מחלקה נסגרה כמעט לשנה: המחיר של פערי המיגון בבתי החולים

פערי המיגון בבתי חולים הסמוכים לגבול פגעו בפועל ביכולת מערכת הבריאות לתת מענה מלא לציבור בשעת חירום - כך קובע דוח משלים של מבקר המדינה שפורסם בנושא מיגון בתי החולים. הדוח, שחלקים ממנו נותרו חסויים מטעמי ביטחון המדינה, מציג תמונה חריפה: בשעת מלחמה, כאשר בתי החולים נדרשים דווקא להרחיב מענה ולקלוט פצועים, הם נאלצים לצמצם פעילות, לסגור מחלקות, להפחית אשפוזים ולהעביר טיפולים למתחמים שאינם בהכרח ממוגנים תקנית.

הדוח החדש משלים דוח קודם שפרסם המבקר בינואר 2026 בנושא מיגון בתי חולים, ומתמקד בפערי המיגון בבתי חולים מסוימים הקרובים לגבול. לפי המבקר, המשמעות של מחסור במרחבים ממוגנים אינה טכנית בלבד: היא נוגעת ישירות ליכולת להעניק טיפול רפואי באירועי רב-נפגעים, להמשיך אשפוזים סדירים ולשמר תפקוד רציף של מערכת הבריאות דווקא בעת הסלמה.

בתי חולים תחת אש - עם פעילות מצומצמת

עם פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, ובהתאם להכרזה על מצב מיוחד בעורף, חייבו הנחיות פיקוד העורף ומדיניות ההתגוננות את בתי החולים בטווח של 0 עד 80 ק"מ מרצועת עזה לעבור לפעילות במתחמים מוגנים בלבד. יומיים לאחר מכן קבעה הרשות העליונה לאשפוז כי שני בתי חולים נוספים יעברו אף הם למתכונת זו.

בתי החולים הללו לא פעלו ברקע שקט. אחד מהם, המסומן בדוח כבית חולים ד', קלט ביממה הראשונה למלחמה 241 פצועים, תוך שהוא סופג מטחי רקטות כבדים. בשבוע הראשון ללחימה הוא אף נפגע מפגיעה ישירה. בתי חולים נוספים קלטו אף הם פצועים: לבית חולים ב' הגיעו ב-8 עד 9 באוקטובר 49 פצועים, ולבית חולים ג' הגיעו 18 פצועים.

לפי הדוח, בית חולים ד' העביר את פעילותו למתחמים מוגנים בלבד כבר ב-7 באוקטובר ונשאר במתכונת מצומצמת עד 15 בפברואר 2024 - יותר מארבעה חודשים. במתכונת זו נכללו, בין היתר, מתחם תת-קרקעי וחדר מיון ממוגן. רק לאחר מכן הורחבה הפעילות בהדרגה. בתי חולים ב' וג' עברו אף הם לפעול במרחבים מוגנים בלבד ב-11 בדצמבר 2023; כל האשפוזים והטיפולים ניתנו רק במחלקות מוגנות ובמתחמים תת-קרקעיים. בית חולים ב' חזר לפעילות שגרתית רק במרס 2024.

כשהמיגון חסר - השירותים לציבור נפגעים

המשמעות המעשית של מעבר לפעילות מוגנת בלבד היא צמצום היכולת הרפואית. מבקר המדינה מדגיש כי כאשר אין די שטחים ממוגנים, בתי החולים אינם יכולים להמשיך להפעיל את כלל השירותים בהיקף הרגיל. כך נפגעים גם המענה לשעת חירום וגם הטיפול הרפואי השוטף בימי שגרה.

הדוגמה הבולטת ביותר בדוח היא בית חולים ג'. באוקטובר 2023 נסגרה בו מחלקה מסוימת משום שפעלה במתחם שאינו מוגן. רק כמעט שנה לאחר מכן, ביולי 2024, לאחר שבית החולים איתר מתחם מוגן, הוא החל להפעיל בו חלק ממיטות המחלקה. המבקר מדגיש כי באותו מחוז קיים ממילא מחסור כללי במיטות במחלקה זו, ולכן סביר שבית החולים נאלץ להפנות חלק ניכר מן המטופלים לבתי חולים אחרים.

הפגיעה בפעילות הייתה דרמטית. בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023, לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022, נרשמה בבית חולים ג' ירידה של 64% בשיעור התפוסה היומי הממוצע של מיטות אשפוז בפועל; ירידה של 86% במספר הניתוחים השוטפים הכרוכים באשפוז; וירידה של 72% במספר הניתוחים השוטפים שאינם כרוכים באשפוז. נכון לסיום הביקורת, בספטמבר 2024, בית החולים טרם שב לפעילות מלאה.

"הכי מוגן שיש" - אך לא ממוגן תקנית

המבקר מפנה תשומת לב גם לנקודה בעייתית במיוחד: חלק מן האתרים שבהם פעלו בתי החולים תחת הנחיה לעבור למרחבים מוגנים אינם ממוגנים תקנית. אלה אתרים המוגדרים "הכי מוגן שיש" - אזורים פנימיים במבנה או אזורים עם קירות חיצוניים ללא פתחים, שמתחת לשתי תקרות או יותר, שלפחות אחת מהן מבטון. בתי החולים רשאים להשתמש בהם במגבלות המוגדרות בתיקי החירום, אך אין מדובר במרחבים תקניים.

הפער הזה קיבל משנה תוקף במבצע "עם כלביא". משרד הבריאות מסר למבקר כי בעקבות הבנת איום הטילים האירניים ננקטה גישה מחמירה יותר, ובמהלך המבצע הונחו בתי החולים לפעול אך ורק במתחמים המוגדרים "מוגנים" או "מוגנים תקנית", ולא במתחמים שסווגו בעבר כ"הכי מוגן שיש". חלק מן האתרים הללו אף פונו.

המשמעות ברורה: מרחבים שנחשבו בעבר כפתרון ביניים מספק בעת חירום אינם בהכרח עומדים עוד ברף שנדרש מול איום טילים כבד ומדויק יותר. בכך מתחזקת מסקנת המבקר כי פערי המיגון אינם בעיה נקודתית של מבנה כזה או אחר, אלא סוגיה מערכתית המחייבת השקעה רחבה.

גם אחרי המבצע - תשתיות קריטיות עדיין אינן מוגנות

משרד הבריאות מסר כי הוא ממפה את צורכי המיגון של מכשירי דימות, כדי לשמור על תפקוד בתי החולים בשעת חירום. אולם בשל מגבלות תקציב והעלות הגבוהה, טרם הושלמה פריסה רחבה של ציוד רפואי ממוגן, ונדרש לכך תקציב משמעותי נוסף.

לדברי המשרד, במהלך מבצע "עם כלביא" לא נרשמו בעיות מיגון בבתי החולים, משום שהמערכת צמצמה מראש פעילות שוטפת, הפחיתה תפוסות אשפוז והעבירה את המטופלים למקומות מוגנים. עם זאת, המשרד עצמו מבהיר כי תשתיות קריטיות עדיין אינן מוגנות. נציגי משרד הבריאות ופיקוד העורף אף סיירו מדי יום בבתי החולים כדי לאתר פתרונות מיגון, לרוב בחניונים תת-קרקעיים.

דוח המבקר מציג את פערי המיגון בבתי החולים כסיכון כפול: סיכון לחולים ולצוותים במתקפת טילים, וסיכון לפגיעה ביכולת הרפואית של המדינה בזמן מלחמה. כאשר בית חולים קרוב לגבול נדרש לצמצם פעילות לאורך חודשים, לסגור מחלקה חיונית או להפחית דרמטית היקף ניתוחים, מדובר כבר לא רק בשאלת מיגון - אלא בשאלת הרציפות התפקודית של מערכת הבריאות הלאומית.

המסקנה מן הדוח חדה: כל עוד תשתיות רפואיות קריטיות אינן זוכות למיגון מספק, מדינת ישראל עלולה להיכנס לסבבי לחימה נוספים כשהיא נאלצת לבחור בין שמירה על בטיחות המטופלים והצוותים לבין מתן שירות רפואי מלא לציבור. זו אינה בחירה שמערכת בריאות במדינה מאוימת יכולה להרשות לעצמה לאורך זמן.