ברשות לקידום מעמד האישה הודו: מאגרי מידע אבדו במעברים

טלטלות חוזרות בין משרדי הממשלה, העברות סמכויות ושינויי מבנה תכופים פגעו בשירות הציבורי, גרמו לעיכובים ממושכים ואף הובילו לאובדן מאגרי מידע ממשלתיים - כך עולה מדיון שקיימה (25.5.26) הוועדה לביקורת המדינה על דוח מבקר המדינה בנושא מבנה הממשלה והשפעת השינויים על תפקודה.

לפי נתוני המבקר, במהלך השנים האחרונות בוצעו 76 שינויים מבניים בממשלה, שכללו העברה של 50 תחומי פעילות בין משרדים שונים. כ-40% מהתחומים הועברו יותר מפעם אחת, ושני תחומים אף עברו ארבע פעמים בין משרדים שונים. המבקר העריך כי העלות הכלכלית של המהלכים נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.

עוד נמצא כי השלמת מעבר של תחום פעילות בין משרדים אורכת בממוצע כשבעה חודשים וחצי - כמעט שליש מתקופת הכהונה הממוצעת של ממשלה בישראל. בנוסף צוין כי מספר משרדי הממשלה בישראל גבוה משמעותית בהשוואה בינלאומית, וכי 15 מתוך 31 המשרדים בממשלה ה-37 כמעט ואינם קיימים במדינות ההשוואה.

מאגרי מידע אבדו במעברים

מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה, מירב שטרן, חשפה בדיון כי המעברים בין המשרדים פגעו גם בניהול המידע הממשלתי: "שלושה מאגרי מידע משמעותיים לא עברו באופן מלא במהלך המעברים, ומאז אנחנו פועלים להסדיר ולשמור את כלל המאגרים בצורה תקינה ומסודרת".

לדבריה, המבנה הארגוני של הרשות מקשה גם על שימור הידע המקצועי. "ברשות יש כיום כעשרה עובדים בלבד. מתוך כלל המשרות רק שתיים הן משרות תקן קבועות, בעוד ששמונה מהמשרות הן משרות אמון", אמרה. שטרן הוסיפה כי חילופי הנהלות תכופים מביאים להחלפת חלק ניכר מהצוות ופוגעים ברציפות העבודה.

גם ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב תיארו מציאות של חוסר יציבות מתמשך. מנכ"ל הרשות, יובל תורג'מן, אמר כי הרשות עברה עד כה בין שבעה משרדי ממשלה שונים, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד השיכון, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי.

לדבריו, המעברים יצרו תלות במשרדים אחרים בתחומי המחשוב, השכר והביטחון: "גם אחרי שהרשות עברה בין משרדים, השירותים והמערכות נשארו במקומות אחרים. זה יוצר מורכבות מאוד גדולה ופוגע ביכולת שלנו לעבוד בצורה רציפה ויעילה".

המערכות נשארו מאחור

מנכ"ל משרד התפוצות, אבי כהן, טען כי הבעיה המרכזית אינה עצם המעברים אלא אי-יישום מלא של החלטות הממשלה: "כשהממשלה מחליטה להעביר תקציבים, כוח אדם וסמכויות וזה לא קורה באמת - שם מתחילות הבעיות".

כהן הוסיף כי גופים ממשלתיים גדולים זקוקים לעצמאות תפעולית מלאה כדי להתמודד עם חילופי המשרדים: "רשות בסדר גודל כזה חייבת לקבל עצמאות מלאה. היא לא צריכה להיות תלויה במנכ"ל של משרד כזה או אחר כדי להפעיל מערכות מחשוב, ביטחון או שכר".

במשרד החקלאות תיארו כיצד המעברים פגעו גם בעבודת המערכות המקצועיות. אלעד חבשוש, מנהל אגף בכיר להתיישבות ופיתוח כפרי, אמר כי החזרת תחומי הפעילות למשרד החקלאות אפשרה לחדש תהליכי עבודה שנעצרו: "בתקופת המעברים נוצרו עיכובים, צווארי בקבוק ופגיעה בכוח האדם".

ראש מטה מנהלת תקומה, אורי יחזקאלי, השווה בין אופן ניהול שיקום הדרום לאחר המלחמה לבין הטיפול בצפון: "בדרום הוקם גוף חזק עם סמכויות ברורות, ואילו בצפון הדברים התגלגלו בין משרדים שונים ובין גופים שונים".

גם נציבות שירות המדינה התריעה מפני אופן קבלת ההחלטות. יובל זיו, מנהל תחום הון אנושי בנציבות, אמר כי הנציבות אינה שותפה מספיק לעבודות המטה המקדימות, וכי החלטות רבות מתקבלות ללא בחינה מספקת של השלכותיהן על העובדים ועל היכולת ליישם את השינויים בפועל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, מתח ביקורת על היעדרות נציגי משרד ראש הממשלה מהדיון והזהיר מפני המחיר הניהולי והציבורי של העברות סמכויות תכופות בין משרדי הממשלה.