ועדת גרוניס: הטיפול במכירת הצוללות למצרים סיכן את ביטחון המדינה

ועדת גרוניס לפרשת הצוללות מצאה ליקויים מערכתיים היורדים לשורשם של תהליכי בניין הכוח וקבלת ההחלטות ברכש ביטחוני, בעלות של מיליארדי שקלים, ובתהליכים ביטחוניים-מדיניים רגישים אחרים, שעניינם התנהלות ישראל בנוגע למכירת הצוללות בידי גרמניה למצרים. כך אומרת (25.1.26) ועדת החקירה הממלכתית, בפרק המערכתי של מסקנותיה.

הוועדה מציינת: "בימים אלה מתקבלות החלטות משמעותיות של בניין כוח ורכש והחלטות של בעלות ברית בנוגע למכירת אמל"ח אסטרטגי לצדדים שלישיים - החלטות שישפיעו על מוכנות הצבא ועל המשק הישראלי למשך שנים רבות. יש דחיפות והזדמנות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שנמצאו". הפרק האישי של הדוח ייכתב לאחר שמיעת המוזהרים ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, ומפקד חיל-הים לשעבר, רם רוטנברג.

הוועדה אומרת: "במדינה דמוקרטית האחריות לביטחון המדינה ולניהול הסיכונים הביטחוניים מוטלת על נבחרי הציבור - הדרג המדיני. מערכת הביטחון היא הגורם שמבצע את מדיניות הממשלה. למרות זאת, לאורך שנים ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה, קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון, באופן שסיכן את ביטחון המדינה".

לדעת הוועדה, "החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, בו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים - המדיניים והמקצועיים. רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצרכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השיט", היא מדגישה.

הוועדה ממליצה על תהליך מחייב לבניין הכוח, שבו הממשלה קובעת את סדרי העדיפות ומנהלת את הסיכונים הביטחוניים. הממשלה תדרג את האיומים שאליהם צה"ל צריך להיערך, ואילו צה"ל יגבש תוכנית רב-שנתית בהתאם. זרועות הצבא יצביעו על הדרישות שלהן, אגף התכנון יבחן את הדרישות בראייה כוללת של צורכי הצבא ויביא את ההצעה בפני המטכ"ל. התהליך יחייב דו-שיח רציף בין הצבא לבין הדרג המדיני ותהיה חובה להביא את התר"ש (התוכנית הרב-שנתית) לאישור הממשלה. לא יתאפשר עוד לעקוף את סדרי העדיפות שנקבעו באמצעות פרקטיקה של "קופסה חיצונית".

כל גורם יכול להציע רכש של אמצעי לחימה, אומרת הוועדה. ההצעה יכולה להגיע "מלמטה", מזרועות צה"ל, או "מלמעלה", מראש הממשלה או מהרמטכ"ל. ההחלטה חייבת להתקבל רק לאחר התהליך הסדור, שבו נבחן הצורך ברכש בהתאם למדיניות הממשלה.

הקבינט היה חותמת גומי להחלטות צה"ל

צילום: נתניהו, יעלון ורוטברג על צוללת [צילום: קובי גדעון,לע"מ]

הוועדה מצאה שלמרות אחריותו, הקבינט המדיני-ביטחוני אינו מעצב את בניין הכוח. חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו "חותמת גומי" להחלטות שקיבלה מערכת הביטחון. כדי להגדיל את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, הוועדה ממליצה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח. הוועדה, שתורכב מאנשי מקצוע שימונו על-ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, תסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון, תפקיד שהמטה לביטחון לאומי כשל בו.

משרד הביטחון הוא זה שאמור להתוות לצה"ל את מדיניות בניין הכוח. למרות זאת, אין במשרד הביטחון גוף מקצועי המופקד על מדיניות בניין הכוח ולמעשה משרד הביטחון מיישם החלטות שגובשו בצה"ל. על-מנת שמשרד הביטחון יוכל למלא את ייעודו, הוועדה ממליצה שחטיבת התכנון באג"ת תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל, אשר ישמש כמטה מקצועי בנושא בניין הכוח.

הוועדה מצאה, כי הטיפול במכירת אמצעי לחימה על-ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים – נושא אסטרטגי רגיש – התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת, באופן שסיכן את ביטחון המדינה. על-מנת למנוע את הליקויים החמורים ואת הסכנות הנובעות מהם, הוועדה ממליצה לקבוע תהליך שיבטיח שהמדיניות הישראלית תגובש לאחר שנשמעו עמדות גורמי המקצוע, כולל של צה"ל, ושמדינת ישראל תדבר בקול אחד.

הוועדה מצאה ששיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו. על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, מוטלת האחריות לתיעוד המגעים שלהם עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלוונטיים.

הוועדה מצאה עוד, כי המל"ל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו. המל"ל הוא גוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות. ראש המל"ל ועובדי המל"ל אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים.

לאורך שנים חרג חיל-הים מנורמות התנהלות מקובלות בנוגע לרכש והצטיידות, ממשיכה הוועדה. חיל-הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים, וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא. הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש בחיל-הים בתקופה שלאחר המנדט שלה, ולעדכן את הפקודות בנושא מגעים בין קצינים בצבא לבין הדרג המדיני.

הוועדה מציינת, כי לאורך השנים הצביעו ועדות ציבוריות, ועדות הכנסת ודוחות מבקר המדינה על ליקויים מערכתיים דומים לאלה שעלו בחקירתה. המלצותיהם לא תמיד יושמו והכשלים העמיקו. "יש לקוות כי בצומת הדרכים שבו ניצבת מדינת ישראל, בוודאי לאחר 7.10.2023, מובן לכל כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים אינו רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי", היא אומרת.