305 אלף נסיעות אוטובוס לא בוצעו או הקדימו בששת חודשי השנה האחרונים של 2025

• ציון ארצי - 75.23 בחציון השני של 2025, לעומת 74.89 בחציון הקודם;
• אי-ביצוע והקדמות - 305,260 נסיעות, 1.88% מכלל הנסיעות ברישוי;
• איחורים - 409,247 נסיעות, 2.51% מכלל הנסיעות ברישוי;
• היקף נסיעות ברישוי - 16,275,967, עלייה של 9.1%;
• האשכול החריג ביותר - אקסטרה ירושלים, קווי צפון, 7.88% אי-ביצוע והקדמות;
• המפעיל בעל הציון הגבוה ביותר - אקסטרה, 88.66;
• המפעיל בעל הציון הנמוך ביותר - תנופה, 55.81;
• תחום שהשתפר - ניקיון ותחזוקה;
• תחום שהורע - עצירה ונסיעה, באחריות הנהג;
• צעדי אכיפה - קנסות, קנסות נוספים על חריגה מרמת שירות מינימלית ושימועים לחלק מהמפעילים.

דוח הבקרה החצי-שנתי על מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים מציג תמונה מטרידה: הציון הארצי של המפעילים עלה קלות בחציון השני של 2025, אך מדדי האמינות הבסיסיים - ביצוע הנסיעות והעמידה בלוחות הזמנים - דווקא הורעו. המשמעות המעשית לנוסעים ברורה: גם אם חלק ממדדי השירות השתפרו, יותר נסיעות לא בוצעו, יותר נסיעות הקדימו ויותר אוטובוסים איחרו.

לפי הדוח הארצי המסכם של משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית, ציון המפעיל הארצי עלה מ-74.89 בחציון הראשון של 2025 ל-75.23 בחציון השני. ואולם באותה תקופה עלה שיעור אי-הביצוע וההקדמות מ-1.58% ל-1.88%, שהם 305,260 נסיעות. שיעור האיחורים עלה מ-2.20% ל-2.51%, שהם 409,247 נסיעות. בדוח נכתב כי באי עמידה כללית בלוחות הזמנים נרשמה לראשונה עלייה מאז חציון 1 של 2023.

הפער בין השיפור בציון הכולל לבין ההרעה במדדי האמינות הוא הסיפור המרכזי בדוח. נוסע בתחנה אינו חווה "ציון מפעיל" משוקלל, אלא את השאלה הפשוטה אם האוטובוס הגיע, אם לא יצא לפני הזמן ואם לא איחר. במובן הזה, הדוח מצביע על כשל מתמשך במדד הרגיש ביותר לציבור: הוודאות שהשירות שפורסם אכן יינתן בפועל.

הרשות: הציון הושפע משיפור בבקרה התפעולית

בתגובה לשאלת News1 מסרה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית כי הציון הכולל של המפעילים מושפע משני רכיבים מרכזיים - בקרה אלקטרונית ובקרה תפעולית - ולכן ייתכן מצב שבו נרשם שיפור בציון הכולל לצד הרעה בחלק ממדדי האמינות בפועל.

ברשות הסבירו כי בבקרה האלקטרונית נרשמה ירידה בחציון השני של 2025 ביחס לחציון הראשון, בין היתר משום שבחציון הראשון ניתנו למפעילים הקלות שונות על-רקע המצב הביטחוני, ובהן הקלות שנגעו למיסוכים ולמדדים נוספים. לצד זאת, ברשות ציינו כי בחציון השני חל שיפור במדד אי-הביצוע ברמת הקו. מנגד, בבקרה התפעולית נרשם שיפור, והוא שהשפיע על העלייה הקלה בציון הכולל.

