משרד החינוך: רוב המוסדות החרדיים הבעייתיים החלו ללמד אנגלית

משרד החינוך הציב יעד שלפיו עד פתיחת שנת הלימודים הקרובה לא יישארו מוסדות ברשתות החינוך החרדיות שאינם מלמדים אנגלית כלל. כך עלה בדיון מעקב שקיימה (3.6.26) הוועדה לביקורת המדינה בנושא יישום דוח מבקר המדינה על החינוך החרדי והפיקוח עליו.

הדיון, ה-16 במספר בסדרת דיוני המעקב, התמקד בשאלת יישום לימודי הליבה, הפיקוח על המוסדות והטלת קיזוזים כספיים על מוסדות שאינם עומדים בדרישות.

ביקורת על היעדר אכיפה

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר כי הוועדה מצפה לעידכונים ברורים בנוגע לשלילת רישיונות, הרחקת מוסדות שאינם עומדים בדרישות ועידכון הנהלים בנושא לימודי הליבה. לדבריו: "הוועדה מביעה דאגה עמוקה מהיעדר קבלת החלטות ממשלתית בנושא, ומצפה להכרעה בתוך שבועות ספורים כדי לאפשר היערכות לשנת הלימודים הקרובה. יש פה סיטואציה שבה גבולות הגזרה ברורים, ונדרשת עשייה מיידית".

ח"כ משה טור פז מתח ביקורת על קצב היישום ואמר: "כיצד ייתכן שלא בוצע קיזוז כספי במשך תשעה חודשים, למרות ממצאים ברורים של אי-לימוד ליבה כנדרש? לא ניתן לדבר על תקצוב נורמטיבי כאשר אין קיזוזים על אי-עמידה בדרישות".

ח"כ מיקי לוי החריף את הטון וטען כי משרדי הממשלה נמנעים מהפעלת כלים כלכליים נגד המוסדות המפרים את הדרישות. לדבריו, "איש במערכת לא העז עד לרגע זה להפעיל עיצומים כלכליים ממשיים, לעצור תקציבים או לבצע את הקיזוזים הנדרשים".

משרד החינוך: נרשם שיפור

מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, שי קלדרון, הציג תמונה חיובית יותר. לדבריו, 12 מתוך 22 המוסדות שהוגדרו בעייתיים החלו ללמד אנגלית. "מדובר בבשורה חשובה ובהתפתחות חיובית", אמר. "המדיניות ברורה - מוסדות שלא ילמדו ליבה לא יישארו ברשתות ולא יתוקצבו בהתאם".

קלדרון הוסיף כי משרד החינוך מעדיף להביא לשינוי בתוך המערכת הקיימת ולא לדחוק תלמידים למסגרות פטור שאינן מחויבות בלימודי ליבה. "היעד הוא שעד פתיחת שנת הלימודים לא יהיו מוסדות ברשתות שאינם מלמדים אנגלית כלל", הדגיש.

המחלוקת על הקיזוזים נמשכת

לצד הדיווחים על ההתקדמות בלימודי האנגלית, התברר כי סוגיית הקיזוזים הכספיים עדיין אינה פתורה.

נציג משרד המשפטים מסר כי מתקיימים דיונים בין משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד האוצר בנוגע לאופן יישום הקיזוזים. במשרד האוצר הבהירו כי מודל התקצוב הנוכחי "צופה פני עתיד", וכי קיזוזים עתידיים יתבצעו לאחר הסדרת מעמד המוסדות בפועל.

בדיון עלה גם כי שיעור המורים המוסמכים ללמד אנגלית ברשתות החינוך החרדיות נמוך במיוחד, וכי בחלק מהקהילות עדיין קיימת התנגדות עקרונית ללימודי ליבה.

בסיום הדיון הודיע שוסטר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום ההחלטות ותתכנס שוב בתוך כשישה שבועות לדיון מעקב נוסף.