מבקר המדינה: סורוקה נותר בשבעה באוקטובר כמעט בלי דם מסוג O

מבקר המדינה מצביע בדוח מיוחד שפורסם על שורת כשלים עמוקים בהיערכות משק הדם הלאומי לעיתות חירום, כשלים שנחשפו במלוא חריפותם בשבעה באוקטובר 2023 - היום שבו נקלטו בבתי החולים ברחבי הארץ כ-1,345 פצועים, מהם 555 במצב בינוני, קשה או אנוש. לפי הדוח, אף שהצוותים בשטח, בבתי החולים ובמד"א פעלו במסירות יוצאת דופן, המערכת עצמה נכנסה לאחד מאירועי החירום הקשים בתולדות המדינה עם מלאי לא מיטבי, פערי תיאום, נהלים חסרים ותמונה לא מלאה של מצב הדם הלאומי.

הביקורת, שנערכה מדצמבר 2023 ועד יוני 2025, עסקה בניהול מלאי הדם הלאומי, בהיערכות בתי החולים סורוקה וברזילי, בשינוע מנות הדם, באתרי ההתרמה, במיגון בנקי הדם, במערכות המחשוב ובתחקור האירועים. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה החליטה שלא לפרסם את הדוח במלואו, מטעמי ביטחון המדינה, ולכן לציבור נחשפו רק חלקים ממנו.

סורוקה כמעט נותר בלי דם מסוג O:

אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע למרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, שנשא בעומס הכבד ביותר בשעות הראשונות של המתקפה. עד חצות הגיעו אליו 622 פצועים - כ-46% מכלל הפצועים שנקלטו בבתי החולים באותו יום. לברזילי הגיעו עוד 241 פצועים, וביחד קלטו שני בתי החולים בדרום כ-64% מכלל הפצועים בשבעה באוקטובר.

לפי הדוח, סורוקה נדרש להחזיק בשגרה 207 מנות דם, מתוכן 73 מנות מסוג O, הנחשב חיוני במיוחד במצבי חירום משום שניתן לתת אותו במהירות לפצועים עוד לפני השלמת בדיקות התאמה. אלא שבימים שקדמו למתקפה סופקו לבית החולים מנות דם בהיקף נמוך מזה שהזמין: ב-5 באוקטובר הזמין סורוקה 64 מנות וקיבל 49 בלבד; ב-6 באוקטובר הזמין 52 מנות וקיבל 34. מבקר המדינה קובע כי אספקה חסרה זו הייתה אחד הגורמים לכך שמלאי הדם בבית החולים בבוקר המתקפה היה נמוך מהנדרש.

בשעות הצהריים של שבעה באוקטובר הידלדל המלאי עוד יותר. על-פי סיכום האירועים שערך סורוקה, בשעה 12:00 נותרו בחדר הטראומה תשע מנות בלבד מסוג O+, ובבנק הדם ובחדר הטראומה יחדיו היו שבע מנות בלבד מסוג O-. בשעה 18:25 נותרו בבית החולים 28 מנות O בלבד. מבקר המדינה קובע כי סורוקה, בית החולים המרכזי לקליטת הפצועים, נותר באותו יום פעמיים עם מלאי מזערי מאוד של מנות דם מסוג זה.

הדוח אינו מתעלם מכך שהאירוע היה חסר תקדים בהיקפו, ואף מציין כי תרחיש של חדירת אלפי מחבלים, עשרות מוקדי לחימה וכ-1,345 פצועים ביום אחד לא נכלל בתרחישי הייחוס של מערכת הבריאות. אולם לשיטת המבקר, דווקא על-רקע עוצמת האירוע מתחדדת החובה להיערכות מערכתית מסודרת, שתצמצם תלות באלתור בשעת אמת.

המערכת לא ידעה בזמן אמת מה מצב הדם:

ביקורת חריפה מופנית גם כלפי הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ומשרד הבריאות. לפי הדוח, מצופה היה מהרשות לבחון האם בשבעה באוקטובר הייתה לה תמונת מצב מעודכנת בנוגע למלאי הדם הארצי ולאספקתו לבתי החולים, ובפרט לסורוקה ולברזילי. עוד נדרש ממנה לבדוק האם מד"א עמד ערב המתקפה ביעדי מלאי הדם, במיוחד מסוג O, ומה היו היקפי ההתרמות והשמדת מנות הדם בחודשיים הראשונים למלחמה.

הדוח מצביע בהקשר זה גם על פערי דיווח של בתי החולים. לפני שבעה באוקטובר, עשרה בתי חולים לא דיווחו למד"א על מלאי מנות הדם המסוננות שהיו ברשותם, ו-13 בתי חולים לא דיווחו על מנות דם מוקרנות. המשמעות היא שמערך הדם הלאומי פעל ללא תמונה אחידה ומלאה של כלל המלאי הזמין. משרד הבריאות החל רק לאחר סיום הביקורת, ביוני 2025, בניסוי-חלוץ מול כמה בתי חולים לדיווח מרוכז על כלל סוגי מנות הדם באמצעות ישומון.

עוד מתברר כי בתי החולים ומד"א אינם פועלים על אותה מערכת ממוחשבת, וכי מד"א נאלץ, לדבריו, לבנות בעצמו מנגנוני עבודה, לאסוף דיווחי מלאי ידניים מבתי החולים ולגבש תמונת מצב לאומית באמצעים חלקיים. מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות, למד"א, לקופות החולים ולבתי החולים לפתח מערכת הזמנות מקוונת משותפת, שתאפשר מעקב בזמן אמת אחר הזמנות הדם, האספקה והמלאי הארצי.

משגרה של מחסור - לעודף שהושמד:

דוח המבקר מצביע על בעיה כפולה בניהול מלאי הדם. מצד אחד, בשנת 2023 נרשמו תקופות שבהן המלאי הארצי היה נמוך מן הנדרש. כך למשל, באפריל 2023, במהלך חג הפסח ועד אמצע מאי, סמוך למבצע "מגן וחץ", עמד המלאי הארצי על כ-85% עד 95% בלבד מרמת המלאי שנקבעה לשגרה.

מצד שני, לאחר שבעה באוקטובר נרשם קצב התרמות גבוה מאוד, שלדעת המבקר לא תמיד הותאם לביקוש בפועל של בתי החולים. לפי הדוח, ב-19 באוקטובר 2023 התרים מד"א 40% יותר מנות דם מן הכמות שנדרשה לשמירה על רמת המלאי שקבעה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות. מלאי הדם הארצי נותר גבוה מן היעד מ-17 באוקטובר ועד תחילת נובמבר, ובהמשך נוצר עודף משמעותי.

השלכות העודף היו ניכרות: בחודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024 הושמדו במד"א ובבתי החולים כ-5,000 מנות דם בממוצע בכל חודש בשל פגות תוקף - פי ארבעה בערך ממספר המנות שהושמדו במאי 2023, שעמד על 1,252. המבקר מדגיש כי מדובר במורכבות ממשית: הצורך להחזיק מלאי מספיק למלחמה רב-זירתית עלול להתנגש בחיי המדף הקצרים של מנות הדם. משרד הבריאות ומד"א הסבירו כי ההחלטות התקבלו בצל חוסר ודאות קיצוני וחשש ממשי להתרחבות המלחמה.

השינוע לא הוסדר - והנהגים לא תורגלו:

אחד הפרקים המדאיגים בדוח עוסק בשינוע הדם מבנק הדם המרכזי של מד"א אל בתי החולים בשעת חירום. המבקר קובע כי משרד הבריאות לא הסדיר בנהליו מול מד"א ובתי החולים מי הגורם הרשאי לשנע דם בעיתות חירום, אילו כלי רכב נדרשים לכך, מהם זמני האספקה הרצויים, ומהו ציוד המיגון האישי הנדרש לנהגים.

הפער אינו תיאורטי בלבד. מתשובות בתי החולים עלה כי מלבד איכילוב וסורוקה, האחריות לשינוע הדם ממד"א אל בתי החולים בחירום מוטלת בפועל על בתי החולים עצמם, לעיתים באמצעות חברות משלוחים פרטיות. למרות זאת, בשנים 2020-2024 אף אחד מ-21 בתי החולים שנבדקו לא ערך תרגול לנהגים המשנעים דם בחירום, ו-12 מהם אף לא הגדירו מראש נהגים מסוימים לצורך המשימה.

