ועדת החוקה המשיכה (19.5.26) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לטבח 7 באוקטובר ומלחמת "התקומה", ביוזמת ח"כ אריאל קלנר. גם הדיון הנוכחי התקיים ללא השתתפות חברי האופוזיציה, שלפי יו"ר הוועדה הודיעו כי יפעלו לשיבוש עבודתה.
לפי ההצעה, תוקם ועדת חקירה חדשה שתחקור את אירועי טבח 7 באוקטובר 2023, את המלחמה שבאה בעקבותיו ואת הנסיבות שהובילו אליהם. הממשלה היא שתקבע את נושאי החקירה ותוכל גם להרחיבם או לצמצמם לבקשת הוועדה.
אחד הסעיפים המרכזיים והחריגים בהצעת החוק קובע מגבלות חסרות תקדים על זהות חברי הוועדה. לפי הנוסח המוצע, לא יוכלו לכהן בה שופטי בית המשפט העליון, חברי קבינט ביטחוני, קצינים בדרגת אלוף ומעלה, ראשי שב"כ וסגניהם, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי ויועצים משפטיים של שב"כ.
הוועדה תמנה שישה או שבעה חברים, שייבחרו בכנסת ברוב של 80 חברי כנסת. אם לא תושג הסכמה רחבה, יעברו סמכויות המינוי ליו"ר ועדת הכנסת ולראש האופוזיציה, ובהמשך - במקרה של מבוי סתום - גם לידי משרד מבקר המדינה.
בנוסף מוצע למנות לוועדה ארבעה מפקחים מקרב המשפחות השכולות, שיוכלו להשתתף בדיונים, להציע שאלות ולהגיש הערות לפני פרסום הדוח הסופי.
עימות סביב פסילת אלופים ושופטים
יועצו המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, מתח בדיון ביקורת חריפה על מגבלות הכשירות שנקבעו בהצעת החוק. לדבריו, "מגבלות הכשירות החריפות חוסמות את חברי הוועדה מלבחור את מי שיש להם אמון בו".
בליי הזהיר כי מניעת השתתפותם של אלופים ואנשי ביטחון בכירים תפגע ביכולת לבצע בירור עובדתי אמיתי של תהליכי קבלת ההחלטות. "בכל ועדות החקירה שעסקו במלחמות היו אלופים ומעלה שתרמו מניסיונם", אמר.
מנגד טען ח"כ קלנר כי העיקרון המנחה הוא מניעת מצב שבו "נחקר יישב על כיסא החוקר". לדבריו, המגבלות חלות על כלל הצדדים באופן שוויוני.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, טען כי יש צורך במנגנון שימנע חסימת עבודת הוועדה באמצעות מינויים שנויים במחלוקת. לדבריו, קביעת מבחן כללי של ניגוד עניינים תיצור בפועל זכות וטו על זהות חברי הוועדה.
רוטמן הוסיף כי הוועדה אמורה לבחון גם את התנהלות שופטי בג"ץ, ולכן קיים קושי בכך שהם עצמם יעסקו בעתירות נגד עבודת הוועדה. "לא ייתכן גוף שמחזיק בסמכות ולא יהיה חייב דין וחשבון לאיש", אמר.
החשש מפגיעה בעצמאות השיפוטית
העימות החריף ביותר בדיון נגע לאפשרות שהוועדה תחקור גם את מערכת המשפט ושופטי בג"ץ. עו"ד בליי הזהיר כי עצם הרעיון יוצר "קושי רב בהיבט של אי-התלות השיפוטית".
לדבריו, אם שופטים יחששו שפסיקותיהם יובילו לחקירה או לעיצומים, הם עלולים להירתע מפסיקה נגד המדינה. "תפקידם הוא לעמוד כגורם שמגן על האזרח מפני כוחה של המדינה", אמר.
רוטמן דחה את הביקורת וטען כי גם במדינות אחרות קיימים מנגנוני אחריותיות כלפי שופטים, כולל סמכויות להדחתם. לדבריו, ועדת חקירה איננה חלק אינהרנטי מהרשות המחוקקת ולכן הפגיעה בהפרדת הרשויות מצומצמת יותר.
במהלך הדיון עלתה גם מחלוקת סביב הדרישה שאחד מחברי הוועדה יהיה בעל כשירות להתמנות לשופט בית המשפט העליון. בליי טען כי מדובר ברף נמוך מדי, שכן די למעשה בעורך דין בעל עשר שנות ניסיון.
קלנר השיב כי גם שופטי עליון מכהנים לא הפעילו בעבר סמכויות כגון הטלת עיצומים, ולכן אין הכרח בניסיון שיפוטי מעשי קודם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה