ועדת החינוך תפנה למבקר המדינה: פיקוח על הבחירות בהסתדרות המורים

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה (12.1.26) דיון חריג וטעון בטענות לקשיים חמורים בהליך הבחירות להסתדרות המורים, הצפויות להתקיים בפברואר 2026. הארגון בחר שלא להתייצב לדיון, החלטה שעוררה ביקורת חריפה מצד חברי הכנסת והמשתתפים והובילה להחלטה לפנות למבקר המדינה בבקשה לבחון את סמכויותיו לפיקוח על ההליך.

הדיון התקיים ברקע טענות לניגודי עניינים מובנים, הליך בחירות שאינו שקוף, שימוש במשאבי הארגון לצרכים פוליטיים פנימיים והתנהלות כספית שאינה גלויה לציבור המורים והגננות.

עמדת הוועדה: החרמה ככתב אישום

בפתח הדיון תקף יו"ר הוועדה ח"כ צבי סוכות את הסתדרות המורים על היעדרותה:
"עצם ההחרמה היא כתב אישום חמור. צריך לפרק את הגוף המסואב הזה ולעשות בו רפורמה אמיתית". לדבריו, היעדרות הארגון מהדיון מבטאת זלזול בכנסת ובנבחרי הציבור, ומצטרפת לשורת טענות חוזרות על כך שהבחירות אינן מתקיימות באמות-מידה דמוקרטיות בסיסיות.

סוכות הוסיף כי "מי שמנהל את הבחירות שם משתתף בהן בעצמו. אין למורים זכות אמיתית לבחור ולהיבחר", וטען כי רפורמות רבות במערכת החינוך נבלמו לאורך השנים בשל אינטרסים פנימיים בהסתדרות.

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, סגנית היועצת המשפטית של הוועדה, הבהירה כי הסתדרות המורים היא אגודה עות'מאנית הפועלת לפי חוקה פנימית. החברות בארגון היא תנאי לזכות הבחירה, אך מתוקף מעמדה כארגון יציג היא מחויבת לייצג גם מורים שאינם חברים בה.

לדבריה, קיימים מנגנוני ביקורת פנימיים, בהם ועדת בחירות ובית דין, וכן אפשרות לעתור לבית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, רשות התאגידים מוסמכת לדרוש מידע והבהרות בנוגע להתנהלות כספית, לרבות נושאים שעלו בדיון ובמסמך התלונות שהוגש לוועדה.

טל לוריא, ממייסדי "מורים מובילים שינוי", טען כי החרמת הדיון מעידה על ניסיון להסתיר ליקויים. לדבריו, מדובר בגוף בעל השפעה ציבורית אדירה שאינו עומד באמות-מידה דמוקרטיות, בין היתר בשל היעדר אפשרות להצבעה דיגיטלית, ניגוד עניינים בוועדת הבחירות ושימוש בכספי דמי חבר לצורכי תעמולה של הסיעה השלטת.

לוריא הציג גם טענות להיעדר שקיפות כספית הנובעת מהמעמד המשפטי של הארגון ולעדויות על תרבות ארגונית של הפחדה והשתקת ביקורת.

מנכ"ל "מורים מובילים שינוי", יאיר וייגלר, טען להתנהלות כספית לקויה: "מי שעבר ללמד בתיכון ופרש מההסתדרות לא מקבל שי לחג, למרות שהמדינה מעבירה כ־400 שקלים להסתדרות עבור שי לפסח".

עו"ד תמר בן עמי מרשות התאגידים הבהירה כי סמכות הפיקוח של הרשם אינה כוללת התערבות בהליך הבחירות עצמו: "הרשם מוודא שההחלטות מתקבלות לפי התקנון, אך אינו מתערב בבחירות".

טענות לשלטון מתמשך ושוחד בחירות

חיים נהון, מסיעת נחל האופוזיציונית בהסתדרות המורים, טען כי סיעתה של יפה בן דויד שולטת בארגון זה עשרות שנים: "יש שם ריקבון וניצול ציני של המערכת". לדבריו, לקראת בחירות מחולקות למורים מתנות ממועדון "אשמורת", בהן שמן זית ודיסק־און־קי, באופן המהווה שוחד בחירות.

מנהלת גן מתל אביב, איילת חכים, המתמודדת בסיעת נחל, טענה כי הבחירות הקרובות צפויות לעלות כ־15 מיליון שקלים וכי גננות ומורות חוששות להביע עמדה. לדבריה, מערכת החינוך מצויה במשבר עמוק ושכר הגננות והמורות אינו משקף את היקף האחריות וההכשרה.

בסיכום הדיון קבע יו"ר הוועדה ח"כ סוכות כי הממצאים שעלו "מטרידים מאוד". הוועדה תפנה לרשות התאגידים בדרישה למצות את סמכויותיה לבדיקת התלונות, ותפנה למבקר המדינה לבחון האם קיימת סמכות חוקית לערוך ביקורת על הסתדרות המורים.

"ארגון אחד מרכז כוח עצום ומייצג את כלל המורים, בלי שליטה אמיתית של החברים", אמר סוכות. "כך לא אמור לפעול גוף במדינה דמוקרטית".