מבקר המדינה: משבר הכליאה פגע במעצרים ובחקירות שב"כ

צה"ל דוחה את הביקורת

צה"ל דחה את קביעות מבקר המדינה בנוגע לניהול מתקני הכליאה הביטחוניים במהלך המלחמה, והבהיר כי שירות בתי הסוהר הוגדר בידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי ונושא באחריות המלאה לכליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. לדבריו, פקודות הצבא והאמנה שנחתמה עם שב"ס מחייבות היערכות להחזקת עצורים לזמן קצר בלבד.

בצה"ל ציינו כי למרות שהתחום אינו באחריותו, הוקצו משאבים רבים להקמת מתקני כליאה ולהעמדת כוח אדם ייעודי בעקבות מספר העצורים החריג בתחילת המלחמה. עוד נמסר כי מתקני הכליאה הצבאיים נועדו לכליאה ראשונית, מיון וחקירות מודיעין, אך בפועל שימשו גם להחזקה ממושכת בשל מחסור במקומות כליאה בשב"ס. לגבי שחרור עצורים משדה תימן נמסר כי ההחלטה התקבלה לאחר דיונים במל"ל, ורשימת המשוחררים גובשה בידי השב"כ.

משבר הכליאה הגיע לביטחון המדינה. מבקר המדינה קובע (9.6.26) כי מדינת ישראל נכנסה למלחמת חרבות ברזל כשמערך הכליאה שלה כבר מצוי במשבר, וכי הזינוק במספר האסירים הביטחוניים לאחר 7 באוקטובר הפך את המחסור במקומות כליאה מבעיה תפעולית של שב"ס לבעיה בעלת השלכות ביטחוניות ישירות. לפי הדוח, מצוקת הכליאה פגעה ביכולת שב"כ לבצע מעצרים וחקירות בהתאם לצרכיו המבצעיים, ואף הביאה לצמצום מעצרים מתוכננים ולאי-ביצועם.

הדוח, שכותרתו "כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל", בוחן את היערכות שב"ס, צה"ל, המשרד לביטחון לאומי, שב"כ, הפרקליטות והמטה לביטחון לאומי להתמודדות עם גל הכלואים הביטחוניים שנוצר בעקבות המלחמה. חלקים מן הדוח לא פורסמו לציבור מטעמי ביטחון המדינה, לאחר החלטת ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

המספרים שהכריעו את המערכת

התמונה המספרית שמציג המבקר חריפה במיוחד. ערב המלחמה עמד מספר הכלואים בשב"ס על כ-16,200, אף שתקן הכליאה עמד על 14,500 מקומות בלבד - חריגה של כ-1,700 כלואים, שהם כ-12% מעל התקן. בינואר 2025 כבר הגיע מספר הכלואים לכ-23,400 - חריגה של כ-8,900 כלואים, שהם כ-61% מעל התקן.

בתוך הנתון הזה בולט במיוחד הגידול במספר האסירים הביטחוניים. לפי הדוח, מספרם גדל מכ-5,200 לפני המלחמה לכ-10,000 בינואר 2025 - תוספת של כ-4,800 אסירים ביטחוניים וגידול של כ-92%. גם מספר האסירים הפליליים עלה באותה תקופה מכ-11,000 לכ-13,400 - גידול של כ-22%. המשמעות: שב"ס נדרש להתמודד בעת ובעונה אחת עם גל ביטחוני חריג ועם צפיפות גוברת בכלל מתקני הכליאה.

הדוח מציין כי תקציב שב"ס לשנת 2024 עמד על כ-6.18 מיליארד שקל, גידול של כ-948 מיליון שקל לעומת 2023, אך ביצוע התקציב עמד על כ-5.46 מיליארד שקל בלבד - כ-88% מן התקציב. במקביל, נכון לאוגוסט 2025 כלל תקן כוח האדם בשב"ס 11,981 משרות, אך רק 10,305 מהן היו מאוישות - פער איוש של כ-14%.

המבקר: לא נערכה עבודת מטה מספקת

אחת הביקורות המרכזיות בדוח נוגעת להיעדר היערכות מסודרת לתרחיש שבו ישראל תידרש לקלוט מספר גדול של אסירים ביטחוניים באירוע מלחמתי. המבקר מזכיר כי כבר ביולי 2022 קבע מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי כי "מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כליאה לאומי", וכי ערב 7 באוקטובר כבר הייתה חריגה משמעותית מתקן הכליאה.

לפי הדוח, תוכנית החירום של נציבות שב"ס מיולי 2021 התבססה בעיקר על הצפפה - כלומר על הגברת האכלוס במתקני הכליאה הקיימים - ולא על הכשרת מקומות כליאה נוספים. המבקר קובע כי לא בוצע תהליך של הערכת צורכי הכליאה בתרחישי ייחוס שונים, לרבות מלחמה, ולא גובשה תוכנית מתוקצבת להכשרת מקומות כליאה נוספים.

גם בין צה"ל לשב"ס נמצאה בעיה תכנונית. לפי הדוח, הנוהל המשותף שנקבע לאחר העברת האחריות לכליאת אסירים ביטחוניים מצה"ל לשב"ס בשנת 2006 חייב עבודת מטה נוספת בנוגע לקליטת אסירים ביטחוניים באירועים חריגים. ואולם עד פרוץ המלחמה עבודה כזו לא הושלמה. שב"ס עצמו מסר כי בתקופת המלחמה "לא נערכה עבודת מטה בין צה"ל לשב"ס לסוגיית קליטת עצורים ביטחוניים", אך הדגיש כי בפועל קלט כ-5,000 אסירים ביטחוניים מתחילת המלחמה.

