה כזה שאיש לא יוכל לומר שהוא פוליטי".

רוטמן: דמות פוליטית אינה בהכרח שיקול פוליטי

רוטמן דחה את הטענה שלפיה עצם המינוי הפוליטי מכתים את שיקול הדעת. לדבריו: "העובדה שהדמויות פוליטיות, לא אומרת בהכרח שקיים שוויון ביניהן לבין שיקולים פוליטיים, כשם שאני מצפה שראש השב"כ שהוא דמות שנשלטת על-ידי הממשלה ישקול שיקולים מקצועיים ולא פוליטיים".

הוא הוסיף: "אפשר לקבוע שבנושאים הללו אסור לדמות הנבחרת לשקול שיקולים פוליטיים או לקבל הנחיות פוליטיות. ראש הממשלה הוא דמות פוליטית, ועדיין אני מצפה ודורש שלא ישקול שיקולים פוליטיים בעת שהוא עושה שימוש בסמכויותיו".

רוטמן הדגיש כי גם בתקופת בחירות הייעוץ המשפטי אינו אמור להפוך לכפייה: "גם בתקופת בחירות, הייעוץ נשאר ייעוץ, ואינו בגדר כפייה".

קריב השיב כי לו מטרת הממשלה הייתה לצמצם את המשפטיזציה בלבד, ניתן היה לדון בהסדרים ממוקדים יותר: "אם הדיון הוא על המקרים שבהם יש עמדה של הייעוץ המשפטי והממשלה רוצה ייצוג נפרד - על זה אנחנו מוכנים לדבר".

אך לדבריו, ההצעה הנוכחית אינה מספקת מנגנוני הגנה חלופיים: "אתם לא מציעים שום פתרון בעניין מערכת הבחירות. הצעתם היא לגרוע מיכולת הייעוץ המשפטי לממשלה למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני בבחירות".

לבונטין: הגון לשאול על חשש להטיה

הד"ר איתן לבונטין הציג עמדה התומכת בשאלות שהעלה רוטמן לגבי היועמ"שית הנוכחית. לדבריו: "אם היועמ"שית הנוכחית או יועמ"ש אחר קוראים בקול גדול שהממשלה רומסת את הדמוקרטיה ובחירתה מחדש תהיה סכנה לדמוקרטיה, הגון לשאול אם אין חשש שהיא תפעל באופן לא הגון בפיקוח על הבחירות".

קריב מחה על הדברים ושאל: "המשפט הזה נאמר על-ידי היועמ"שית? שהבחירה בממשלה לא לגיטימית?".

פינדרוס השיב לעברו: "תפסיקו עם הצביעות, היא פועלת בכל כוחה לכך".

קריב תקף בחזרה: "יש פה צד אחד שיוצא למלחמת השמדה כשבית משפט העליון פוסק שלא לפי דעתו, ויש יועמ"שית שכשבית משפט העליון לא מקבל את דעתה מכפיפה את ראשה בפני הפסיקה. הניסיון לגזור גזירה שווה הוא בושה".

לדברי קריב: "מה שמטריד את הממשלה הוא לא אופי הייעוץ המשפטי אלא שמישהו ישים מגבלות על הכוח שלה".

למברגר הצטרף לביקורת על ההשוואה בין יועץ שמונה בדרך מקצועית לבין מנגנון מינוי פוליטי: "יש הבדל של שמים וארץ בין יועמ"ש שנבחר בדרך שאינה פוליטית לבין מנגנון מובנה בו היועמ"ש הוא איש פוליטי".

לקראת שינוי בנוסח

לקראת סוף הדיון הציע רוטמן כיוון מסוים לשינוי בהצעה, בניסיון לתת מענה לטענה כי היועץ המשפטי הממונה על-ידי הממשלה יהיה מושפע ישירות מתוצאות הבחירות. לדבריו: "אני לא רואה בעיה שכל תפקידי הייעוץ המשפטי יהיו בידי היועץ ואני מוכן בסעיפי החוק הרלוונטיים להוסיף בנוסף או במקום את מגן האינטרס הציבורי, ולעגן הוראה שבנושא הבחירות לא יקבל הוראות מהיועץ ויוכל להפעיל שיקול דעת עצמאי".

עם זאת, רוטמן הבהיר כי אינו מתכוון לוותר על עיקרון מרכזי בהצעה - יכולתה של הממשלה לפעול לפי שיקול דעתה גם כאשר קיימת חוות דעת משפטית אחרת. הוא אמר: "לגבי ייעוץ בנושא בחירות, מאחר שהחוק לא קובע מי נותן את הייעוץ - תקבע הממשלה מטעמי ניגוד עניינים או נקיות הדעת, או כל נימוק אחר, שהייעוץ יינתן על-ידי המשנה. בנושא חוות הדעת הנוספת הממשלה רשאית לפעול לפי שיקול דעתה ואת זה לא אבטל".

בסופו של הדיון נותרה המחלוקת בעינה: הקואליציה טוענת כי דווקא היועמ"שית ומערכת הייעוץ המשפטי מצויות בניגוד עניינים פוליטי ומבקשות לשמר את כוחן; נציגי משרד המשפטים והאופוזיציה מזהירים כי פיצול התפקיד והחלשת מעמד חוות הדעת יאפשרו לממשלה לנצל את יתרונה השלטוני בתקופת בחירות. במוקד המאבק עומדת שאלה אחת, שאינה טכנית בלבד: מי יהיה הגורם שיוכל לעצור את הממשלה כאשר הבחירות כבר בפתח.