דוח מימון המפלגות: הליכוד והעבודה ספגו עיצומים כספיים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע בדוח חדש על ליקויים מהותיים בניהול כספי מפלגות: הליכוד נקנסה ב-150 אלף שקל בשל כשלים בהתפקדות, דמי חבר ותוספות שכר; העבודה נקנסה ב-75 אלף שקל בשל הלוואה אסורה; ולצד זאת מתריע המבקר מפני גירעונות מצטברים של 81 מיליון שקל בסיעות מכהנות וחובות של כ-44 מיליון שקל מצד מפלגות שכבר חדלו להתקיים.

הליכוד והעבודה קיבלו דוח לא חיובי

דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-25, לתקופה שבין 1 בינואר 2024 ל-31 בדצמבר 2024, מקיף 17 סיעות שקיבלו מימון ממלכתי. מתוך כלל הסיעות, 15 קיבלו דוח חיובי, ואילו שתי סיעות - הליכוד והעבודה - לא קיבלו דוח חיובי. סכום המימון שנשלל מהן מסתכם ב-225 אלף שקל: 150 אלף שקל מהליכוד ו-75 אלף שקל מהעבודה.

על-פי הדוח, הכנסות הסיעות בתקופה השוטפת הסתכמו בכ-168.2 מיליון שקל, והוצאותיהן בכ-123 מיליון שקל. תקרת ההוצאות של כלל הסיעות נשמרה, אולם המבקר קובע כי הליכוד חרגה מהנחיותיו בניהול חלק מהחשבונות, ואילו העבודה הפרה את הוראות החוק האוסרות קבלת הלוואה מגורם שאינו מותר לפי חוק מימון מפלגות.

חשש לתשלום דמי חבר בידי אחר

הממצא החמור ביותר בדוח נוגע לתהליכי ההתפקדות בליכוד. המבקר קובע כי הסיעה לא קיימה בקרה הולמת על תהליך ההתפקדות ועל מקור התשלום של דמי החבר. לפי הנתונים, ב-41% מכרטיסי האשראי ששימשו להתפקדות, 16,346 כרטיסים, בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד. נוסף על כך, ב-46% מההעברות הבנקאיות בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד.

המשמעות אינה חשבונאית בלבד. בדוח נאמר כי באלפי מקרים שולמו דמי חבר באמצעות אותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים בעלי שמות משפחה שונים שלכאורה אין ביניהם קשר. המבקר רואה בכך מצב המעלה חשש ממשי לתשלום דמי חבר בידי אחר - דבר שעלול להוות עבירה פלילית ולפגוע באמון הציבור בהליך הבחירות המקדימות.

אנגלמן מדגיש כי כבר בדוח קודם הוער לליכוד שעליה לנקוט אמצעי בקרה לבחינת תקינות הליך ההתפקדות, לזיהוי המתפקדים ולאימות אמצעי התשלום. למרות זאת, גם בביקורת הנוכחית נמצא כי הסיעה לא נקטה אמצעים פעילים לאימות זהות כל מתפקד ואמצעי התשלום שלו. לדבריו: "לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד".

החלטות בעל פה, הטבות ושכר

לצד סוגיית ההתפקדות, המבקר מצא בליכוד ליקויים גם בתחום העסקת עובדים ומתן הטבות. בדוח נקבע כי הסיעה כללה בחשבונותיה הוצאות בגין תוספות שכר, עידכוני שכר ומתן הטבות לבעלי תפקידים מינהליים שונים, וזאת בהתבסס על החלטות בעל פה, ללא מנגנון מסודר וללא תיעוד בכתב. חלק מההטבות כללו גם העמדת כלי רכב צמודים לפעילי מנהלה, כאשר לפי ההודעה חלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה.

הדוח אינו קובע כי כל הוצאה כזו אסורה מעצם טיבה, אך הוא מבהיר כי שימוש בכספי מימון ממלכתי מחייב תיעוד, אמות מידה ובקרה. כאשר החלטות מתקבלות בעל פה, בלי אסמכתאות ובלי מסלול אישור ברור, קשה לבחון אם התשלום מוצדק, סביר והולם את התפקיד ואת השירות שניתן לסיעה.