מבקר המדינה ממליץ להסדיר את הנושא במלואו, לרבות האחריות לשינוע, סוג כלי הרכב, זמני התגובה וההיערכות האישית של הנהגים. מאחורי ההמלצה ניצבת מסקנה ברורה: אין די בכך שיש מנות דם במאגר, אם המערכת אינה יודעת להוביל אותן במהירות ובבטחה אל המקום שבו הן נדרשות.

רק 25 אתרי התרמה הוסדרו עד הסוף:

היערכות החירום של מד"א נשענת גם על פריסה של אתרי התרמת דם מוגנים, שנועדו לאפשר גיוס המוני של תרומות גם תחת ירי ואיומים ביטחוניים. אלא שלפי הדוח, מתוך 145 אתרים שמד"א ופיקוד העורף אישרו כמתאימים להתרמות בשעת חירום, רק ב-25 אתרים - כ-17% בלבד - השלים פיקוד העורף את הליך "תפיסת המקרקעין" הנדרש. ב-120 אתרים נוספים קיים חשש שלא יהיו זמינים להפעלה כאשר יידרשו לכך.

צה"ל מסר בתשובתו כי מבחינה מבצעית אין צורך בהפעלת 145 אתרים בעת חירום, אך הוסיף כי פיקוד העורף יפעל להגדרת אתרים נוספים. המבקר, מנגד, סבור כי 25 אתרים בלבד בפריסה ארצית אינם מספקים מענה מלא, וכי הפער עלול לפגוע ברציפות התפקודית של מד"א בזמן אמת.

12 בנקי דם ללא מיגון:

הדוח מעלה גם שאלות קשות בנוגע למיגון בנקי הדם בבתי החולים. המבקר מצא כי 12 בנקי דם בבתי חולים אינם מוגנים. בהיעדר מיגון, ממליץ הדוח להקצות עבורם אתר חלופי מוגן ולהכין תוכנית מסודרת להעברת הפעילות והציוד החיוני במקרה של פגיעה בבית החולים.

באוקטובר 2023 המליצה ועדת הדם למשרד הבריאות לבצע סקר ארצי שיבחן את תנאי המיגון של כלל בנקי הדם בארץ. אלא שעד סיום הביקורת, ביוני 2025, הסקר לא בוצע בכל בתי החולים. משרד הבריאות מסר כי הוא ממשיך למפות פערים בתשתיות קריטיות, ובהן בנקי הדם, וכי סגירת הפערים תלויה גם בתוספת תקציבית.

המבקר מדגיש כי חשיבות תיקון הליקויים התחזקה עוד יותר בעקבות מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, שבמהלכו נפגעו בפועל מחלקות בבית החולים סורוקה. אף שהביקורת עצמה הסתיימה קודם לכן, הדוח מציין כי הסכנה לפגיעה ברציפות התפקודית של בתי החולים אינה תרחיש מופשט, אלא סיכון מוחשי.

הלקח הרחב: לא להסתמך על גבורה בשטח:

לצד הביקורת, מבקר המדינה מציין לשבח את ההתגייסות יוצאת הדופן של צוותי מד"א, בנקי הדם, בתי החולים, מתרימי הדם והמתנדבים שפעלו בשבעה באוקטובר ובימים שלאחריו. מד"א מסר כי כבר בשעה 10:30 בבוקר פתח אתרי התרמה, הפעיל את כלל המעבדות, ובתוך שלושה ימים הותרמו יותר מ-12 אלף מנות דם.

אולם עיקר המסר של הדוח חד בהרבה: תפקוד מסור של אנשי מקצוע ומתנדבים אינו יכול להחליף מערכת ערוכה, מתואמת וממוחשבת. משק הדם הלאומי הוא תשתית מצילת חיים, ובשעת חירום עליו לפעול לפי תמונת מצב אחת, מלאי מחושב, מערך שינוע מוסדר, אתרי התרמה מוכנים ובנקי דם ממוגנים. שבעה באוקטובר הראה עד כמה המערכת מסוגלת להתגייס - אך גם עד כמה מסוכן להיכנס לאירוע קיצון כשהיא נשענת על פתרונות מאולתרים.