אנגלמן: תוכנית החומש לשיקום יישובי מערב הנגב יושמה רק באופן חלקי

תוכנית החומש לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה - יישובי מערב הנגב שנפגעו קשות ב-7 באוקטובר - יושמה באופן חלקי וקיים קושי מהותי לעקוב אחרי ביצוע. כך מגלה (10.2.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף על המלחמה והשלכותיה.

לתחום החינוך הוקצבו 1.7 מיליארד שקל; הביקורת העלתה, כי קיימת מורכבות במנגנון התקצוב של סל התקומה לשיקום ילדי החבל והעצמתם. מורכבות המנגנון מובילה להיווצרות מחלוקות רבות ואי-הבנות בסוגיות פדגוגיות ומימוניות בין הגורמים המעורבים, המכבידות עוד יותר על היישובים והרשויות המקומיות, ומקשות על משרד החינוך לפקח על השימוש בכספים ולהבטיח את הגעתם ליעדם.

מודל התקצוב הנוכחי של סל תקומה למוסדות החינוך אינו מבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים שנועדו לאפשר למוסדות החינוך ולרשויות לספק מענים לימודיים, חינוכיים, רגשיים וחברתיים לתלמידים. באחד מבתי הספר במועצה האזורית חוף אשקלון סל תקומה לתלמיד, שסכומו אמור להיות 6,750 שקל, מסתכם ב-442 שקל בלבד, ואילו בבית ספר אחר במועצה האזורית אשכול הוא מסתכם ב-5,866 שקל. הפער נובע מכך שסל תקומה ניתן בגין תלמידים מחבל התקומה הרשומים בבית הספר, אך בפועל הוא נחלק בין כל תלמידי בית הספר.

החלטת הממשלה לתקצב תמרוץ של צוותי הוראה בחבל התקומה ב-200 מיליון שקל התקבלה ללא מעורבותם של אגף השכר במשרד האוצר, המופקד על הנושא, ושל הרשויות המקומיות. התקציב ליישום תוכנית השימור והגיוס של צוותי הוראה בשנת הלימודים תשפ"ה היה 16.8 מיליון שקל בלבד וספק אם השיג את מטרתו. נכון לאוגוסט 2025, לא גיבשו משרד החינוך ומינהלת תקומה תוכנית תמרוץ לשנת הלימודים תשפ"ו.

שיקום הקהילות הוא המפתח לריפוי האזור כולו ולצמיחתו, מדגיש אנגלמן. כדי לקדם את השיקום, יש צורך להחזיר את היישובים לניהול אוטונומי. בחלק מהיישובים השתנתה ההנהגה בשל המאורעות - חלק מחבריה עזבו את תפקידם והצטרפו חברים חדשים מתוך הקהילה ומחוצה לה, ויש צורך בהתאמת המבנה הארגוני לשינויים אלה. אחד האתגרים המרכזיים העומדים לפני הקהילות שנפגעו הוא למנוע את התפרקותן או היחלשותן.

בשל אי-הבהירות בתחומי האחריות של שיקום ופיתוח היישובים והחבל, מתגלעות מחלוקות בין המועצות האזוריות והיישובים. ניהול שיח ישיר עם היישובים ללא מעורבות של המועצות האזוריות מוסיף קושי לעבודתן של המועצות, יוצר מתח בינן ובין היישובים ומעמיס עליהן עבודה נוספת שניתן להימנע ממנה בשיתוף פעולה של מינהלת תקומה עם המועצות. אנגלמן מזהיר, כי אם לא יחוזק מטרופולין באר שבע, הצמיחה בארץ עלולה להמשיך להתמקד במרכזה, דבר שיפגע גם בפיתוח המטרופולין ובחבל התקומה שלא יכול לעמוד בפני עצמו.

מינהלת תקומה הייתה אמורה לסיים את גיבושה של תוכנית החומש המתוקנת באפריל 2025. בפועל היא פורסמה רק באוקטובר אשתקד, 18 חודשים לאחר המועד המקורי. הדבר פגע בפעולות השיקום ובקידום מיזמי הפיתוח האזוריים, ובהם קידום של תשתיות ושירותים איכותיים ויצירת מקורות תעסוקה, החשובים לפיתוח ולצמיחה של החבל ולמשיכת תושבים חדשים.

