פנימייה או אומנה: כ-6,000 ילדים מחוץ לבית מדי שנה

• כ-6,000 ילדים בשנה במסגרות חוץ-ביתיות (ללא אומנה)
• כ-66% בפנימיות
• עד כ-17 אלף ש"ח בחודש לילד בפנימייה
• רוב משפחות האומנה – קרובי משפחה
• עשרות עד מאות ילדים צעירים מאוד עדיין מושמים בפנימיות

הוויכוח על עצם ההצדקה להוצאת ילדים מביתם התפרץ מחדש בכנסת, כשנתונים רשמיים מצביעים על אלפי קטינים השוהים מדי שנה במסגרות חוץ־ביתיות, בעוד חברי כנסת וארגונים חברתיים מטילים ספק בתבחינים, בשקיפות ובהעדפה התקציבית בין פנימיות לאומנה.

בדיון שקיימה השבוע הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ממלאת-מקום היו"ר ח"כ טלי גוטליב, הוצג דוח המעקב של מבקר המדינה על השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ. לפי נתוני משרד הרווחה, מדי שנה שוהים כ־6,000 ילדים במסגרות חוץ־ביתיות, לא כולל אומנה, וכ־66% מהם בפנימיות.

ביקורת על התבחינים וההליך המשפטי

גוטליב טענה כי ההליך לוקה בחוסר בהירות ובפיקוח מצומצם: "הוצאת ילד מביתו שלא בהסכמת הוריו מחייבת הכרזה על הקטין כקטין נזקק ורק בהחלטת בית משפט. הדוח אינו עוסק במבחנים שמגדירים מהו ילד בסיכון ולא ברור מה הופך קטין לקטין נזקק". לדבריה, הדיונים בדלתיים סגורות מונעים ביקורת ציבורית, והחובה לשמוע את הילד אינה נאכפת בפועל.

עוד הוסיפה: "לא כל מקרה שמוצג כקיצון הוא בהכרח כזה. ילדים מוצאים מבתיהם גם על-רקע גירושין, ניכור הורי, קשיי שפה של עולים חדשים או מחלה של אחד ההורים". לטענתה, בהיעדר מדיניות ברורה של "בית קבוע" קיימת קלות יתר בהוצאה מהבית, והשופטים מסתמכים יתר על המידה על תסקירי הרווחה.

היא אף הציעה לבחון תמרוץ כלכלי למשפחות אומנה, נוכח עלות של עד כ־17 אלף שקלים בחודש לילד בפנימייה, "מבלי שנבחנה העברת תקציב, ולו חלקי, להורים הביולוגיים".

אומנה זולה ויעילה יותר?

ח"כ יסמין פרידמן הציגה עמדה דומה וטענה כי האומנה עדיפה גם מבחינה טיפולית וגם כלכלית: "לילד עדיף לגדול במשפחת אומנה מאשר בפנימייה. עלות החזקת ילד באומנה נמוכה בכמחצית, אך המדינה אינה עושה די כדי לעודד משפחות". לדבריה, היעדר תקנות אחידות והליכי אסדרה ממושכים מקשים על גיוס משפחות, אף שהנתונים מלמדים על סיכויי הצלחה גבוהים יותר לילדים באומנה.

הד"ר נעמה מוסקוביץ ממשרד מבקר המדינה הסבירה כי הדוח מתמקד בשלב שלאחר ההוצאה מהבית ובוחן את מדיניות מציאת "בית קבוע". הניתוח העלה כי כ־900 ילדים מתחת לגיל 8 שהו בפנימיות, נתון שהוגדר בעייתי לנוכח הגיל הרך.

במשרד הרווחה הציגו תמונה מעודכנת ומרוככת יותר. אפרת אדרי שרעבי, ראשת אגף בכירה חוץ־ביתי, אמרה: "הנתונים המעודכנים מצביעים על כ־100 ילדים בלבד מתחת לגיל 8 בפנימיות. מצב כלכלי לבדו אינו עילה להוצאה מהבית, והוצאה למסגרת חוץ־ביתית מתבצעת רק לאחר מיצוי רצף פתרונות קהילתיים".

לדבריה, כ־60%-70% ממשפחות האומנה הן משפחות קרובים, ובשנים האחרונות בוצעו צעדים לעידוד גיוס משפחות, בהם קמפיין ציבורי, ביטול מגבלת גיל במצבי חירום והגדלת תעריפים. עם זאת הודו הנציגים כי החסם בגיוס משפחות אינו בהכרח כלכלי.

השטח מצביע אחרת

דניאל עמירם, מנכ"ל עמותת הלב, הציג מקרה נקודתי המעורר סימני שאלה: "פנימיית בית אפל בגן יבנה נסגרה בעקבות תלונות רבות, וכל הילדים הוצאו לחופשה. זה מעלה שאלות לגבי עצם הצורך בהשמה מלכתחילה". לדבריו, לצד שיפור חלקי בנתונים, יוזמות מוצלחות לגיוס משפחות אומנה צומצמו ללא תחליף.

הדיון חשף פער בין הצהרות המדיניות של משרד הרווחה לבין תחושת המחוקקים והארגונים בשטח. השאלה שנותרה פתוחה היא לא רק כמה ילדים מוצאים מהבית, אלא באילו נסיבות - והאם המדינה עושה די כדי להשאירם, ככל האפשר, בתוך משפחה.