סמוטריץ' על חוק הפיצול: ׳׳נסיים את דיקטטורת היועמ"שית׳׳

ועדת החוקה, חוק ומשפט האיצה (18.5.26) את קידום הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מיזגה לתוכה עשר הצעות חוק פרטיות והודיעה כי ההצבעות לקריאה ראשונה יתקיימו מחר. הדיון, שנועד להמשיך בהכנת ההסדר המשפטי הרחב, נפתח בהופעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והפך בתוך דקות לעימות פוליטי חריף על סמכויות היועמ"שית, אובדן המשילות, הפשיעה בחברה הערבית והיחס למערכת אכיפת החוק. בהמשך שבה הוועדה לעסוק בליבת המחלוקת המשפטית: ההצעה להתנות פתיחה בחקירה פלילית נגד בכירים באישור בית משפט מחוזי, ולהכפיף הגשת כתב אישום נגדם לאישור ועדת בכירים מיוחדת.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, פתח בדברי תודה לסמוטריץ' ואמר כי המאבק לפיצול תפקיד היועמ"ש מלווה את שניהם שנים ארוכות: "את המאבק החשוב למען פיצול תפקיד היועמ"ש אני והשר התחלנו לפני מעל עשור, עוד לפני היותנו ח"כים וזכינו להתנגדות גם מהליכוד. אנחנו הולכים במאבק הזה הרבה שנים ואני שמח שזה היום קונצנזוס בקרב 68 ח"כים". סמוטריץ' השיב בשבח לרוטמן על "מאבק נחוש, שיטתי, עקבי ומאוד מקצועי ארוך שנים לתיקון מערכת המשפט במדינת ישראל ולהסדרת האיזון בין שלוש רשויות השלטון", ואמר כי בראשית הדרך היה המהלך "מאוד לא פופולרי", אך כיום "לפחות במחנה הלאומי מבינים את חשיבותו".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

בהתייחסו לדברי הפתיחה של חברי הכנסת גלעד קריב ויואב סגלוביץ', שתקפו את הממשלה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית לאחר הירי בראש מועצת ג'דיידה-מכר סוהיל מלחם ובסגנו עביד עביד, קשר סמוטריץ' בין סוגיית אכיפת החוק לבין המהלך לפיצול תפקיד היועמ"ש. לדבריו: "ראש העיר שנורה ונפצע הלילה הוא ראש עיר מצוין, חדש, שמערער את הכוחות הקיימים אל מול ארגוני הפשיעה. זה ממין העניין, כי יש שני אנשים שעומדים בראש המערכת, אסור לנו להכתיב להם מדיניות או להשפיע על שיקול דעתם. זה בדיוק לב ליבו של הנושא".

מכאן עבר סמוטריץ' למתקפה ישירה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ועל התביעה הכללית. הוא הזכיר את פרשת ההדלפה הנוגעת לחיילי כוח 100, תקף את העיסוק בחקירות הנוגעות לראש המטה לביטחון לאומי רומן גופמן ולמינוי דוד זיני, ואמר: "כמעט 200 יום עברו מאז עלילת הדם שנעשתה בידי יהודים על חיילי צה"ל. איפה היועמ"שית? הפצ"רית יושבת בבית ונהנית מפנסיה שמנה על חשבון חיילי צה"ל. לציבור מגיעה תשובה, האם נקבעו לוחות זמנים? מי מעורב בהדלפה הזו? איך היא זוכה להגנה משפטית? היועמ"שית נותנת יד לעלילת שווא שריסקו חייהם של חיילי כוח 100".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

לדבריו, "בזמן הזה היועמ"שית עוסקת ברדיפה של רומן גופמן, גיבור ישראל שמונה בתקופה קריטית, ואחרי עוד גיבור צה"ל דוד זיני שנכנס לשקם את המוסד הכל כך חשוב הזה אחרי שקודמו הרס אותו". סמוטריץ' הוסיף: "בתקופה שהפשע משתולל המערכת המושחתת הזו מתעסקת בחקירות שטותיות. בקרוב מאוד נחזיר את ישראל להיות מדינה דמוקרטית ונסיים את דיקטטורת היועמ"שית. נחזיר את מדינת ישראל למדינה בה הייעוץ המשפטי מייעץ, והממשלה יכולה למשול".

סמוטריץ' הגדיר את הצעת החוק כ"אחד הנדבכים המהותיים בתיקון", ואמר כי היא נועדה להשיב לממשלה אחריות וסמכות: "יש ממשלה שיכולה לקבל אחריות ויש לה סמכות והיא יכולה לנהל את המשטרה, ואת הסמכויות של מערכת אכיפת החוק. אני מחזק את היו"ר לקדם את החקיקה הזו, תיקון מגה דרמטי שמצטרף להרבה תיקונים חשובים שכבר העברת. זה חשוב וקריטי לאמון הציבור ברשויות האכיפה. אנחנו מתקנים את הדמוקרטיה בישראל, אנחנו מסדירים את מערכות היחסים בין הרשויות".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

סגלוביץ': "שהציבור לא יתבלבל - לא עשית כלום"

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) השיב בחריפות לדברי סמוטריץ' ואמר: "לא אתייחס לגיבוב דברי ההבל והרוע שאמר כאן השר סמוטריץ'. אחזור לניסיון הרצח של ראש המועצה האזורית ג'דיידה-מכר, סוהיל מלחם, וסגנו עביד עביד. ציינת את הפעילות שלך במשרד האוצר למאבק בהון שחור ובפשיעה. שהציבור לא יתבלבל - לא עשית כלום. יש נתונים".

לדברי סגלוביץ', "יש התפרקות טוטאלית של מערכת אכיפת החוק, אתה חבר בקבינט הביטחוני. מי שאחראי על אכיפת חוק זה מערכות מדינה, ליועמ"שית תפקיד מרכזי. אומר לך אדם שקיבל בממשלה אחרת אחריות על הפשיעה הערבית, והנתונים ירדו עם אותה יועמ"שית. מה שחסר בממשלה הזו זו רוח טובה למען כל עם ישראל".

רוטמן הגיב כי דווקא דוח מבקר המדינה שיבח, לדבריו, את החקיקה שהעבירה ועדת החוקה בנוגע לדמי חסות: "מי שלא יישם את החוק זו המשטרה והפרקליטות. אגב גם החוק הזה היה אמור להיות אחד התוצרים של צוות-העל בראשות היועמ"שית, אבל הוא לא מתכנס למרות שראש הממשלה אמר שעליו להתכנס פעם בשבוע".

עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים ביקשה לתקן את הדברים ואמרה כי הצוות מתכנס מספר פעמים בשנה. סמוטריץ' התפרץ לדבריה ושאל: "את מרוצה מההתנהלות שלכם? ש-20% מאזרחי ישראל לא יכולים לצאת מהבית? או שיש לכם 100% סמכות ו-0% אחריות?". הוא הוסיף: "מדינת ישראל איבדה את המונופול על הפעלת הכוח, הפשיעה משתוללת. כולכם צריכים ללכת הביתה, מהיועצת ופרקליט המדינה, עם הכישלון הטוטאלי של אכיפת החוק".

בהמשך האשים סמוטריץ' את הממשלה הקודמת של בנט ולפיד בהחרפת המצב: "הממשלה הקודמת העבירה מיליארדים לארגונים מושחתים של מנסור עבאס לחברה הערבית. זה קורה במשמרת שלנו כי הם האכילו את הדוב, נתנו מיליארדים מושחתים לחברה הערבית שהגיעו לארגוני פשיעה וטרור. הזהרנו בזמן אמת". ח"כ גלעד קריב (העבודה) קטע אותו וקרא לעברו: "אתה משקר, המשכתם להעביר את הכסף. יש דוח על זה".

