הדרג המדיני והדרג הביטחוני הכריזו: חמאס מורתע ואינו חותר למלחמה

מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר המחישה קריסה בבת אחת של שלושה עקרונות יסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל מאז ימי דוד בן-גוריון. כך אומר (11.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף על מלחמת חרבות ברזל.

מידת מימוש העיקרון הרביעי - עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל - טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת. אנגלמן מדגיש, כי ממצאיו הנוכחיים אינם באים להחליף ביקורת מקיפה, אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי 7 באוקטובר.

התקפת חמאס הפריכה את ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה חמאס מורתע מעימות עם ישראל. גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים.

חמאס פרץ את קווי ההגנה כמעט באין מפריע, אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל (כמפקדה הכללית), פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה.

לבחון את האיזונים בין הרכיבים

צילום: בר והלוי. סמכו על הטכנולוגיות [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. במאי 2023 אמר נתניהו, כי יש "לשמר את חמאס (שמורתע מאז 'שומר החומות') ככל הניתן, מחוץ לאירוע". לדבריו, "הם [חמאס] גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל". הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על-ידי שר הביטחון דאז, בני גנץ.

בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו, כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות, יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה. הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי וראש אמ"ן לשעבר, אהרון חליווה, התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס חליווה ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצועת עזה מתחת לסף עימות" במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט.

אנגלמן מתריע: "קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7 באוקטובר, ואף חמור מכך".

לאור 7 באוקטובר, אנגלמן ממליץ שנתניהו יבחן עם הקבינט או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ".

גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח שלא יישנו אירועים דוגמת 7 באוקטובר, מדגיש אנגלמן. אולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון העדכנית, יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות כגון האם האויב מורתע והאם המודיעין מספק, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת להשיגם, לנהל סיכונים ולהגדיר מהו הסיכון השיורי שמדינת ישראל יודעת להתמודד איתו, להקצות משאבים בהתאם לכך וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים.