אנגלמן: מחלוקות שרים מנעו מינוי גורם מתכלל להפעלת המערכות בחירום

בישראל אין גורם מתכלל המפעיל את כל המערכות בחירום, של מחלוקת בת שנים ארוכות בין השרים לגבי זהותו - מגלה (17.2.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בהמשך סדרת הדוחות על מלחמת חרבות ברזל. ישראל נכנסה למלחמת חרבות ברזל ולאחר מכן למבצע "עם כלביא" בלא אסדרה מספקת של המשק האנרגיה בשעת חירום, תוך שהיא פועלת חלקית על-פי חוק משנת 1951 וחלקית על-פי עקרונות משנת 2016. המלצה מרכזית בדוח נובעת מפגיעתו של טיל אירני בבתי הזיקוק בחיפה: יש צורך בבחינה נוספת של האיזון הרצוי בין התפיסה האסטרטגית הקיימת, המתבססת על ייצור מקומי של דלקים, ובין ההתבססות על ייבוא דלקים.

חוק ההתגוננות האזרחית, המהווה את התשתית החקיקתית המרכזית לטיפול בעורף, נחקק בשנת 1951. כבר בשנת 2006 התעורר הצורך בהסדרת האחריות והסמכות של הגופים המטפלים בעורף, אך נותרו חסמים שמנעו את קידומה של הצעת חוק מעודכנת - כולל לאחר 7 באוקטובר. החסמים המרכזיים הם העדר מקור תקציבי למימון ההיערכות ולהפעלת משרדי הממשלה בחירום, ומחלוקת בין השרים על קביעת הגורם המתכלל, לו תהיה הסמכות והאחריות להנחות את כל המערכות הפועלות בחירום.

על אף החשיבות של אסדרת משק הדלק לשעת חירום, משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד המשפטים לא הגיעו להסכמות, והצעות החקיקה של משרד האנרגיה מהשנים 2012 ו-2022 להסדרת משק האנרגיה בחירום לא קודמו. העדר חקיקה מקשה על אסדרת החזקת מלאי החירום של הדלקים, הכניסה למקרקעין לשם הקמה ותחזוקה של תשתיות דלק תת-קרקעיות ומתן הסמכויות למנהל מינהל הדלק לתת הוראות בענייני חירום לחברות הדלק, דבר שפוגע במוכנות של משק האנרגיה בשעת חירום.

בשל חוסר הסכמות בין שרי הביטחון, האוצר והאנרגיה, לא התקבלה - גם בזמן המלחמה - החלטה לגבי מלאי תזקיקי הדלק לשעת חירום. משרדי האוצר והאנרגיה לא מצאו פתרון לכישלון שני המכרזים לאחסון גפ"מ (גז פחמימני מעובה - גז בישול), שנבע מחוסר הכדאיות הכלכלית והתפעולית בתנאי המכרז. עוד נמצא, כי ישנם פערים בניהול ביקושים של גפ"מ בשעת חירום.

בישראל אין מדיניות מבוססת מתודולוגיה שיכולה לשפר את הביטחון האנרגטי כפי שמקובל במדינות האיחוד האירופי ואין מאגר לאחסון גז טבעי. משרד האנרגיה טרם אימץ את המדיניות המקובלת באיחוד האירופי או כל מדיניות אחרת, שעשויה לסייע לשפר את הביטחון האנרגטי של משק הגז הטבעי. חסרות כניסות נוספות ביבשה לגז טבעי מהמאגרים הקיימים בים, ואין מספיק כניסות לייבוא גז טבעי נוזלי או צנרת ליבוא ממדינות סמוכות.

נדרשת הפקת לקחים סדורה מהמלחמה

צילום: פגיעת טיל חיזבאללה ליד איילת השחר, אוגוסט 2024 [צילום: אייל מרגולין/פלאש 90]

על אף אחריות משרד האנרגיה לקבוע מדיניות שתבטיח רציפות תפקודית של משק החשמל בעיתות שגרה וחירום, הוא לא עדכן עד המלחמה את עקרונות המדיניות אל מול התמורות שחלו במשק החשמל מאז שנת 2016. לפיכך, עקרונות המדיניות להצטיידות משק החשמל לשעת חירום היו אלה שאישר השר יובל שטייניץ בשנת 2019, בהתבסס על מאפייני משק החשמל באותה עת. הללו לא שיקפו את התמורות במשק החשמל והאיומים עליו, לרבות הגדלת ייצור החשמל בגז טבעי והקמת תחנות כוח פרטיות.

ברפורמה במשק החשמל משנת 2018 נקבע, כי האחריות לרכש, לאחסון ולהקצאה של הסולר המשקי תועבר בהקדם האפשרי מחברת החשמל לחברת נגה. אולם, הדבר לא נעשה עד סיום הביקורת בדצמבר 2024. זאת, מאחר שמשרד האנרגיה, רשות החברות ומשרד האוצר לא השלימו את הפעולות הדרושות להגדלת ההון העצמי של נגה, והחברה לא השלימה את הפעולות הנדרשות לגיוס ההון הנדרש לרכש הסולר. לכן, האחריות עודנה בידי חברת החשמל – למרות שמחצית מייצור החשמל כבר עברה לידיים פרטיות.

אנגלמן ממליץ למשרד האנרגיה לקיים הפקת לקחים סדורה מהמלחמה ועל ההשלכות הנובעות מהם לאיומים משמעותיים וממושכים אחרים בעתיד, ולקדם אסטרטגיה מדינתית כוללת למשק האנרגיה, ובכלל זאת לקדם אסדרת חוק משק דלק בשעת חירום. הוא מטיל על השרים ישראל כ"ץ, בצלאל סמוטריץ' ואלי כהן לגבש החלטה מחייבת למלאי החירום הנחוץ למשק בשעת חירום.

על משרד האנרגיה, בתיאום עם רשות החירום הלאומית ומשרד האוצר ויתר משרדי הממשלה הרלוונטיים, להאיץ בהקדם את הפעולות להגברת מוכנות משק האנרגיה למתאר חירום, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי למימוש היעדים. סמוטריץ' וכהן צריכים לפעול לתיקון הליקויים שנמצאו בביקורת; כהן נדרש להכין תוכנית עבודה שתביא לסגירת הפערים והליקויים ולעקוב אחר ביצועה. על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכנס את הקבינט לצורך ביצוע שוטפת על אפקטיביות תוכניות המענה לתרחיש הייחוס במשק האנרגיה.

אנגלמן מדגיש: "ייתכן שהיה בתוצאות הלחימה כדי ליצור תחושה כי האיום על משק החשמל פחת, ועל כן ניתן להאט את קצב היערכות המשק למלחמה. אולם, מלחמת חרבות ברזל הדגישה את הסיכון שבאי-היערכות מספקת מבעוד מועד של משק החשמל לעיתות חירום. על משרד האנרגיה, נגה, רשות החשמל וחברת החשמל לפעול ביתר שאת לסגירת הפערים שנמצאו בדוח ולשמר רמת מוכנות גבוהה לאירועים עתידיים, תוך בחינה מתמדת של האיומים הנשקפים למשק החשמל".

"לבחון מחדש ומיד את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן"

"הלקח מהאיום האירני ברור: אירועי "מבצע עם כלביא", במסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאירן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" – היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר "לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה)".