רוטמן שב והאשים את היועמ"שית באי-יישום הנחיית ראש הממשלה בנוגע לצוות העל: "ראש הממשלה הנחה את היועמ"שית שהצוות יתכנס פעם בשבוע. זה חזר על עצמו במכתבים שנשלחו שוב ושוב. היועצת החליטה על דעת עצמה שהיא תתכנס חמש פעמים בשנה. הפער בין 50 ל-5, אם נתרגם אותו אולי למספרי הרוגים בסדרי גודל, זה הפער בין 200 ל-20. מי שעומדת בראש הצוות לתיאום אכיפת החוק, יש לה את כל הסמכות בלי אחריות".

עימות על ההתיישבות - והפסקת הדיון בעקבות קריאת אח החטוף

הדיון הסוער נמשך גם לאחר מכן. ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) פנתה לסמוטריץ' ואמרה: "אני לא מצליחה להבין איך אתה כשר במשרד הביטחון בלי מינימום אחריות, וכך גם יתר השרים. יש נוער שמסתכל עליכם. השבת שלי הייתה גיהינום, בגלל קבוצת מתנחלים צעירים סדיסטיים מטורפים שמתעקשים יום אחר יום לרוצץ גולגלות, לדרוס בעלי חיים".

סמוטריץ' הגיב בכעס, כינה את הדברים "עלילות דם, שטויות ושקרים", ואמר: "אתמול קברנו בהר הרצל עוד מתנחל גיבור כזה. את לא תעזי לדבר ככה על המתנחלים. מאז הספר הלבן והעלילות על כוח 100 לא נשמעו עלילות אנטישמיות כאלו".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

זמן קצר לאחר מכן התחוללה מהומה נוספת, כאשר דני אלגרט, פעיל במפלגת הדמוקרטים ואחיו של איציק אלגרט שנחטף ונרצח בשבי, פנה לסמוטריץ'. לאחר שהשר שאל מי הוא, צעק לעברו אלגרט: "אחי נרצח באשמתך ואתה לא מכיר אותי, תתבייש". בעקבות הדברים הורה רוטמן על הפסקת הדיון, שחודש כעבור כמה דקות.

הוועדה מיזגה את ההצעות - ההצבעה מחר

לאחר חילופי הדברים הפוליטיים שבה הוועדה לדון בהצעת החוק עצמה. הוועדה מיזגה עשר הצעות חוק פרטיות להצעת החוק בנוסח יו"ר הוועדה, והמשיכה לקדם במקביל את הצעת חוק-היסוד הנלווית בעניין פתיחה בחקירה, הגשת כתב אישום וקלון. רוטמן הודיע כי ההצבעה לקריאה ראשונה תתקיים מחר.

הדיון התמקד בהסדר המוצע לחקירות ולהעמדה לדין של בכירים. לפי הנוסח, פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת, שופט, דיין, קאדי, קאדי מד'הב, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור על השופטים או נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תחייב אישור של בית המשפט המחוזי לפי בקשת התובע הכללי. נוסף על כך, החלטה על הגשת כתב אישום נגד בעלי תפקידים אלה תחייב אישור של ועדת בכירים מיוחדת.

רוטמן הבהיר כי "הנוסח מבוסס על הצעותיהם של ח"כ [מישל] בוסקילה ושל ח"כ [אליהו] רביבו, שהתבססו במידה רבה על הצעתו של שר המשפטים לשעבר ושר החוץ הנוכחי גדעון סער". לדבריו, "השינויים המהותיים בנוסח הם ביחס לרשימת האנשים שעליהם יחול ההליך, ביחס לזהות הגורם המאשר פתיחת חקירה ובהרכב ועדת הבכירים".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

היועץ המשפטי לוועדה: "מסלול מיוחד לנבחרי ציבור ושופטים"

יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי ההסדר שנשאב מהצעתו של ח"כ בוסקילה שינה את אופיו לאחר שנכרך בחוק הפיצול המלא. לדבריו: "ההסדר בנושא חקירה והעמדה לדין של בכירים בהצעת החוק של ח"כ בוסקילה תוכנן לעמוד לבדו, כתחליף לפיצול, בצורה שלא פגעה בשוויון בין נבחרי הציבור ונאשמים אחרים. לעומת זאת, באופן שבו הוא נכלל בפיצול המלא עכשיו הוא פוגע בשוויון בפני החוק ויוצר מסלול מיוחד לנבחרי ציבור ושופטים".

