אנגלמן: המטרו בגוש-דן כבר התייקר משמעותית ומצוי בסכנת איחור

פרויקט המטרו בגוש דן יעלה לפחות 177 מיליארד שקל - 27 מיליארד שקל יותא מהאומדן המקורי. כך מגלה (30.12.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח מיוחד על פרויקט התשתית הגדול ביותר בתולדות המדינה. הוא גם מצביע על שורה של כשלים כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט, העלול לעכב אותו בצורה משמעותית.

מדובר בפרויקט בן 150 ק"מ תת-קרקעיים ו-109 תחנות, אשר יעבור ב-24 רשויות מקומיות - מה שמצריך היערכות מיוחדת בשל השפעותיו על מיליוני ישראלים. בפועל, אין בישראל ציוד בהיקף מתאים וחברת נת"ע המנהלת אותו טרם השלימה את ההיערכות לבחירת קבלנים שיפעילו אותו. עלולים להיווצר מחסור בברזל ובטון וקשיים בהובלת חומרי הגלם לאתרי הבנייה ופינוי העפר מהם.

קיים חוסר בשירותי מעבדה לקרקע וקידוחי ניסוי. מחסור בכוח עבודה מקומי הוא חסם משמעותי בפני קידום הפרויקט; יהיה צורך ב-16,000 עובדים זרים אך טרם הושלמה ההיערכות לכך; במשק בכללותו אין מספיק מהנדסים אזרחיים; יהיה צורך לגייס 2,000 מומחים זרים - אתגר שהתעצם עוד יותר בשל המלחמה.

אין סיכום לגבי ניהול התנועה באתרי הפרויקט, העלולה להחמיר עוד יותר את העומסים במרכז גוש-דן בדמות תוספת של אלפי משאיות וכלים כבדים, ביטול נתיבים והגבלות תנועה. המטרו צפוי לצרוך 2% מכושר ייצור החשמל בישראל, ועד כה אושרו להקמה רק ארבע מבין שמונה תחנות המשנה הפרטיות הנחוצות לו.

עוד מציין אנגלמן, כי נת"ע פועלת מזה 29 שנים בלי הסכם מסגרת עם המדינה, שאמור להסדיר את אופן פעילותה בפרויקט המטרו. עוזי יצחקי נבחר לראש רשות המטרו נבחר רק במארס השנה, שלוש שנים לאחר הקמת ועדת האיתור - והתפטר בחודש אוקטובר. הרשות עצמה הוקמה באופן חלקי בלבד ופועל בה רק צוות חלוץ בן חמישה עובדים (הסובל מתחלופה רבה).

כאמור, העלות המקורית של הפרויקט (כפי שנקבעה בנובמבר 2021) היא 150 מיליארד שקל. 50% ימומנו בידי המדינה, ו-50% - מהכנסות אחרות המבוססות על התועלת שתצמח ממנו והמוערכת בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. אלא שלא זו בלבד שההערכה הנוכחית היא 177 מיליארד שקל, אלא שקיימת אי-ודאות לגבי החלק שאינו מתקציב המדינה. כך למשל: ההכנסות ממס השבחה עשויות להיות 30-25 מיליארד שקל, 13-2 מיליארד שקל פחות מהאומדן המקורי (בשל הפחתת שיעור המס); ושיעורו גם תלוי בהיקף הבנייה בפועל בסמוך למטרו. אגרת הגודש בכניסה לתל אביב אמורה להכניס מאות מיליוני שקלים, אך המספר תלוי בכמות כלי הרכב שייכנסו לעיר.

תזרים המזומנים לפרויקט אינו ודאי, מצא אנגלמן, ועל-פי הערכות ראשוניות יידרש מימון ממשלתי לתקופת ביניים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. השיטות המוצעות לגישור הן אג"ח מגובות על-ידי מקור תקציבי או מימון מוסדי, אך הן הסכומים והן דרך המימון מצריכים בדיקה נוספת. כל דרך מימון שיוחלט עליה עלולה להכביד על התקציב הכולל של פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות ולכן מחייבת היערכות מוקדמת, מדגיש אנגלמן.

השלב הראשון של המטרו אמור להתחיל לפעול בשנת 2034, והמערכת במלואה - בשנת 2037. אולם, אומר אנגלמן, שורה של גורמים שטרם נדונו עלולים לגרום לעיכוב. חברות ניהול הקווים החלו לפעול רק בינואר 2024, איחור של ארבעה חודשים. קיימות אי-התאמות רבות בין לוח הזמנים שהציגו חברות אלו לבין זה של נת"ע ורשות המטרו, ואין סנכרון בין שניים מהקווים (סגולה-וופלסון והרצליה-נתב"ג). כל התחנות תוכננו בטעות עם כניסה אחת במקום שתיים לפחות, והיה צורך לתכנן אותן מחדש. קידוחי הקרקע אמורים היו להסתיים עד מארס 2026, אך נראה שהתכנון לא יתממש.

אנגלמן מסיים באומרו: "על-פי הערכות משרד האוצר, צפוי שהתועלת שהמשק יפיק מהפרויקט תסתכם בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, ואילו אי-הצלחת הפרויקט תפגע באיכות חיי מיליוני תושבים ולנזקים כלכליים של עשרות מיליארדי שקלים. שיתוף פעולה יעיל בין כל הנוגעים בדבר, בצד יישום ההמלצות השזורות בדוח זה, עשוי לסייע בהשלמת ההיערכות ובמעבר לשלבי הביצוע של פרויקט המטרו. לאור החשיבות והמורכבות של פרויקט המטרו, מבקר המדינה ממליץ לשרי האוצר והתחבורה לעקוב באופן הדוק אחר התקדמות הפרויקט, לרבות במסגרת דיונים עיתיים של הקבינט החברתי-כלכלי, לשם איתור חסמים ביצועיים או תקציביים ומתן מענים מבעוד מועד".