מיארה לבג"ץ: הממשלה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, שבה ואומרת שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמת חרבות ברזל, וכי לשיטתה יש לבג"ץ סמכות להתערב בהחלטות הממשלה בנושא. עם זאת, מיארה נמנעת מלומר במפורש שיש להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט ולחייב את הממשלה להקים ועדת שכזאת.

מיארה הגישה (19.1.26) את תגובתה לעתירות המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את הממשלה לנמק מדוע אינה עושה זאת. אתמול טענה הממשלה בתגובתה, כי מדובר בסמכות הנתונה אך ורק לה, אין תקדים להתערבות משפטית בנושא זה במדינה כלשהי ויש לאפשר לה לקדם את הצעת החוק להקמת "ועדת החקירה הממלכתית-לאומית".

מיארה חוזרת על העמדה שהיא מביעה מזה כשנתיים: "בהתאם לדין הקיים, ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. מנגנון זה - על מאפייניו שנקבעו בחקיקה ובראש ובראשונה עצמאותו המקצועית המלאה וניתוק הזיקה הפוליטית - הולם את תכליתה של החקירה, את מאפייניה חסרי התקדים, את הנסיבות החריגות והקיצוניות שעליה לחקור, כמו גם את חשיבותה הציבורית ואת חיוניותה.

"מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי שבעה באוקטובר והמלחמה, המצדיקות - ואף מחייבות - קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים".

לדעת מיארה, "אין מחלוקת על כך שנדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית ביחס לאירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה. הדבר נדרש, בין היתר, לשם מניעת הישנות אסון לאומי כמו אירועי שבעה באוקטובר, ולשם הגנה על חייהם, גופם, חירותם וכבודם של אזרחי מדינת ישראל. חקירה מקיפה ובדיקה של התנהלות המערכות השלטוניות בכללותן נדרשת כדי למנוע כשלים נוספים, וכדי שלא יישנה אסון כמו אירועי שבעה באוקטובר, על המחירים הקשים והבלתי נתפשים שגבה בחיי אדם ועוד. מעבר לכך, חקירה מעמיקה ומהימנה נדרשת גם מבחינה ציבורית, על-מנת לתת תשובות לנפגעים, לבני משפחותיהם ולציבור הרחב".

מיארה מזכירה את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לוועדת החקירה שמקדמת הממשלה, ולפיה "הצעת החוק אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות, ויש להתנגד לה. הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים במישורים שונים. המנגנון המוצע היוצר פוליטיזציה של הוועדה, ההסדרים הכלולים במנגנון המוצע, ונסיבות הצעתו, סותרים את התכלית של חקר האמת והפקת לקחי אמת וחותרים תחתיה".

צילום: מיארה. התערבות בית המשפט - במקרים נדירים בלבד [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

עוד עומדת מיארה על יתרונותיה של ועדת חקירה ממלכתית ומציינת, שהחוק מנע במכוון השפעה של הממשלה על הרכב הוועדה ועבודתה. היא גם מסבירה מהם ההבדלים בינה לבין ועדת בדיקה ממשלתית וביקורת מבקר המדינה, ומדוע לשיטתה זוהי הדרך הנכונה היחידה לחקירת המלחמה.

לדברי מיארה, החוק אומנם אומר שהממשלה רשאית להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך זהו מסוג המקרים בהם הרשות הופכת לחובה. "מכאן נגזר גם היקף הביקורת השיפוטית, ובפסיקת בית המשפט הנכבד נקבע כי התערבות בנושא זה, שפירושה קביעה כי קמה לממשלה חובה להפעיל את סמכותה בעניין זה, היא חריגה ונדירה ביותר. היינו, בהתאם לפסיקתו רבת השנים של בית המשפט נכבד זה, בית המשפט מוסמך ויכול לערוך ביקורת שיפוטית על החלטת הממשלה בעניין, אך התערבות
תיעשה במקרים נדירים בלבד... בית המשפט הנכבד מוסמך לבקר את החלטת
הממשלה מכוח סמכות זאת כשם שהוא מוסמך לבקר כל החלטה מינהלית".

במישור המעשי סבורה מיארה, כי "לנוכח חשיבות הסוגיה ודחיפותה הרבה, כמו גם הנזקים ההולכים ומצטברים לאפשרות לקיים חקירה אפקטיבית ואי קיום חובת הממשלה לפעול לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת כחלק מחובתה להגן על הציבור, בשים לב לכך שגם לאחר החלטה על הקמת מנגנון חקירה יחלוף זמן משמעותי נוסף טרם תחילת עבודתו, ואף בשים לב להליכים הנוספים שתוארו לעיל ולזיקה ביניהם, בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון בהתנגדות לצו על תנאי". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד יונתן ברמן וגיא ורדי.