בליי הסביר כי בעוד שבעניינו של נאשם רגיל ההכרעה אם לחקור ולהעמיד לדין תישאר בידי מערכת התביעה, הרי שביחס לנבחרי ציבור ושופטים יידרשו שתי משוכות נוספות: אישור בית משפט מחוזי לפתיחת חקירה ואישור ועדה חיצונית להגשת כתב אישום. לדבריו, "המשוכות הרבות עלולות ליצור אפקט מצנן ביחס להגשת כתבי אישום כלפי נבחרי ציבור ושופטים".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים הציגה התנגדות חריפה אף יותר: "מה שמוצע יהווה פגיעה בחקירות גלויות ובוודאי סמויות ופגיעה בנכונות הציבור לציית לנורמות. זה הופך את בית המשפט לבית משפט חוקר המתערב בשלבי החקירה". רווה הדגישה כי גם כיום קיימים אישורים מיוחדים ביחס לחלק מבעלי התפקידים, אך "יש הבדל בין עליית דרג באותו גוף לבין מסירת ההחלטה הסופית לגורמים אחרים - שופטים, או גורמים חיצוניים אחרים, כולל פרטיים". לדבריה, "מתן אישור כתב אישום לגורמים חיצוניים, כולל פרטיים, מוחק את היכולת להגיש כתב אישום בצורה ניטרלית".

רווה הזהירה עוד כי חברי הוועדה החיצונית לא יהיו כפופים לכללי המשמעת החלים על עובדי ציבור, וכי עצם אי-כינוסה של הוועדה עלול לעכב או לסכל הגשת כתבי אישום. "זה יוצר פגיעה בטוהר המידות", אמרה. "תיקון דרמטי כזה לא יכול לעבור כבדרך אגב. הוא מפחית את היכולת לשמור על טוהר המידות, יוצר איפה ואיפה ומביא לפגיעה בנכונות הציבור לשמור על החוק".

רוטמן הקשה עליה ושאל: "כבודה מכירה את המונח חבר מושבעים? העובדה שמוסדות כאלו קיימים במקומות רבים בעולם פוגעת במושכלות יסוד של השיטה?".

המשטרה והפרקליטות מזהירות מסרבול ושיבוש

עו"ד דגנית כהן ויליאמס מפרקליטות המדינה אמרה כי "החשש הוא מפגיעה בשיקול המקצועי, מהרתעה של התובע מלמלא תפקידו וכן מקשיים מעשיים ופגיעה ביכולת למצות חקירה". לדבריה, לעיתים ישנם שלבים מקדמיים לפני פתיחה רשמית בחקירה, והוספת גורמים מאשרים לא תסייע לטיפול אלא תכביד עליו.

סנ"צ דנה צ'רנובלסקי, ראש מדור חקירות וראיות במשטרה, אמרה כי "הוצאת הסמכות הראשונית להחלטה בדבר פתיחה בחקירה לגורם חיצוני תסרבל את ההליכים". היא הדגישה כי מדובר ב"שינוי מהותי שאינו בתכלית הצעת החוק", והזכירה כי בדיון קודם הצהיר רוטמן שאין כוונה לשנות מהותית את הסמכויות אלא לחלקן מחדש. "זה לא האירוע כאן", אמרה.

צ'רנובלסקי הוסיפה כי אישור ועדת הבכירים להגשת כתב אישום "הוא דבר שלא קיים היום", וכי ההצעה תפקיע מן המשטרה והתביעה את הסמכות הקיימת בנושא. לדבריה, הוועדה תיאלץ לעיין בחומרי חקירה רגישים מבלי שההצעה מסדירה כיצד יישמרו החומרים, ואף "די בכך שלא ימונה נציג אחד או שהוועדה לא תתכנס מסיבות שונות, כדי שלא יהיה ניתן להגיש במדינת ישראל כתב אישום". היא הזהירה כי אין בהצעה מנגנון שמבטיח מינוי חברי ועדה, כינוסה או קבלת החלטות בתוך פרקי זמן סבירים.

