בין הקורונה לחצבת: כך נשחק אמון הציבור בחיסונים

מערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצות שפעת פנדמית שעלולה להביא לתחלואה של יותר משני מיליון תושבים. כך עולה מדוח מבקר המדינה שנדון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בדיון שעסק בהיערכות למחלות מתפרצות ובהצטיידות בתרופות ובחיסונים.

בדיון הוצגו שני דוחות מרכזיים: האחד עוסק בטיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות ובהן שפעת פנדמית וחצבת; והשני עוסק בהתחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה ובהשפעת המגפה על עמדות הציבור כלפי חיסוני שגרה.

פער בין היעד למלאי הקיים

מנהלת אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, רו"ח מיכל לילך מבורך, אמרה כי לפי תוכנית ההיערכות על המדינה להחזיק תרופות אנטי ויראליות בכמות שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה. בפועל, המלאי הקיים מספיק ל-16% בלבד. עוד ציינה כי אין במשרד הבריאות תורת הפעלה מסודרת להתמודדות עם התפרצות חצבת, וכי לא נקבעו הנחיות ברורות למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות.

מנגד, במשרד הבריאות מציגים גישה שונה. סגן ראש חטיבת בריאות הציבור, הד"ר אור קריגר, אמר: "בישיבה המחשבה הייתה שצריך לצמצם את המלאי של תרופות אנטי ויראליות לכמות של בין 2.5 ל-10 אחוז מהאוכלוסייה. אנו צריכים להחליט בדיוק על האחוז ואז להצטייד. המלאי שיש היום מספיק לאחוז מהאוכלוסייה. האסטרטגיה הטובה ביותר היא מניעה ולכן חיסונים הם הדרך המועדפת".

התרופות קיימות אך חלקן פגות תוקף

מרכז הצוות המייעץ למשרד הבריאות בנושא טיפול במגפות, הפרופסור טל ברוש, הסביר כי לא ניתן לדעת מראש איזה זן שפעת יגרום למגפה, ולכן לא ניתן להצטייד מראש בחיסון מותאם. לדבריו, ההמלצה ההיסטורית הייתה להחזיק מלאי של תרופת טמיפלו עד להגעת חיסון.

ברוש ציין כי המלאי הקיים פג תוקף לפני שנים, אך תוקפו מוארך לאחר בדיקות תקופתיות. לדבריו: "הומלץ לרדד את התקן, לא חשבנו שזה נכון לקבוע מלאי ל-25%, שכן מלקחי הקורונה הבנו שלא נאפשר התפשטות רחבה כל כך בלי צעדי מניעה".

בתי החולים מציעים יעד ביניים

נציג איגוד מנהלי בתי החולים, הפרופסור חזי לוי, העריך כי מגפת שפעת עתידית היא תרחיש סביר ואף עלולה להיות חמורה מהשפעת העונתית. לדבריו, יש חשיבות להחזיק מלאי תקף של תרופות לפחות עבור 10% מהאוכלוסייה כדי לצמצם סיבוכים ולקנות זמן עד להגעת חיסון מותאם.

במקביל, הוצגו נתונים על שחיקה באמון הציבור בחיסונים. לפי סקר של לשכת הפרסום הממשלתית, שיעור ההורים החוששים מנזק קבוע לילדיהם מחיסוני שגרה עלה מכ-46% בשנת 2016 לכ-57% בשנת 2022. עוד נמצא כי חלה ירידה בשיעור ההתחסנות בחלק מחיסוני השגרה.

חצבת הסברה ומדיניות לאומית

יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר קשר את הדיון גם להתפרצות החצבת בישראל בשנה האחרונה ואמר כי מקרי התמותה, בעיקר של ילדים, מדגישים את הצורך בהיערכות מוקדמת, מלאי חיסונים מספק והסברה אפקטיבית לצד מאבק במידע כוזב.

מבקר המדינה המליץ למשרד הבריאות לחזק את פעולות ההסברה, לפעול מול מובילי דעה בקהילות שונות ולגבש מדיניות לאומית כלפי אי-מתחסנים.

בסיכום הדיון דרש שוסטר ממשרד הבריאות להשלים בתוך חודש את גיבוש האסטרטגיה להיערכות לשפעת פנדמית, כולל קביעת היקף מלאי התרופות. בנוסף ביקש התייחסות לאסטרטגיית רכש החיסונים ולאפשרות של ייצור חיסונים בישראל. הוועדה צפויה לקיים ישיבת מעקב נוספת בתוך כחצי שנה.