פערים תפקודיים יסודיים הובילו לפעולות אסורות בתחום האזנות הסתר

המשטרה ביצעה פעולות אסורות בתחום האזנות הסתר, כתוצאה מפערים תפקודיים משמעותיים ויסודיים בעבודתה - קובע (20.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח הנרחב בעקבות פרשת פגסוס. פערים אלו הביאו לביצוע פעולות חמורות ופוגעניות בתחומי הגשת בקשות, התקנה של כלים טכנולוגיים על מכשירי קצה וביצוע הפעולה באופן ידני, איסוף תוצרי האזנת סתר, הפקת התוצרים השימוש בהם, וביעור התוצרים.

לדברי אנגלמן, הסיבה היא פערים משמעותיים בתחום האסדרה ופרקטיקות שיושמו במציאות של אסדרה לקויה. החקיקה בתחום האזנות סתר אינה מסדירה את סמכויות המשטרה בעידן הטכנולוגי הנוכחי, אף שאלו נחוצות לה באופן קריטי כדי למלא את תפקידה. לאורך השנים ביצעו המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה הסדרה משפטית חלקית, הנשענת על תשתית חקיקתית רעועה, ושאינה סוקרת את מכלול הכלים הטכנולוגיים והפעולות שאותן מבקשת המשטרה לבצע.

בפועל נוצרו מנגנונים עוקפים לתהליך התקין של הוצאת בקשות, כך שאלו שוב אינם מחייבים אישור של דרגים בכירים במשטרה ובפרקליטות ובחינה של בתי המשפט. המנגנונים העוקפים מאפשרים קבלת אישור לביצוע האזנות סתר ושימוש בכלים טכנולוגיים בפיקוח הולך ומתרופף וללא בקרה חיצונית לגורמי הביצוע שבמשטרה.

קיים מחסור בנהלים ובהנחיות שיתוו את המותר והאסור לביצוע בהליכי הגשת הבקשות, בפעולות ההתקנה של כלים טכנולוגיים ובהליכי האיסוף וההפקה. קיימים פערים במילוי בקשות, בתיעוד פעולות המבוצעות על-ידי המשטרה ובניהול המידע על פעילותה. פערים אלה מונעים מהמשטרה לשקף את תמונת המצב לבית המשפט ולהפריד בין פעולות מותרות ואסורות.

אנגלמן קובע: "כל הפערים הללו הובילו לאורך שנים רבות לכרסום הולך וגובר בעקרון ריסון הכוח בתחום האזנות הסתר. יתרה מכך, הפערים בעיגון הוראות מחייבות - בחקיקה, בחוות דעת משפטיות בנהלים ובהנחיות - מערערים את יסודות חזקת המינהל התקין שאמורה לעמוד למשטרה: אם אין עיגון של הפעולה בהוראה מחייבת, אין נורמה בסיסית, ברורה, ודאית ומוסכמת המפרטת מהי הפעולה התקינה שאותה המשטרה מוסמכת לבצע.

"הפערים הקריטיים בתחום האזנות הסתר מחייבים את המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה במתן מענה יסודי ומקיף לצורכי המשטרה בתחום אכיפת החוק והמאבק בארגוני הפשיעה באמצעות כלים טכנולוגיים והגדרת סמכויות ברורות ומפורשות. עם זאת, המשטרה נדרשת לבחינת עומק של תהליכי העבודה, ועליה להגביר בשיתוף משרד המשפטים את הפיקוח על פעולותיה בתחום. כמו-כן, עליה לפעול להידוק משמעותי של מנגנוני הבקרה והריסון של הפעולות שהיא מבצעת בכל מקרה ומקרה", אומר אנגלמן.