רוטמן השיב כי "השאלות במקומן", אך טען שהמצב הקיים בעייתי אף הוא: "גם היום המציאות היא שיש גורם אחד שאיש לא יכול להגיד לו כלום. חוות דעת של היועמ"שית מחייבת, אז ממילא כל מה שהיא עושה חוקי, כי היא קובעת מה חוקי. אפשר ליצור מנגנון טכני ביחס להערותייך, אבל אני לא מסכים עם הטענה שההצעה פחות מוסדרת מהמציאות כיום".

האופוזיציה: "יתרון לא מוצדק לנבחרי ציבור"

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה כי הרכב ועדת הבכירים אינו מנטרל פוליטיזציה אלא יוצר אותה: "ועדת הבכירים מונה שלושה אנשים. שניים מהם דמויות פוליטיות מובהקות - גורם שממונה על-ידי יו"ר ועדת הביקורת והיועמ"ש לממשלה. שניהם ממונים על-ידי גורמים פוליטיים 'על מלא'. אתה מבקש ליצור אפקט מצנן לתובע הכללי, שהוא הדמות היחידה בחוק הזה שהיא פחות פוליטית מהיתר".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) הזכירה כי שוחחה בעבר עם גדעון סער על מנגנון דומה, שנועד לשיטתו לאזן חשש מתובע כללי שינסה "לבנות קריירה" באמצעות כתבי אישום נגד פוליטיקאים. אלא שלדבריה, ההצעה הנוכחית "לא עסקה בריסוק תפקידו ועצמאותו של היועמ"ש לממשלה ולא כללה שום מרכיב של הפקעת סמכות פתיחה בחקירה פלילית". פרקש הכהן הזהירה: "למה לערבב בין העבודה של התביעה, הפרקליטות והמשטרה לעבודת בתי המשפט שאמורים לבקר את העבודה הזו? המנגנון הזה ישפיע מהותית על פתיחת חקירות רגישות נגד אנשי ציבור, יגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירות רגישות, ייצור פוליטיזציה ויפגע בהפרדה בין הרשות התובעת, החוקרת והשופטת".

ח"כ גלעד קריב טען כי הכנסת דנה במהלך משמעותי במיוחד מבלי למצות אותו: "הסוגיה לא נידונה לעומקה. ההחלטה להכניס את הפרק הזה אל הצעת החוק עם כוונה להביא אותה בימים הקרובים להצבעה לקריאה ראשונה היא לא ראויה. הדיון לא מוצה". לדבריו, האופוזיציה הציעה כבר בתחילת הדרך להגיע להסכמות בשתי סוגיות ממוקדות - ייצוג הממשלה כאשר היועמ"ש מחזיק בעמדה משפטית אחרת, והעמדה לדין של ראש ממשלה או שר - אך "במקום ההסכמות, קיבלנו כאן חקיקה שהולכת לקיצון בכל יתר ההיבטים".

קריב הזהיר כי המנגנון החדש "יוכל למנוע פתיחת חקירות, וגם בהינתן פתיחתן הן יהיו תחת חשד אמיתי לשיבוש חקירה. זה מתכון לאסון". הוא הוסיף: "לכל אדם עומדת חזקת החפות, החפות של שר לא חשובה משל כל אזרח. בנוסף אתם מקימים כאן ועדה פוליטית. יכולתם להציע הליך קדם-שיפוטי או הקמת ועדה שהיא נטו מקצועית. איך זה עומד עם רציונל ההצעה המוצהר לניתוק התביעה הכללית מהפוליטיקה?".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה כי הסעיפים הנוגעים לבכירים הוכנסו להצעה "כי לא הצלחתם לחוקק חוק חסינות". לדבריה: "היא תולה את התובע בוועדה שבה יש זכות וטו לקואליציה. זאת מכיוון שהיועמ"ש פוליטי ועורך הדין הפרטי מתמנה על-ידי גורם פוליטי. אתם מציעים שההחלטה על לפתוח בהליך משפטי תהיה פוליטית, כדי לבצר את ההגנה על שחיתות שלטונית. איך זה עומד באינטרס הציבורי?".