עוד נמסר כי הרשות בוחנת באופן שוטף את מדדי ההערכה ואת אופן שקלולם, במטרה לוודא שהם משקפים בצורה מיטבית את רמת השירות ואת חוויית הנוסע. התגובה הזו חשובה, משום שהיא למעשה מאשרת כי הציון הכולל אינו בהכרח משקף במלואו את תחושת הנוסע בתחנה - ודאי כאשר מדדי האמינות המרכזיים נעים בכיוון הפוך.

האשכולות החריגים: ירושלים, פרוזדור ירושלים ובקעת אונו

בדוח בולטים כמה אשכולות שבהם שיעורי אי-הביצוע וההקדמות חורגים באופן ניכר מהממוצע הארצי. החריגה הבולטת ביותר נרשמה באשכול אקסטרה ירושלים - ירושלים קווי צפון, שבו שיעור אי-הביצוע וההקדמות זינק ל-7.88%, לעומת 2.69% בחציון הקודם. מדובר בשיעור הגבוה פי יותר מארבעה מהממוצע הארצי.

אשכול חריג נוסף הוא תנופה - פרוזדור ירושלים, שבו שיעור אי-הביצוע וההקדמות הגיע ל-5.10%, לעומת 2.23% בחציון הקודם. בסופרבוס - ירושלים מרכז נרשם שיעור של 3.33%, לעומת 1.50%, ובמטרופולין - בקעת אונו אלעד נרשם שיעור של 3.24%, לעומת 2.52%. גם כמה אשכולות של אגד בולטים לרעה, ובהם ראשון לציון עירוני עם 2.82%, ראשון לציון פרברי עם 2.76%, חיפה-שרון-ירושלים עם 2.69%, תל אביב-שרון-חיפה עם 2.54%, וקו ירושלים-בני ברק 402 עם 2.51%.

הרשות מסרה בתגובה כי תפעול הנסיעות והעמידה בלוחות הזמנים הם באחריות מפעילי התחבורה הציבורית, בהתאם להתחייבויותיהם בהסכמי ההפעלה. לדבריה, משרד התחבורה, באמצעות אגף הבקרה, מבצע פיקוח שוטף ומציג את ממצאי הבקרה, אולם אין למשרד יכולת להתערב באופן ישיר בניהול התפעולי של המפעיל או בהעסקת עובדיו.

עם זאת, הרשות הוסיפה כי החריגות שנרשמו באשכולות השונים נבחנו במסגרת מנגנוני הבקרה והאכיפה של המשרד, וכי בהתאם לממצאים הוטלו על מפעילים קנסות משמעותיים במסגרת הליך האכיפה המנהלית החודשי. עוד נמסר כי חלק מהמפעילים חויבו בקנסות נוספים במסגרת מדד "חריגה מרמת שירות מינימלית", בשל שיעורי אי-ביצוע והקדמות חריגים, וכי חלק מהמפעילים זומנו לשימוע בפני הרשות ונדרשו להציג צעדי תיקון ושיפור.

עם זאת, בתגובה לא פורטו שמות המפעילים שזומנו לשימוע, סכומי הקנסות שהוטלו, או הצעדים שנדרשו מכל מפעיל. זהו חוסר מהותי מבחינת שקיפות ציבורית: כאשר נוסעים סובלים משיעורי חריגה גבוהים, ראוי לדעת לא רק שננקטו צעדים כלליים, אלא גם מי נקנס, באיזה סכום ומה נדרש ממנו לתקן. ל-News1 נודע כי בשבוע שעבר התקיים שימוע לאקסטרה ולתנופה, אך טרם התקבלו החלטות בעניין.

שיפור בניקיון ובתחזוקה, החמרה בהתנהלות נהגים

הדוח אינו כולו שלילי. בתחומי הניקיון והתחזוקה נרשם שיפור. מספר הממצאים החריגים בתחום הניקיון ירד מ-1,168 ל-944, ירידה יחסית של 27%. בתחום התחזוקה נרשמה ירידה מ-5,518 ממצאים ל-4,490, גם היא בשיעור של 27%. גם בפרמטר נגישות פנים נרשם שיפור יחסי של 15%, מ-4,479 ממצאים ל-4,233.

