המשטרה התעלמה בזמן אמת מליקויים מהותיים בתחום האזנות הסתר

המשטרה ידעה בזמן אמת על ליקויים מהותיים בתחום האזנות הסתר, אך לא פעלה לתקן אותם - מגלה (20.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח המקיף בעקבות פרשת פגסוס. במקביל מתברר, כי פיקוחה של הפרקליטות על המשטרה בתחום זה היה חלקי בלבד.

במאות בקרות שנעשו במהלך השנים על פעילות המשטרה בתחום השימוש בנתוני תקשורת וביצוע האזנות סתר, עלו ליקויים רבים, חלקם מהותיים, הנוגעים בשלבי העבודה השונים לאיסוף מידע, להפקתו ולתיעודו. בניגוד לנהלים, חטיבת הסייבר לא קיימה בקרות מעקב כדי לוודא שהליקויים והממצאים תוקנו. בבקרת המעקב היחידה (בשנת 2021) התברר, כי לא תוקנו שישה מבין שבעה ליקויים.

הצוות הסיגינטי הארצי (הצס"ם) מבצע את הפעילות הרגישה ביותר בתחום האזנות הסתר. הבקרות שקיימה חטיבת הסייבר בשנים 2021-2018 לגבי פעילותו לא היו מעמיקות ומשמעותיות, שכן הן כללו בעיקר איסוף של נתונים אינפורמטיביים לגבי ההפעלה של עמדות האזנות סתר. במקרה יחיד, בדצמבר 2017, נעשתה בקרה ממשית שבחנה את כל שלבי תהליך העבודה ואת עמידת הצס"ם בנוהלי החטיבה. במסגרת בקרות אלו לא הייתה התייחסות משמעותית לפערים יסודיים שעלו בהן, כגון איסוף חומרים האסורים לאיסוף על-פי חוק.

השימוש בנתוני תקשורת הוא פעולה רגישה המחייבת הקפדה על קיום הליכי בחינה ואישור תקינים. בשנים 2021-2017 אישרו קציני משטרה 77,705 היתרים מינהליים לקבלת נתוני תקשורת. למרות שהחוק מחייב שאישורים אלו יינתנו בכתב, הם ניתנו בעל-פה ותועדו רק בדיעבד.

בבדיקה מדגמית ב-275 מקרים שבהם נעשה שימוש בנתוני תקשורת על סמך היתרים מינהליים, התגלו ליקויים בכולם למעט שניים. פרטים הכרחיים לבחינת ההיתר היו חסרים: ב-235 טפסים היה חוסר של 11-2 פרטים, וב-38 טפסים היה חוסר של פרט אחד. בין היתר, חסרו פרטים על סוג נתוני התקשורת שלגביהם ניתן ההיתר, אי-ציון מטרת ההיתר והעדר הסבר ופירוט הדחיפות למתן ההיתר.

פרקליטי המחוזות לא הכירו את מלוא היכולות

צילום: הקצינים לא קיבלו הכשרה מקצועית בתחום ההאזנות [צילום: AP]

היתר מינהלי מוגבל ל-24 שעות. לאחר מכן, אם יש למשטרה צורך בהמשך קבלת נתוני תקשורת, עליה לפנות לבית המשפט בבקשה לצו ולא להוציא היתר מינהלי חוזר. אולם, בשנים 2021-2019 הוצאו 630 היתרים חוזרים מתוך 48,332 היתרים מינהליים – מה שמעלה חשש לעקיפת הצורך בצו שיפוטי. במקביל, גדל מספר המקרים בהם ביקשה המשטרה צו לקבלת נתוני תקשורת ל-30 יום אחורה, מה שמעלה חשש שהבקשות נעשות בצורה אוטומטית.

בביקורת עלה חסר משמעותי באופן הכשרת הקצינים לצורך הסמכתם למילוי התפקיד הרגיש של מתן היתרים מינהליים. הקצינים לא נדרשו להשתתף בקורס ייעודי או לעבור חניכה לשם מתן ההיתרים; הכשרתם הסתכמה בצפייה במצגת. הדבר אינו הולם את מורכבות תפקידם - פעולה המחליפה למעשה את שיקול הדעת השיפוטי שאמור לאזן בין הצורך המבצעי ובין הפרטיות של האזרחים, מדגיש אנגלמן.ות

הפרקליטים נדרשים לקבל החלטות בדבר חיסיון של חומרי חקירה, לרבות האזנת סתר ותקשורת בין מחשבים, ולכן - גם לפקח על הפעולות שביצעה המשטרה ואשר הובילו להישענות על הראיות שהפיקה. אלא שהם לא היו חשופים ליומני ההפקה של האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, ולא יכלו לפקח כראוי על המשטרה. במועד סיום הביקורת, שש שנים מאז דרש בית המשפט להסדיר את הליכי הטיפול והפיקוח בנושא זה, הפרקליטות לא סיכמה ואישרה הנחיה מתאימה, ולכן לא ניתן לבחון את איכות הפיקוח שלה.

עד פרסום פרשת פגסוס בינואר 2022, לא זו בלבד שהפרקליטים המטפלים בתיקים שבהם התבקשו חסיונות לא הכירו את מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים, אלא שגם פרקליטי המחוזות לא הכירו אותן. המשטרה לא נהגה לעדכן את פרקליטי המחוז בנוגע לשימוש שהיא עשתה בכלים טכנולוגיים להאזנות סתר לתקשורת בין מחשבים. הדבר פגע ביכולת של פרקליטי המחוז לבחון את חומרי החקירה, את דרך קבלתם וחוקיותה ואת נחיצות הטלת החיסיון עליהם תוך שקילת שיקולים של הגנת הנאשם.