רוטמן דחה את הטענות והסביר כי מנגנון ועדת הבכירים נועד דווקא ליצור בקרה על התביעה: "ביחס לטענת השוויון בפני החוק - יש שיטענו שכבר בהסדרים הקיימים היום יש פער בשוויון. פתיחת חקירה לכל אדם יכולה להתבצע בידי שוטר או תובע, לעומת המנגנון ביחס לח"כ או ראש ממשלה". לדבריו, "מנגנון ועדת הבכירים קיים מתוך חשד שהשיקולים יהיו מעורבבים בשיקולים פוליטיים או מקצועיים אחרים. הרציונל כאן הוא ליצור בקרה נוספת על גופי התביעה שנכון להיום לא קיימת. אנחנו רוצים בעלי תפקידים שיוכלו לבצע את תפקידם ללא מורא".

בהמשך הציג רוטמן תפיסה עקרונית שלפיה הפוליטיקה עצמה עשויה לאזן פוליטיזציה: "ביחס לפוליטיזציה, יש שתי דרכים להתמודדות. האחת נובעת מהתפיסה שמינוי גורם מקצועי מנטרל פוליטיקה - בעיניי זה בלוף, ותפיסה שהוכחה ככזו שכשלה פעמים רבות. הדרך השנייה, הנכונה ביותר בעיניי, היא באמצעות פוליטיקה שמנטרלת שיקולים פוליטיים. זה מבוסס על תזה יסודית וידועה, שגורמים פוליטיים שונים מנטרלים זה את זה, באופן שבו לא יהיה לאף צד רוב פוליטי שיאפשר לו למנוע את הגשת כתב האישום".

סגלוביץ' חלק על ההנחה הזאת וטען כי ההצעה תיצור דווקא עיוותים חמורים יותר. לדבריו: "בדיקה מקדמית של הליך מאפשרת לנקות אנשים. היא מאפשרת שדברים יסתובבו באוויר ולא יגיעו לחקירה כלל. אם התובע יהיה בעל 'שיעור קומה משמעותי', הוא ילך על כל דבר לשופט, כך שלא ייפתחו כאן חקירות. האפשרות השנייה היא שיפתחו כאן חקירות בלי הפסקה". הוא הוסיף: "השתחררתי מהמשטרה ב-2013, ואני יכול להעיד על חרדת הקודש שמניעה את הגורמים בהחלטות כאלה. מעולם לא חשבתי שמניעים את האנשים האלה מניעים זרים כפי שמוצג פה. האג'נדות האלה מגיעות כדי להרוס ולפרק. ניתן כאן יתרון לא מוצדק לנבחרי ציבור רמי דרג. זה לא מאבק בפשיעה ובשחיתות".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) הוסיפה: "כיצד אתם טוענים שכריכת גורם מבצע עם גורם שיפוטי לא תפגע בשוויון בפני החוק? יש כאן האדרה של נבחרי ציבור, וזה לא הגיוני. סמכות ההחלטה על ההעמדה לדין בידי ועדת בכירים שרובה פוליטית הופכת את הוועדה עצמה לגוף פוליטי, זה לא תקין".

הדיון בוועדת החוקה המחיש כי לקראת ההצבעה המתוכננת לקריאה ראשונה, המחלוקת סביב פיצול תפקיד היועמ"ש מתפצלת לשתי חזיתות במקביל: האחת פוליטית וציבורית, סביב יחסי הממשלה עם מערכת אכיפת החוק; השנייה מוסדית ומשפטית, סביב השאלה אם מנגנוני הבקרה החדשים על חקירות בכירים מגינים מפני שרירות שלטונית - או מעניקים דווקא שכבת מגן עודפת לנבחרי ציבור ולבכירים.