אלא שבתחומים שבאחריות הנהג נרשמה מגמה הפוכה. בפרמטר עצירה עלה מספר הממצאים מ-593 ל-750, ובפרמטר נסיעה עלה מספר הממצאים מ-3,526 ל-3,990. מדובר בממצאים הנוגעים ללב השירות היומיומי: עצירה בתחנות, עצירה תקינה, עמידה במסלול, התנהלות נהג ונסיעה לפי הוראות הרישיון.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מסרה כי היא מזהה את העלייה בממצאים בתחומים שבאחריות הנהג כסוגיה מערכתית המחייבת טיפול ממוקד. לדבריה, גובשה תוכנית ייעודית לחיזוק הבקרה על הכשרת נהגים, ובמסגרתה נבחנות גם תוכניות ההדרכה וההכשרה המועברות במכללות ובקרב המפעילים. עוד נמסר כי המשרד פועל מול המפעילים לצמצום חריגות תפעוליות והתנהגויות נהג הפוגעות ברמת השירות, ובהן אי-עצירה בתחנות, עצירה לא תקינה, סטייה ממסלול והתנהלות שאינה תואמת את נהלי השירות לנוסע.

ברשות הוסיפו כי מבוצעות בקרות סמויות יזומות לאורך קווי השירות, וכאשר מזוהה בעיה נקודתית - באמצעות ממצאי חברת הבקרה או בעקבות פניות ציבור - מבוצעות בקרות ממוקדות באזור או בקווים הרלוונטיים, ובהתאם לממצאים מוטלים קנסות וננקטים צעדי אכיפה מול המפעילים.

מי בראש ומי בתחתית

בראש דירוג המפעילים לחציון השני של 2025 נמצאת אקסטרה עם ציון 88.66. אחריה נסיעות ותיירות עם 88.34, אלקטרה אפיקים תחבורה עם 86.72, ש.א.מ עם 85.52 וירושלים-רמאללה איחוד עם 85.12. סופרבוס קיבלה ציון 82.94, והיא המפעילה בעלת הציון הגבוה ביותר מבין החברות הגדולות בענף, לצד אגד, קווים, מטרופולין ודן. בדוח בולט גם אשכול המטרונית בחיפה, שמופעל בידי סופרבוס, עם ציון גבוה במיוחד של 90.83 - הגבוה ביותר מבין האשכולות העירוניים שנבחנו. גם באשכול ירושלים מרכז קיבלה החברה ציון 77.27, מעט מעל אגד ירושלים עירוני.

בתחתית הדירוג נמצאת תנופה עם ציון 55.81 בלבד. מעליה דן עם 63.80, מטרופולין עם 64.02, אקסטרה ירושלים עם 67.28, ובית שמש אקספרס עם 71.75. דן רשמה אומנם שיפור חד לעומת החציון הקודם - מ-53.44 ל-63.80 - אך גם לאחר השיפור היא נותרה בתחתית הדירוג. דן בדרום בולטת בשיפור של 21.53%, ודֲן באר שבע בשיפור של 17.67%, בעוד בית שמש אקספרס, אקסטרה ירושלים, מטרופולין ותנופה רשמו ירידות משמעותיות.

הפערים בדוח: שאלונים ושבוע המדגם

במסגרת בדיקת News1 אותרו גם שני פערים פנימיים בדוח. בתקציר המנהלים נכתב כי מולאו 80,392 שאלוני סקר, ואילו בפרק ריכוז הבקרות הארצי מופיע מספר אחר - 79,076 שאלונים. בנוסף, בפרק סוגי הבקרות נכתב כי הבקרה הסמויה לאורך המסלול התבססה על שבוע מייצג בתאריכים 15-21 ביוני 2025, אף שתקופת הדוח מוגדרת כ-1 ביולי עד 31 בדצמבר 2025.