החומרה נובעת מעצם השימוש בידי המשטרה

צילום: המשטרה השתמשה בתוצרי האזנה שהושגו שלא כחוק [צילום: AP]

המשטרה השתמשה בכלי טכנולוגי מסוים המיועד לאיסוף תוצרי האזנת סתר ככלי תומך בהפקת תוצרים, והכלי אִפשר הפקת תוצרים האסורים להפקה ושימוש בהם. משרד המבקר בדק את השימוש בתוצרי האזנת סתר באמצעות כלי מסוים ל-12 יעדים. ב-11 מהם המשטרה ביצעה לכל הפחות פעולה אחת אסורה - ייצוא התוצרים, עיון בהם, הפקתם בפועל, שימוש בתוצרי ההאזנה או התקנה של כלי טכנולוגי תוך שימוש בתוצרי האזנה אלו. משרד המבקר בחן שבעה יעדים נוספים, שבהם עלה חשש שנעשו הפקה או שימוש בתוצרי האזנה שאיסופם אסור; הדבר אכן אירע בשלושה מהם.

במקרה אחד, שבו היה שימוש בתוצרים שהפקתם אסורה, המשטרה עשתה שימוש ראייתי בתוצרים אלו. עקב כך, הפרקליטות החליטה על משיכת הראיות בתיק. נוסף על כך מסרה פרקליטות המדינה, כי מאז פרוץ הפרשה היא איתרה יותר מ-30 תיקים בהליכים פליליים, שבהם הכלי הטכנולוגי הופעל ונאספו תוצרים שאיסופם אסור.

אנגלמן מדגיש: "החומרה הגלומה בשימוש אסור בכלים טכנולוגיים אינה נמדדת רק על בסיס פוטנציאל היכולת של הכלים הטכנולוגיים לחרוג מסמכויות המשטרה על-פי חוק, אלא גם ביחס לעצם השימוש שנעשה בפועל על-ידי המשטרה בכלים הטכנולוגיים ובמידע שנאסף באמצעותם. משרד מבקר המדינה איתר מקרים שבהם נעשו פעולות אסורות הפוגעות בזכות לפרטיות בשל הפקת תוצרים אסורים או שימוש בהם.

"ההקפדה בעניינים אלו נדרשת כדי להבטיח את חזקת תקינות המינהל שעליה מבססת המשטרה את פעילותה. היא עשויה להביא לריבוי הליכי גילוי ראיה, לסיכון חשיפה של כלים ואמצעים, להיפוך נטל הראיה בנוגע לתקינות הגשת ראיות בתיקים שבהם התבצעו האזנות סתר, לפסילת ראיות ולחזרה מכתבי אישום. גדולה מזו, פעולת ההפקה של תוצרים אסורים ופעולת השימוש בהם פוגעים פגיעה אנושה באמון הציבור במשטרה, וכפועל יוצא מכך - ביכולתה למצות את משאביה הגלויים והחסויים בלחימה בפשיעה".

הפקה לצורכי מודיעין היא הפקת תוצרי האזנה שהפקתם נאסרה על-ידי בית המשפט לשימוש ראייתי, או במקרים שבהם נאספו תוצרי האזנה על בסיס צו האזנת סתר קונקרטי, אך הפקת המידע מתבצעת לצורך גילוי עבירות או האזנה לאנשים שלא צוינו בצו. המשטרה מפיקה זה שנים רבות תוצרי האזנת סתר לצורכי מודיעין בלי שזו הוסדרה בחקיקה, ואילו הנחיות המשטרה בנושא הן חלקיות בלבד, מגלה אנגלמן.

השימוש בכלים הטכנולוגיים הביא לאיסוף תוצרים בהיקף עצום ומאלפי יעדי האזנה. מדובר בהיקף מידע המוערך בכ-50 טרה-בייט. רוב המידע אינו דרוש למניעת עבירה או לגילוי עבריינים והוא טעון ביעור על-פי הדין, קל וחומר במקרים שבהם המשטרה מחזיקה בתוצרי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים שאיסופם אסור – אך המשטרה לא ביערה אותו, ואף לא מיפתה אותו כדי לקבוע האם לבערו.