פגיעה במעצרים ובחקירות

הנקודה הביטחונית הרגישה ביותר בדוח היא השפעת מצוקת הכליאה על פעילות שב"כ. המבקר קובע כי המחסור במקומות כליאה בבתי הכלא של שב"ס גרם לפגיעה ניכרת ביכולתו של שב"כ לבצע מעצרים. לפי הדוח, המצוקה הביאה לצמצום מספר המעצרים המתוכנן, לאי-ביצוע מעצרים שתוכננו ולפגיעה ביכולת לבצע חקירות יעילות.

מדובר בממצא משמעותי: מערכת הכליאה אינה מוצגת עוד רק כמערך אחורי, אלא כחוליה שמשפיעה על היכולת המבצעית של מערכת הביטחון. כאשר אין היכן להחזיק עצורים, נפגעת האפשרות לעצור חשודים, לחקור אותם, להפיק מהם מידע ולמנוע פעילות טרור עתידית. זוהי הנקודה שבה הדוח עובר משאלת תשתיות ושב"ס לשאלה רחבה יותר של ביטחון המדינה.

ראש שב"כ לשעבר מסר למבקר המדינה כי שב"כ התריע לפני הדרג המדיני "לא פעם ולא פעמיים" על מחסור חמור במקומות כליאה עוד לפני 7 באוקטובר. לדבריו, שב"כ לא יזם את שחרור הלוחמים הבלתי חוקיים, אלא נענה לבקשת המל"ל, והליך הבדיקה שביצע הביא להפחתה של כ-80% ממספר המשוחררים שהתבקש בתחילה.

שדה תימן והשחרור הרגיש

הדוח מתייחס גם להחלטות שהתקבלו סביב מצוקת הכליאה במתקן שדה תימן. לפי שב"כ, נבחנה תחילה האפשרות לשחרר עצורים מינהליים מיהודה ושומרון כדי לפנות מקום, אך לאחר בדיקה נקבע כי בדרך זו גלום סיכון ביטחוני ניכר. בעקבות זאת נבחנה האפשרות לשחרר לוחמים בלתי חוקיים מרצועת עזה.

שב"כ מסר כי המליץ על שחרור מספר לוחמים בלתי חוקיים מרצועת עזה כחלופה לשחרור עצורים מינהליים מיהודה ושומרון. ראש שב"כ לשעבר הדגיש כי מדובר היה במענה לבקשת המל"ל ולא ביוזמה של שב"כ עצמו. מנגד, מבקר המדינה מדגיש את הצורך בהסדרה טובה יותר של תהליכי השחרור במצבי עומס חריגים, במיוחד כאשר מדובר בכלואים שיש להם זיקה לאירועי המלחמה.

העמדה לדין: העיכוב נמשך

הממצא המשפטי הבולט בדוח נוגע להעמדת המחבלים לדין. המבקר מציין כי נכון לפברואר 2026 לא הוגשו כתבי אישום נגד מבצעי פעולות הטרור שבוצעו מ-7 באוקטובר ועד 13 בדצמבר 2023. זאת אף שהמדינה האריכה את ההסדרים המיוחדים שנקבעו בתקנות שעת חירום, בשל מורכבות חקירת הפשעים, מספר הזירות, היקף הקורבנות והיקף הראיות.

לפי הדוח, בינואר 2026 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להסדיר את העמדתם לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה והועברה לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מבקר המדינה ממליץ לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולמערך ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לפעול להשלמת התשתית המשפטית הדרושה להעמדת המחבלים לדין.

העומס על הסוהרים

הדוח מצביע גם על שחיקה תפקודית בתוך בתי הסוהר. אנשי סגל שב"ס מסרו לצוות הביקורת כי הגידול במספר האסירים הביטחוניים, לצד העלייה ברמת מסוכנותם, הביא לגידול ניכר במשימות היומיומיות: ליווי אסירים לדיונים באמצעות היוועדות חזותית, חלוקת מזון, ספירות באגפים ושמירה על עליונות מספרית בכל מגע עם אסירים ביטחוניים.

המבקר קובע כי שינוי לרעה ביחסי העוצמה בין אנשי הסגל לאסירים הביטחוניים הגביר את הסיכון לפגיעה גופנית ומילולית באנשי שב"ס. הוא ממליץ להגביר את יכולות הגיוס, הרחבת סדר הכוחות ושימור אנשי הסגל, כדי להבטיח את ביטחונם ואת יכולת שב"ס לשמור על משילות בתוך מתקני הכליאה.

ההמלצה המרכזית: לא להסתפק בהצפפה

מבקר המדינה ממליץ למשרד לביטחון לאומי, לשב"ס ולצה"ל להשלים עבודת מטה לתכנון כליאת לוחמי אויב במתקני שב"ס, ולהציג את מסקנותיה לוועדת ההיגוי והיישום למשבר הכליאה. לפי המבקר, העבודה חייבת להתבסס על אומדנים מספריים לתרחישי מלחמה, ולא להסתפק במיצוי מקומות קיימים ובהצפפה נוספת.

אגף התקציבים במשרד האוצר מסר למבקר המדינה כי לא התקבלה במשרד דרישה לתקצוב תוכנית להכשרת מקומות כליאה במצבי מלחמה. שב"ס מצידו מסר כי יציג תוכנית בינוי להגדלת היצע המקומות, לשיפור הפריסה ולחידוש המערך. צה"ל מסר כי יסייע ככל שיידרש.

הדוח מציב בפני הממשלה שאלה שאי אפשר לדחות לעוד מלחמה: האם מערך הכליאה בארץ הוא תשתית ביטחונית מתוכננת - או פתרון מאולתר שנמתח עד קצה גבול היכולת בכל אירוע חריג.