משבר התעופה נחשף: המדינה איבדה שליטה על שוק הטיסות בחרום

ענף התעופה, אחד מעמודי התווך של הכלכלה, נחשף במלוא חולשתו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל: ירידה חדה בפעילות, עליית מחירים משמעותית, והיעדר שליטה אפקטיבית של המדינה בשוק.

דוח מבקר המדינה מציג תמונה ברורה: ישראל לא נערכה למצב שבו מרבית חברות התעופה הזרות מפסיקות את פעילותן — תרחיש שהתרחש בפועל והותיר את המשק תלוי כמעט לחלוטין בחברות התעופה המקומיות.

קריסת היצע הטיסות ועליית מחירים

הנתונים ממחישים את עוצמת הפגיעה: מספר הנוסעים בנתב"ג בשנת 2024 הסתכם בכ-13.9 מיליון בלבד — ירידה של כ-44% לעומת התחזית המקורית וכ-34% לעומת השנה הקודמת.

במקביל, נוצר עודף ביקוש חריף לטיסות. התוצאה הייתה ברורה: מחירי כרטיסי הטיסה עלו באופן משמעותי, כאשר גם מחירי התובלה האווירית זינקו בעשרות אחוזים — עד 75% בחלק מהיעדים.

למרות זאת, טיסות לא הוגדרו כשירות חיוני, והמדינה לא הפעילה מנגנונים אפקטיביים לבלימת העליות.

המדינה מחוץ למשחק

אחת המסקנות החריפות בדוח היא כי למדינה אין יכולת ממשית להשפיע על פעילות חברות התעופה — גם בעת חירום.

למרות סיוע כספי רחב לאורך השנים, לרבות ערבויות ביטוחיות והשתתפות בהוצאות ביטחון, לא נקבעו מנגנונים שיחייבו את החברות לפעול בהתאם לאינטרס הלאומי בעת משבר.

כך נוצר מצב שבו החברות פעלו לפי שיקולים עסקיים בלבד, גם כאשר היוו את עורק התחבורה המרכזי של המדינה.

עיכובי אסדרה שפגעו בענף

הדוח מצביע גם על כשל אסדרתי: תיקון חוק שירותי התעופה, שנועד להפחית את הסיכון לחברות ולסייע בהחזרת חברות זרות לפעילות, התעכב במשך כ-16 חודשים — לעומת שלושה חודשים בלבד בתקופת הקורונה. העיכוב תרם להמשך היעדרותן של חברות תעופה זרות ולהעמקת המחסור בטיסות.

השלכות המשבר חרגו מעבר לענף התעופה עצמו. עליית מחירי התובלה האווירית השפיעה ישירות על מחירי מוצרים לצרכן, במיוחד מוצרים רגישים וזמני אספקה.

גם רשות שדות התעופה ספגה פגיעה משמעותית: הכנסותיה ירדו בכ-782 מיליון שקל בשנת 2024, והיא נאלצה לבצע קיצוצים ולהקפיא פעילות.

כשלים תפעוליים וניהוליים

הדוח מעלה שורה של כשלים נוספים: היעדר תרחיש למלחמה ארוכה; חוסר בתיעדוף להחזרת ישראלים מחו"ל — כולל אנשי מילואים שנאלצו לשלם מחירים גבוהים; היעדר מוקדי שירות לנוסעים בזמן אמת; ועיכובים בהקמת תשתיות קריטיות כמו יחידת בקרה אווירית מתקדמת.

בנוסף, ישראל עדיין פועלת ללא שדה תעופה משלים — למרות החלטות שהתקבלו כבר לפני עשרות שנים.

המשבר בתעופה אינו רק אירוע נקודתי אלא תמרור אזהרה כלכלי. הדוח מצביע על צורך דחוף בגיבוש מדיניות תעופה כוללת — כזו שתאזן בין שוק חופשי לבין אינטרסים לאומיים, ותאפשר למדינה להתערב בעת חירום כדי לשמור על מחירים סבירים, רציפות תפקודית וקשר יציב עם העולם. ללא שינוי עומק כזה, המשק ימשיך להיות חשוף לזעזועים — דווקא ברגעים שבהם התעופה הופכת לתשתית קריטית.