המשטרה האזינה לאישי ציבור בלא קבלת האישורים הפנימיים הנדרשים

המשטרה ביצעה אלפי האזנות סתר על בסיס צווים פגומים, ולעיתים האזינה לאישי ציבור ולבעלי חיסיון מקצועי בלא לקבל את האישורים הדרושים. כך מגלה (20.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח הנרחב בעקבות פרשת פגסוס.

חוק האזנות סתר מחייב לרשום שלושה נדבכים בבקשה המוגשת לבית המשפט, כדי להצדיק את ההאזנה: עילת האזנה, יעד האזנה והעבירות הרלוונטיות לבקשה. משרד מבקר המדינה בדק 14,000 בקשות בשנים 2021-2019 ומצא, כי המשטרה לא הקפידה על מילויין כראוי: היעדים לא רוכזו בראש הבקשות, הן היו נרחבות מדי ברישום העבירות והעילה, ולא שיקפו בצורה ברורה את הצורך בהאזנות.

דפוס התנהלות זה הפך את מילוי הבקשה לתהליך טכני, למרות שהוא מהותי ורגיש. הגשת הבקשות באופן זה פוגעת ביכולת של בית המשפט לבחון אותן. חשיבות רישום נאות של יעדי האזנה מתחדדת לנוכח מקרים שבהם המשטרה הצהירה על כוונה להאזין לצבר של יעדי האזנה אך לא מימשה כוונה זו, ובכך היא עלולה הייתה להטעות את בית המשפט בשל דרך מילוי הבקשות. הבקשות לא ענו על השאלות: לָמָּה צריך להאזין? למי צריך להאזין? והאם העבירות חמורות דיין כדי להצדיק את הפגיעה בפרטיות המואזן?

דפוס הפעולה של המשטרה ברישום הבקשות פוגע במיוחד בשותפים עקיפים, בקורבנות עבירה ובקטינים. זאת, משום שהמשטרה לא נדרשה לפרט מהם הטעמים המיוחדים להאזנה דווקא לגורמים אלו ולא למעורבים אחרים; האם האזנה זו מצדיקה פגיעה במי שזכאים להגנה מוגברת מפני פגיעה בפרטיותם; או מדוע יש להעדיף פעולת חקירה זו על פני חלופות חקירה אחרות.

האזנות רגישות במיוחד (בשל המעמד של יעד ההאזנה, טיב העבירות המיוחסות לו, האזנה ממושכת, מקום ביצוע ההאזנה ודחיפות ההאזנה) מצריכות מנגנוני אישור שונים, אך המשטרה עקפה אותם בחלק מהמקרים. לגבי 35 בקשות לצווי האזנת סתר ב-11 פרשיות ותיקי חקירה שבהם נכללה עבירה רגישה בשנים 2021-2019, לא אותרו אישורי פרקליט כנדרש.

במשך 13 שנים הנחו משרד המשפטים והמשטרה, כי האזנה בהסתברות גבוהה לבעל חיסיון מקצועי (עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי או כהן דת), לרבות דרג מדיני, דורשת אישור מראש. הסדר זה הגביל את המשטרה להאזנה רק בנסיבות שבהן יש חשד לביצוע עבירה חמורה וחריגה הנכללת ברשימה סגורה בחוק.

בשנת 2018 הפרקליטות שינתה את ההסדר, בלא הסבר של ממש, במהלך ניהול הליכים פליליים קונקרטיים: אם התבצעה האזנה לאדם שאינו בעל חיסיון וקיימת הסתברות גבוהה שישוחח עם בעל החיסיון, די בקבלת אישור בדיעבד (ולא מראש) להאזנה לשיחות, ותוך השמטת מגבלת העבירות החמורות. יוצא אפוא, כי ההגנה הרחבה הקבועה בדין לבעל חיסיון הוסרה.

משרד מבקר המדינה איתר שלוש פרשיות בשנים 2022-2015, בהן הוגשו בקשות לאישור בדיעבד של האזנת סתר לבעלי חיסיון מקצועי, אשר ניצלו לרעה את תפקידם בעבירות סחר באיברים, שוחד ומרמה. אם הבקשות בפרשיות הללו היו מוגשות מראש, הן לא היו עומדות במגבלת העבירות הקבועה בחוק והיו נשללות על הסף.

בדגימה של מספר יעדי האזנה לאישי ציבור נמצא, כי לגבי 57% מהיעדים וב-37% מהבקשות - לא אותר אישור ראש אגף החקירות והמודיעין לביצוע ההאזנה או מזכר המעיד על יידועו, כנדרש בנוהל. לגבי יעד אחד לא אותר כל אישור בכל אחד מהצווים שהוצאו נגדו.

המשטרה עקפה את הנהלים של עצמה

צילום: צווים חריגים הוצאו באופן נרחב וכוללני [צילום: קובי גדעון/פלאש 90]

נוהלי המשטרה מחייבים אישור ראש אח"ם לצווים להאזנה לשישה חודשים ומעלה, ואישור פרקליט מחוז להאזנה שמעל שנה. אולם, בשנת 2017 קבעה המשטרה הסדר נוסף לחישוב משך ההאזנה, לפיו הוא ייעשה בנפרד לגבי כל פרשייה בה מעורב היעד – וכך עקפה את הצורך באישור פרקליט מחוז. משרד המבקר בחן שבעה מתוך 12 יעדי האזנה ומצא, כי לגבי שלושה לא אותרו אישורי ראש אח"ם ובארבעה לא היה אישור של פרקליט המחוז.

עוד קובע הנוהל, כי במקרים דחופים יכול מפכ"ל המשטרה לאשר האזנה למשך 48 שעות. אלא שהמשטרה עקפה גם נוהל זה: הוצאת צו שיפוטי כללי, ואחריו הוצאת אישור מינהלי לפני כל אירוע להוספת יעדי האזנה על-ידי סגן ראש חטיבת הסייבר, בדרגת ניצב-משנה. המשמעות: היחידה המאזינה נתנה אישור לעצמה, תוך הגברת העומס על בית המשפט.

צווים חריגים מאפשרים למשטרה להוסיף, לאחר קבלת הצו השיפוטי, פרטים שלא נכללו בצו המקורי ולא נבחנו פרטנית על-ידי בית המשפט. המשטרה עשתה בהם שימוש נרחב שהפך אותם לשגרתיים: 43% מתוך 14,284 בקשות לצווים שהמשטרה הכינה בשנים 2021-2019. בין היתר המשטרה השתמשה בהם בעבירות כלכליות, שספק אם חומרתן מצדיקה פגיעה בפרטיות. היא גם השתמשה בהם להאזנה לתקשורת בין מחשבים, למרות שהנושא כולו לא הוסדר.

החל בשנת 2018, לכל המאוחר, המשטרה הוציאה צווים חריגים באופן נרחב וכוללני שאינו מוגבל לפרשייה קונקרטית, לעבירות ספציפיות או לחשודים מסוימים. הללו נועדו למאבק בעבירות מסוימות הנוגעות לפשיעה חמורה. הצווים מוצאים באופן קבוע אחת לשלושה חודשים, והם מקיפים מכלול של אירועים שאינם קשורים זה בזה. פרקטיקה זו מיושמת תוך עקיפת המגבלות הקבועות בחוק להוצאת צווי האזנת סתר, בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ובהנחיות המשטרה.