העבודה וההלוואה מבית ארלוזורוב

בעניינה של העבודה, המבקר קובע כי הסיעה קיבלה הלוואה אסורה באמצעות תאגיד מפלגתי שבשליטתה. לפי הדוח, חברת בית ארלוזורוב בע"מ, תאגיד מפלגתי שבשליטת הסיעה, נטלה הלוואה בסך 1.6 מיליון שקל מתאגיד אחר, ומתוכה הועברו 750 אלף שקל כהכנסה לסיעה בספטמבר 2024. נוסף על כך, הסיעה חתמה על ערבות לכל ההלוואה.

העבודה מסרה לצוות הביקורת כי החברה העבירה את הכספים לסיעה בשל מצוקה תזרימית שנבעה מעיכוב בקבלת כספי המימון הממלכתי בגין הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024, וטענה כי מדובר בנוהג מותר שלא נאסר במפורש בחוק. המבקר דחה עמדה זו וקבע כי אין מדובר בהעברת כספי חברה במהלך עסקים רגיל, אלא בלקיחת הלוואה לצורך העברתה לסיעה.

הדוח מדגיש כי החוק אוסר על סיעה לקבל הלוואה מכל גורם, למעט הלוואה מאוצר המדינה או הלוואה מתאגיד בנקאי לצורך רכישת זכות במקרקעין. לפיכך, קבע המבקר כי העבודה עקפה את האיסור המפורש בחוק, ולכן הדוח בעניינה אינו חיובי.

כסף ציבורי לתביעות לשון הרע

סוגיה עקרונית נוספת שעלתה בדוח נוגעת למימון תביעות לשון הרע מכספי סיעה. ישראל ביתנו וחזית יהודית לאומית השתמשו בכספי המימון הממלכתי למימון הליכים משפטיים אישיים של יושבי ראש המפלגות.

המבקר הכיר הפעם בהוצאות הללו כ"הוצאות תעמולה והסברה", בשל הזיקה ההדוקה שבין יו"ר המפלגה למפלגתו, אך דרש מהסיעות לגבש לאלתר נוהל סדור וכתוב שיסדיר כל מימון עתידי של הוצאות משפטיות מכספי ציבור. הוא גם הבהיר כי בעתיד תיבחן כל הוצאה משפטית לגופה.

גירעונות של 81 מיליון שקל וחובות עתק

מעבר לליקויים הפרטניים, הדוח מציג תמונה רחבה ומטרידה של מצבן הכספי של הסיעות. נכון לסוף שנת 2024, ל-10 סיעות מכהנות היה גירעון נצבר בסכום כולל של כ-81.2 מיליון שקל. ההתחייבויות השוטפות של כלל הסיעות הסתכמו בכ-83.3 מיליון שקל, וההתחייבויות לזמן ארוך בכ-63.3 מיליון שקל.

המבקר חוזר על אזהרה שכבר הופיעה בדוחות קודמים: סיעות משתמשות שוב ושוב בכספי המימון הממלכתי השוטף כדי לכסות גירעונות שנוצרו במערכות בחירות קודמות. בכך נפגעת מטרת המימון השוטף - שמירה על הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור בין בחירות לבחירות.

הדוח עוסק גם במפלגות שחדלו להתקיים ואינן מיוצגות עוד בכנסת. לפי נתוני חשבות הכנסת, יתרות החוב של מפלגות כאלה מסתכמות בכ-44 מיליון שקל. המבקר מותח ביקורת על כך שכספי ציבור בהיקפים אלה טרם הושבו לקופת המדינה, לצד עודפים בהיקף של כ-4 מיליון שקל שנותרו בידי מפלגות שנסגרו.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מסר: "על כלל הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מכספי ציבור. ההתנהלות שנחשפה בדוח לגבי תהליכי ההתפקדות בליכוד, במסגרתה נעשה שימוש באותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים שונים ללא קיום מערך בקרה הולם, היא חמורה. מדובר במצב המעלה חשש לתשלום דמי חבר בידי אחר - דבר שעלול להוות עבירה פלילית".

לדבריו, "נמצא כי העבודה פעלה בניגוד לחוק כאשר קיבלה הלוואה אסורה באמצעות תאגיד מפלגתי הנמצא בשליטתה. נוסף על כך, המציאות שבה ל-10 סיעות מכהנות יש גירעונות מצטברים בסך כולל של 81 מיליון שקל ו-9 מפלגות שחדלו להתקיים אינן מחזירות לאוצר המדינה חובות עתק של כ-44 מיליון שקל, או נמנעות מהשבת עודפים בהיקף של כ-4 מיליון שקל שנותרו בקופתן - אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות והאחריות הציבורית שלהן".