"גניבה באישון לילה": מיליונים שהועברו לחינוך החרדי רגע לפני צו בג"ץ הציתו סערה בכנסת

• כ-150 מיליון שקל: היקף העברות התקציב שנדונו
• 810 מיליון שקל: סכום שלטענת ח"כים הועבר ערב צו בג"ץ
• 173 ביקורות: מספר מופעי הפיקוח שבוצעו בשנת 2025
• 22 מוסדות: נותקו מרשתות החינוך בשל הפרות חמורות
• כ-4.5 מיליון שקל: סכום שבמחלוקת לגבי השבתו או קיזוזו

הוועדה לביקורת המדינה קיימה (6.1.26) דיון טעון במיוחד סביב דוח מבקר המדינה על הפיקוח במערכת החינוך החרדי, כאשר במרכזו עמדה שאלת העברת מאות מיליוני שקלים לרשתות החינוך – ימים ספורים לפני הוצאת צו עיכוב של בג"ץ, והפער העמוק בין הביקורת הפרלמנטרית לבין עמדת הדרג המקצועי.

הדיון עסק בין היתר בהעברות תקציביות בסכום מצרפי של כ־150 מיליון שקל לרשתות החינוך החרדי. יוזם הדיון, ח"כ משה טור פז (יש עתיד), טען כי מתוך כ־900 מיליון שקל שנדונו בעתירה לבג"ץ, כ־810 מיליון שקל הועברו בפועל זמן קצר לפני צו העיכוב: "מדובר במהלך שבוצע כגנבים באישון לילה".

חוליה נוספת

מנגד, יהונתן רזניק, סגן החשכ"ל, דחה את הטענות מכל וכל והבהיר: "הכול בוצע בצורה חוקית, תקנית ומידתית. מחר נציג לבג"ץ את מלוא הנתונים והמסמכים".

שאלות פתוחות: מוסדות כושלים, "אין ביניים" והשבת כספים

טור פז הציג שורה של סימני שאלה שנותרו, לדבריו, ללא מענה: אפס מוסדות שעברו למעמד פרטי בעקבות ביקורת, היעדר מעבר למעמד פטור למרות נתונים על 22 מוסדות שלא עברו ביקורת, והיעדר מידע עדכני על רשימת מוסדות שנכשלו – רשימה שלדבריו הועברה בעבר לבג"ץ אך לא לוועדה.

בדיון על מוסדות שאינם עומדים באופן מלא בדרישות הפיקוח, טור פז ביקש תשובות גם לגבי היקף ה”מצב הביניים” ומה נעשה עם מוסדות שאינם נכללים ברשימת המנותקים אך גם אינם עומדים בדרישות באופן מלא. הוא טען כי לפי העמדה המשפטית שהוצגה לו אין מקום לקטגוריה רכה של “כמעט עומד”, כלשונו: "אין ביניים", והוסיף כי מבחינתו "או שאתה נותן 100 או שאתה צונח ל-75 או 50".

גם סוגיית השבת הכספים עמדה במרכז הביקורת. לטענת טור פז, מדובר בכ־4.5 מיליון שקל שלגביהם נטען כי בוצע קיזוז, אך חמישה חודשים לאחר פתיחת שנת הלימודים לא ברור אם ההליך הושלם. בתוך כך, הוא ביקש שהמידע יימסר בפורמט תמציתי וברור, ולא באמצעות טבלאות מורכבות, ואמר: "אל תיתן לי טבלאות אקסל, אני מבקש שתי שורות פשוטות", תוך דרישה להצגת תמונת מצב לפי מוסד וסכום.

טור פז הוסיף כי 74 תביעות פתוחות, בהן גם עתירות לבג"ץ בסכומי עתק, מערערות את יציבות המערכת כולה.

עמדת משרד האוצר: ניתוק היסטורי מהמדינה

רזניק טען כי בסוף השנה הקודמת הושלם מהלך מהותי: ניתוק רשתות החינוך החרדיות ממערכות הכספים של המדינה. לדבריו, הרשתות פועלות כיום באמצעות מערכת כספים עצמאית, מקבלות מנות מימון חודשיות דרך משרד החינוך, ולראשונה אין להן גישה ישירה למערכות המדינה. "זה ציון דרך משמעותי", אמר, והוסיף כי החלו הליכי איוש ל־11 משרות פיקוח ייעודיות.

תקצוב נורמטיבי וקליטת אלפי מורים

הדר פוקס, רכזת באגף התקציבים במשרד האוצר, הסבירה כי המדינה עברה לשיטת תקצוב נורמטיבית ברשתות החרדיות, המבוססת על נוסחאות ברורות של תקנים, גמולים והיקפי משרה. לדבריה, כיום נאספים הנתונים ישירות במשרד החינוך, קיימת קליטה של כ־15 אלף עובדי הוראה, והיכולת לאכיפה ולבקרה טובה לאין שיעור מבעבר.

נתוני פיקוח חסרי תקדים – אך גם ניתוקים

מנהל המחוז החרדי, שי קלדרון, הציג נתונים שלפיהם בשנת 2025 בוצעו 173 ביקורות פיקוח – מספר שיא. לדבריו, הופקו דוחות מקבילים של פיקוח ואכיפה ללא פערים משמעותיים, ודיווחי לימודי הליבה עברו דיוק מקיף.

עם זאת, בשל הפרות חמורות נותקו 22 מוסדות מרשתות החינוך: 14 מרשת בני יוסף ו־8 מרשת החינוך העצמאי. מוסדות נוספים נדרשו לתיקון ליקויים ונמצאים בליווי פדגוגי. קלדרון הוסיף כי מתקיימת עבודה מקצועית בנושא השבת כספים, וכן חשיבה מערכתית בעקבות מקרים של אפליה ברשויות מקומיות, ובראשם מקרה חמור בירושלים.