אנגלמן: המשטרה עקפה את התהליך התקין בתחום ההאזנות לטלפונים ומחשבים

המשטרה אימצה דרכי פעולה עוקפות לתהליך התקין בתחום האזנות הסתר לתקשורת טלפונית ולתקשורת מחשבים, משלב הגשת הבקשה ועד לשימוש בנתוני התקשורת או בתוצרי האזנת הסתר. כך קובע (20.1.26) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מקיף בעקבות פרשת פגסוס. דרכים אלו מפחיתות את הצורך בקבלת אישורים פנימיים-פיקודיים במשטרה, מהפרקליטות, מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה ומבתי המשפט, ומפחיתות את הליכי הבקרה הפנימית והחיצונית על פעולות המשטרה.

הדוח הוכן בשנים 2023-2022 בעקבות חשיפת פרשת פגסוס (הרוגלה תוצרת NSO) בכלכליסט וב-News1, והשימוש בו תופס מקום מרכזי בדוח (אם כי שמו לא נזכר במפורש). בדוח נאמר כי הוא עסק בנדבכים שטרם נבדקו, ובין היתר "אותרו מקרים נוספים של ביצוע פעולות אסורות בתחומי ההתקנה, השימוש בתוצרים אסורים והפקתם". אנגלמן אינו מסביר מדוע הדוח מפורסם גם כעת; הוא כולל בו עידכונים נרחבים שקיבל אשתקד מהמשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, ואשר משנים בצורה משמעותית חלק מן התמונה העולה מהדוח.

לדברי אנגלמן, הדוח עוסק בשורה ארוכה של כלים טכנולוגיים בעלי יכולות מורכבות; במאות אלפי בקשות, צווים שיפוטיים והיתרים מינהליים המקנים למשטרה את הסמכות לפעול בתחומים אלו; באלפי התקנות של כלים טכנולוגיים על מכשירי קצה לצורכי האזנת סתר; באיסוף והפקה של מיליוני תוצרי האזנות סתר; במאות אלפי פעולות לקבלת נתוני תקשורת ולשימוש בהם; ובעשרות דיונים שהתקיימו לאורך השנים במשטרה ובמשרד המשפטים בנושאים אלו. לפיכך, הוא נוגע למאות תיקי חקירה ופרשיות מודיעיניות שטופלו על-ידי המשטרה בשנים האחרונות.

במסגרת הביקורת נבחנו תהליכי העבודה, מנגנוני הבקרה וההתנהלות המערכתית של המשטרה, גורמי הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה. הדוח סוקר תהליכים שהתנהלו בגופים אלו משנת 2009, תקופה שבמהלכה התחלפו בהם בעלי תפקידים בכירים וזוטרים. הוא אינו מתמקד בבעלי תפקידים ספציפיים אלא בליקויים במבנה הארגוני, בתהליכי עבודה, במנגנוני שיתופי הפעולה ובתפקוד המתמשך של הגופים. לפיכך, המלצותיו מבטאות תפיסה זו.

ריסון כוחה של המשטרה ושמירת זכויות הפרט

צילום: אין הסדרה חקיקתית ומשפטית [צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר/פלאש 90]

"ניתן להצביע על כמה כשלים ופערים מערכתיים המשליכים ישירות על מושכלות היסוד של האופן שבו גורמי אכיפת החוק מפעילים את כוחם ואת סמכויותיהם, ועל האיזון הראוי בין חובת המשטרה להיאבק בפשיעה לבין מחויבותה לצמצם ככל הניתן פגיעה בזכות לפרטיות", אומר אנגלמן. עיקרי הפערים המערכתיים:

* העדר הסדרה חקיקתית ומשפטית: שימוש בכלים טכנולוגיים וביצוע פעולות בתחום האזנות הסתר והשימוש בנתוני תקשורת ללא עיגון הולם של הבסיס החוקי והמשפטי הדרוש לשם כך.

* ליקויים בקידום החקיקה: עיכובים ממושכים במתן חוות דעת משפטיות ובקידום חקיקה עד להבאתה לפני הכנסת. שורש התופעה מצוי בהעדר הסדרה של תהליכי עבודה: העדר פעולות ניהול יזומות ופעילות בייעוץ המשפטי לממשלה והייעוץ המשפטי למשטרה במקרים המתאימים; העדר קביעת לוחות זמנים להגשת חוות דעת והגשת נוסח לחקיקה; העדר מעקב אחר פיגורים בלוחות הזמנים לביצוע במקרים הספורים שבהם אלו נקבעו.

* פרקטיקות עבודה שמעוררות קשיים במשטרה: אימוץ של דרכי פעולה עוקפות לתהליך התקין - משלב הגשת הבקשה ועד לשימוש בנתוני התקשורת או בתוצרי האזנת הסתר. אלו מפחיתות מן הצורך בקבלת אישורים פנימיים-פיקודיים במשטרה, מהפרקליטות, מהייעוץ המשפטי לממשלה ומבתי המשפט, ומפחיתות את הליכי הבקרה הפנימית והחיצונית על פעולות המשטרה.

* קשיים בממשקי העבודה בין המשטרה למשרד המשפטים: חלק מממצאי הדוח נוגעים לשימוש המשטרה בסמכויותיה, חלקם נוגעים לליווי המשפטי בידי הייעוץ המשפטי לממשלה וחלקם לעבודת הפרקליטות. ממצאים אלו כרוכים אלה באלה, שכן ביסודם עומדת חולשה בקשרי הגומלין שקיימו הגופים הללו. חולשה זו באה לידי ביטוי באי-העברת מידע מספק מהמשטרה למשרד המשפטים מחד-גיסא, ובהעדר פעולה יזומה של משרד המשפטים לקבל את המידע על מלוא היכולות של הכלים הטכנולוגיים, מאידך-גיסא.

* חולשה מקצועית בתחומי הטכנולוגיה והמשפט: ביסוד חלק ניכר מממצאי הדוח עומדת חולשה מקצועית הנובעת מהעדר כוח אדם בעל המומחיות המיוחדת הנדרשת בייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי למשטרה וחטיבת הסייבר. המומחיות המיוחדת נשענת על תשתית מקצועית דואלית: משפטית וטכנולוגית, המחייבת הכשרה פורמלית ומעשית המתבצעת באופן רציף וממושך.

אנגלמן מדגיש: "תכליתו של מסמך זה היא תיקון, שיפור וטיוב המערכים התפקודיים העוסקים בתחום, ובכך להביא לחיזוק בתפקודם ובמעמדם של גופי אכיפת החוק ושומרי הסף שנושאים לאורך שנים בתפקיד מרכזי וחשוב בחברה הישראלית. יישום תובנה זו הלכה למעשה יבטיח את חיזוק יכולתה של המשטרה למלא את תפקידה בתחום המאבק בפשיעה תוך שמירה על ריסון כוחה ועל זכויות הפרט, וכן יגביר את יכולותיהם של הפרקליטות וגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה לפקח על עבודת המשטרה בתחום זה". הוא מטיל את האחריות לתיקון הליקויים על יריב לוין, איתמר בן-גביר, גלי מיארה, עמית איסמן, דני לוי ובועז בלט.