צילום: כפר עזה. אין מענה מלא לתושבים שאינם רוצים לחזור [צילום: ישראל הדרי/פלאש 90]

בתוכנית החומש הוגדר "סל יישובי" של 776 מיליון שקל לשנים 2028-2024, שאמור לשמש לביצוע התאמות ולשדרוג תשתיות מים וביוב, תשתיות תחבורה ותשתיות חשמל, לשיפוץ ולשדרוג של שטחים ציבוריים ומבני ציבור ולחידוש פריסת המיגון ביישובי חבל התקומה. במאי 2025 הודיעה מינהלת תקומה ליישובים, כי יהיה עליהם להסביר כיצד הסל היישובי תומך בצמיחה הדמוגרפית. ההתניה מאתגרת במיוחד את היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר ואת היישובים הפריפריאליים יותר, שמתקשים למשוך אליהם תושבים – מתריע אנגלמן.

על אף הבטחות שנתנה המדינה לקהילות לאורך חודשים ארוכים, טרם ניתן מענה מקיף לתושבים שעברו את טראומת 7 באוקטובר ואינם מעוניינים לשוב לבתיהם. הצורך במענה זה הפך דחוף במיוחד לאור ההכרזה לפיה ניתן לשוב להתגורר באזור החל מיולי 2025.

על אף הנזקים החמורים שנגרמו ל-7,900 דונם של שטחים פתוחים שאינם חקלאיים בחבל התקומה, ששיקומם מוערך ב-70 מיליון שקל, לא השכיל המשרד להגנת הסביבה לייצר מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף שלהם. רק באוגוסט 2025 פרסם המשרד קול קורא שתקציבו 43 מיליון שקל שאפשר לרשויות המקומיות שיקום של שטחים פתוחים. בהיעדרו של גורם המתכלל את פעולות השיקום, מתקצבות ומבצעות הרשויות המקומיות פעולות אלה לבדן, וכלל לא ברור שיוכלו לבצע את המשימה כולה.

מינהלת תקומה אינה מפרסמת נתונים, אומר אנגלמן. לפיכך, קיים קושי ממשי להעריך אם התקציבים אכן מומשו במלואם, אם הופנו לייעודיהם המקוריים ומהו קצב ההתקדמות של יישום התוכנית בשטח. למינהלת תקומה גם אין מנגנון מוסדר לבקרה על מימוש תקציביה, אלא קובץ מרוכז הקרוי קובץ "פרויקטים", המאפשר לקבל מידע על מימושים בפועל של הרשאות להתחייב, אך קשה לבצע באמצעותו בקרה על מימוש התקציבים, בשל היעדרם של נתונים מסוימים כמו המועד האחרון למימוש ההרשאה להתחייב והגורם המטפל.

עוד מצא אנגלמן, כי לאחר שבועות ארוכים שבהם תושבי בארי, חולית וכפר עזה מתגוררים במגורים זמניים בקיבוצים חצרים, רביבים ורוחמה (בהתאמה), בחלק ניכר מהמבנים היו תקלות (74% מהמבנים בחצרים, 44% מהמבנים ברביבים ו-40% מהמבנים ברוחמה). התקלות היו בתחומי האיטום, האינסטלציה והתשתיות וכללו נזילות, דלתות שלא נסגרות, עובש ורטיבות, ניתוק של שיש במטבח, סדקים בקירות וכד'. זמן ההמתנה הממוצע לתיקון התקלות בכל אחד מהאתרים היה כשבוע אך רבות מהתקלות לא טופלו גם כעבור שבועיים ויותר.

מומלץ כי משרד ראש הממשלה, השר זאב אלקין ומינהלת תקומה יפעלו ללא דיחוי לתיקון הממצאים העולים בדוח זה, ובכלל זה יפעלו לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו, מסיים אנגלמן.