אחרי 7 באוקטובר: המל"ל מבטיח - תפיסת הביטחון תאושר בקרוב

הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה (1.12.25) בדוח מבקר המדינה על היעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ועל השלכות המחדל על תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני ובצה"ל. במהלך הדיון חשף סגן ראש המטה לביטחון לאומי למדיניות ביטחונית, תת־אלוף איציק בר, כי בחודשים הקרובים צפוי הקבינט המדיני־ביטחוני לאשר סוף-סוף תפיסת ביטחון לאומי מחייבת - לראשונה בתולדות המדינה.

דוח המבקר: שישה ניסיונות - אפס הכרעות

לפי הדוח, מאז שנות התשעים נעשו שישה ניסיונות מרכזיים לגבש תפיסת ביטחון לאומי רשמית - אך אף אחד מהם לא אושר על-ידי הקבינט או הממשלה. אוגוסט 2018 אף ראה הצגת תפיסה מקיפה שגיבש ראש הממשלה נתניהו, אך זו לא קיבלה תוקף רשמי ולא הותאמו לה מדדים או הקצאות תקציב. החוק מ־2008 הטיל על המל"ל לבחון ולעדכן את התפיסה - אך בפועל הדבר לא בוצע, ולא הוצג מסמך מחייב לדרג המדיני.

לפי המבקר, היעדר תפיסה מוסדרת משבש את יכולת ההכוונה האסטרטגית של הממשלה: הוא מערפל סדרי עדיפות, מונע בקרה אפקטיבית ומייצר פערי תפיסה בין גופי הביטחון - מצב שפגע לאורך השנים ביכולת לשרטט יעדים ארוכי טווח.

שוסטר: "נתניהו ביסס את אחריותו למחדל"

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, תקף בחריפות את העדר המדיניות הרשמית. לדבריו, שבעים ושבע שנות ביטחון, מלחמות, הסכמי שלום ואיומים אסטרטגיים לא הובילו לגיבוש מסמך יסוד אחד שיגדיר ערכים, אינטרסים ויעדים לאומיים. שוסטר ציין כי ועדת וינוגרד כבר קבעה אחרי מלחמת לבנון השנייה שעל הדרג המדיני לדרוש גיבוש תוכנית מדינית־ביטחונית סדורה - אך ההמלצות לא יושמו.

שוסטר הזכיר את דברי נתניהו כפי שנרשמו בדוח המבקר: ראש הממשלה הודה כי אישור רשמי של תפיסה מחייב הכרעות פוליטיות ותקציביות, ולכן השרים לא יתמכו בו בפועל. לשיטתו של שוסטר, ההודאה הזו "מבססת את אחריותו" של נתניהו לאי־יישום המלצות וינוגרד, לאי־כיבוד חוק המל"ל ולפגיעה בניהול הראוי של הביטחון הלאומי. עם זאת הדגיש כי מסמך כתוב אינו חיסון מפני כשלים - אך הוא תנאי בסיסי לשפה משותפת, תיאום בין־מערכתי ובניית כוח.

הוועדה צפויה להתכנס בהמשך כדי להכריע האם להמליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

המל"ל משיב: "התפיסה קיימת, אין חובה לאשרה בקבינט"

תת־אלוף איציק בר התייצב מול הביקורת וטען כי הטענה ש"ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון" פשוט אינה נכונה. לדבריו, ראש הממשלה הציג כבר ב־2018 תפיסת ביטחון מגובשת שהובאה בפני כל גופי הביטחון - גם אם לא אושרה פורמלית. בר הבחין בין "תפיסת ביטחון" לבין "אסטרטגיית הביטחון הלאומי" שנחקקה ביוזמת ח"כ יולי אדלשטיין, ואשר כבר משפיעה על התוכניות הרב־שנתיות של צה"ל, על סדרי העדיפות התקציביים ועל חלוקת המשאבים.

עוד הוסיף כי המל"ל מגיש מדי שנה הערכת מצב ביטחונית, וכי עקרונות הביטחון הלאומי מתורגמים בפועל לתוכניות עבודה ארוכות טווח. לדבריו, "בחודשים הקרובים" צפויה סוף־סוף התפיסה לעבור אישור רשמי בקבינט.

יאיר גולן: "העולם משתנה - והתפיסה חייבת להתעדכן"

ח"כ לשעבר יאיר גולן הדגיש בדיון כי תפיסת ביטחון חייבת להיות מסמך חי, שמתעדכן אחת לארבע שנים, בעוד שמדיניות הביטחון צריכה להתעדכן מדי שנה. הוא קרא לקבוע כללים ברורים ליחסי הגומלין בין זרועות הביטחון, כדי למנוע מצב שבו כל גוף מפרש את המציאות אחרת ופועל לפי מטרות משלו. אדלשטיין הזכיר בדיון את החוק שיזם, המחייב כל ממשלה לגבש תפיסת ביטחון בתוך חמישה חודשים - חוק שלא יושם מעולם.

דרכנו: "ללא תפיסה - הדרג המדיני בורח מאחריות"

נייר עמדה של תנועת "דרכנו" המזוהה עם השמאל שהוגש לוועדה טוען כי ישראל פועלת במשך עשורים ללא מצפן אסטרטגי מחייב, בניגוד להמלצות וינוגרד ולהוראות החוק. לטענת התנועה, ניסיונות העבר לגיבוש תפיסה רשמית נכשלו משום שהדרג המדיני נמנע מהכרעות בסוגיות שניות מחלוקת - וכך הועדף "אזור אפור" המאפשר טשטוש אחריות.

"דרכנו" קושרת בין היעדר תפיסה רשמית לבין מחדל 7 באוקטובר, וטוענת כי קריסת ההרתעה, ההתרעה וההגנה נבעה גם מהיעדר הליך סדור לבחינת הנחות היסוד של ישראל מול החמאס. התנועה דורשת ועדת חקירה ממלכתית וטוענת כי 72% מהציבור תומכים בכך.

פורום "הצופות": "היעדר תפיסה יוצר עיוורון מערכתי"

פורום "הצופות - נשות המגויסים ביהודה ושומרון", המזוהה עם הימין, טען כי הימנעות של 72 שנה מאישור תפיסת ביטחון לאומי מעידה על כשל עומק. בנייר העמדה שהוגש נטען כי בהיעדר תפיסה מחייבת, נוצר "בלאגן אסטרטגי" שבו כל זרוע מפרשת לעצמה את האיומים - החל מתמהילי תקציב ועד הערכות מודיעיניות.

הפורום הזכיר את גידול האיומים ביהודה ושומרון: שילוחי נשק מאירן, מעבדות נפץ וירי טילים פוטנציאלי לשרשרת יישובים חיוניים. לטענתן, "האריה התיאורטי" של תפיסת הביטחון אמור היה להתעורר, אך היעדר מסמך מחייב מייצר מציאות שבה אף אחד אינו נושא באחריות מלאה. הפורום קרא ל"שינוי עומק" שיכלול סדרי עדיפות חדשים והקצאת משאבים תואמת.