בלי שופטי עליון ואלופים: כך תיראה ועדת החקירה

ועדת החוקה המשיכה (14.5.26) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח 7 באוקטובר ומלחמת התקומה, ביוזמת ח"כ אריאל קלנר מהליכוד. ההצעה מבקשת לשנות באופן מהותי את מודל ועדות החקירה בישראל, בעיקר סביב זהות הגורם שימנה את חברי הוועדה והרכבם.

לפי הנוסח המעודכן, מטרת החוק היא להבטיח חקירה "מלאה, יסודית ובלתי תלויה" לאירועי הטבח, לפרוץ המלחמה ולנסיבות שהובילו אליהם, תוך יצירת מנגנון מינוי "שוויוני" בין קואליציה לאופוזיציה, מתוך רצון להבטיח אמון ציבורי רחב.

לפי ההצעה, ועדת החקירה תמנה שישה או שבעה חברים, כולם אזרחי ישראל בעלי סיווג ביטחוני מתאים. חברי הכנסת ינסו תחילה להגיע להסכמה רחבה על ההרכב, ויו"ר הכנסת יניח הצעה על שולחן הכנסת בתוך 14 ימים מפרסום החוק. ההרכב ידרוש תמיכה של 80 חברי כנסת. אם לא תושג הסכמה - יו"ר ועדת הכנסת ימנה שלושה חברים מטעם הקואליציה וראש האופוזיציה ימנה שלושה מטעם האופוזיציה, כפוף לתמיכת לפחות 25 חברי כנסת מכל צד.

עוד נקבע כי אם אחד הצדדים לא ימנה את נציגיו בזמן, מבקר המדינה ישלים את ההרכב החסר. בנוסף, אם חברי הוועדה לא יצליחו לבחור יו"ר בתוך שבוע, ימונה מנגנון של שני יושבי ראש משותפים - אחד מכל צד פוליטי.

רשימת הפסילה מעוררת מחלוקת

אחד הסעיפים הבולטים ביותר בהצעה עוסק בפסילת בעלי תפקידים בכירים מלכהן בוועדה. לפי הנוסח, לא יוכלו להתמנות חברי ועדה מי שכיהנו או מכהנים כשופטי בית המשפט העליון, חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, אלופים בצה"ל, ראשי שב"כ וסגניהם, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי של השב"כ. מנגד, אחד מחברי הוועדה יהיה חייב להיות מי שכשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון.

בדיון בוועדה תקף יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, את המודל הקיים של ועדות החקירה ואמר: "יש בעיה שבית המשפט, שהוא חלק מהנחקרים, ימנה את חברי הוועדה". לדבריו, מוסד ועדות החקירה "אינו נהנה מאמון ציבורי" משום ש"הנחקרים ממנים את עצמם".

ח"כ קלנר טען כי התיקונים החדשים נועדו למנוע מצב שבו בכירים שהיו חלק ממערכת קבלת ההחלטות הביטחונית יישבו בוועדה החוקרת. לדבריו: "יש קונצנזוס ציבורי רחב שיש לחקור שנים לאחור, ולכן יש לוודא שמי שיצטרכו לתת תשובות על אחריותם לביטחון ישראל, לא ישבו בכיסא הוועדה".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

מנגד, יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי הרשימה "מוציאה את האנשים המומחים ביותר בנושא הביטחוני", וכי כך מאבדים ידע מקצועי חיוני להבנת תהליכי קבלת ההחלטות ולחקירתם.

ויכוח חריף על סמכות הממשלה

סוגיה נוספת שעוררה עימות בדיון נגעה לסמכות הממשלה לקבוע את נושאי החקירה. לפי ההצעה, הממשלה תגדיר את נושאי העניין שייחקרו ותוכל אף להרחיב או לצמצם אותם לפי בקשת הוועדה.

עו"ד בליי טען כי מדובר בסתירה פנימית להצעת החוק עצמה: "החוק נועד להפריד בין הממנים לנחקרים, ופה הוא נותן לממשלה, שהיא בוודאי אחד הנחקרים, לקבוע את המנדט".

גם נציגת משרד המשפטים, עו"ד גאל אזריאל, מתחה ביקורת על הסדר זה ושאלה כיצד ייתכן שהממשלה - שאינה הגוף המקים של הוועדה לפי המודל החדש - תהיה זו שמפרשת את גבולות המנדט שלה.

רוטמן השיב כי גם במודל הקיים הממשלה היא אחד הגופים הנחקרים ובכל זאת המחוקק העניק לה סמכויות להרחיב או לצמצם את נושא החקירה. לדבריו, הכנסת "לוקחת לעצמה את ההחלטה על עצם הקמת הוועדה ואת המנדט".

משפחות שכולות כ"מפקחים"

הצעת החוק כוללת גם מנגנון חריג יחסית, של מינוי ארבעה "מפקחים" מקרב בני משפחות שכולות של חללי המלחמה. המפקחים יורשו להשתתף בכל דיוני הוועדה, להציע שאלות ולהגיש הערות בכתב לפני פרסום הדוח הסופי.

עוד נקבע כי דיוני הוועדה יהיו פומביים וישודרו לציבור, למעט מקרים שבהם רוב חברי הוועדה יקבעו כי יש צורך בדיון בדלתיים סגורות מטעמי ביטחון המדינה, יחסי חוץ או הגנה על נפגעי הטבח והמלחמה.

הדיון הסתיים ללא הצבעה סופית, והכנת ההצעה לקריאה ראשונה צפויה להימשך בימים הקרובים.