הרשות הסבירה כי הפער במספר השאלונים נובע מסקרים שבוצעו בקרב מפעילי התחבורה הציבורית במזרח ירושלים, שמספרם עומד על 1,316 סקרים. תוצאות סקרים אלה מוצגות בדוח נפרד עבור מפעילי מזרח ירושלים ואינן נכללות בציון הכולל של יתר המפעילים. באשר לשבוע המייצג, ברשות הסבירו כי מדובר בתוכנית דגימה המבוססת על שבוע פעילות רגיל, ללא חגים, מועדים או אירועים חריגים, שנועדה לשקף את היקף נסיעות הרישוי שייבדקו באופן מדגמי במהלך תקופת הבקרה. תוכנית זו, נמסר, משמשת לבניית תוכנית העבודה של הבקרה לפני תחילת החציון.

ההסברים פותרים חלק מהפערים, אך הם גם מצביעים על צורך בניסוח ברור יותר בדוחות הבקרה עצמם. כאשר דוח ציבורי כולל מספרים שונים לאותו רכיב, או שבוע מדגם שקדם לתקופת הבקרה, ההבהרה אינה צריכה להינתן רק בעקבות שאילתה עיתונאית - אלא להופיע מלכתחילה בגוף הדוח.

הנתונים לא מתפרסמים בזמן אמת לציבור

אחת השאלות המרכזיות נוגעת לשקיפות. הרשות נשאלה אם בכוונת משרד התחבורה לפרסם לציבור הרחב, באופן שוטף ונגיש, את ציוני המפעילים, שיעורי האיחורים, אי-הביצוע וההקדמות ברמת קו ואשכול, כדי שנוסעים יוכלו לדעת מהי רמת השירות באזור מגוריהם ולא רק בדוח חצי שנתי מסכם.

בתגובה נמסר כי המשרד מבצע מדידה שוטפת של ביצועי המפעילים לאורך החציון, בהתאם להסכמי ההפעלה ולתקופות הבקרה שנקבעו במכרזים. עם זאת, פרסום הנתונים לציבור ולעובדי הרשות מתבצע רק בתום תקופת הבקרה החציונית. עוד נמסר כי למפעילים קיימת גישה שוטפת למערכות המשרד, שבאמצעותן הם יכולים לעקוב בזמן אמת אחר ביצוע הנסיעות ומצבם במדדים השונים, במטרה לאפשר להם לבצע פעולות שיפור והתאמה במהלך החציון עצמו.

זו נקודה בעייתית במיוחד: למפעילים יש מידע שוטף, אך הציבור מקבל את הנתונים רק בדיעבד. נוסע שממתין מדי יום לקו בעייתי אינו יכול לדעת בזמן אמת אם מדובר בתקלה נקודתית או בדפוס מתמשך. מבחינת אמון הציבור בתחבורה הציבורית, פרסום מאוחר של נתונים חצי שנתיים אינו תחליף לשקיפות שוטפת ברמת קו, אשכול ומפעיל.

דוח הבקרה מצביע על ענף שמתרחב ומשתפר בחלק ממדדי השירות, אך מתקשה עדיין לספק את הבסיס: אוטובוס שיוצא בזמן, עוצר בתחנה ומגיע לפי לוח הזמנים. תגובת הרשות מבהירה כי קיימת אכיפה, כי הוטלו קנסות וכי חלק מהמפעילים זומנו לשימוע, אך גם חושפת את מגבלת המערכת: המידע המפורט נמצא בידי המשרד והמפעילים בזמן אמת, בעוד הציבור מקבל אותו רק לאחר מעשה. בתחבורה ציבורית, אמינות אינה סעיף בדוח - היא ההבדל בין שירות שאפשר לבנות עליו לבין שירות שממשיך לאכזב את הנוסעים בתחנה.