אנגלמן: ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי ובלא הקצאת משאבים

ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, וללא הקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפות שנקבעו בה. כך קובע (11.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף על כשלי מלחמת חרבות ברזל. הוא מצביע על שורה של תוצאות קשות בשל העדר תפיסת ביטחון, אך אינו קושר במפורש בין עובדה זו לבין מחדלי 7 באוקטובר.

אנגלמן מציין, כי צה"ל, המוסד והשב"כ סבורים אף הם, שנדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה, רשמית ומתעדכנת. היא תחייב את כל הדרגים לפעול באופן שיטתי להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, תשמש מצפן לעשייה ביטחונית, ולפיה ייקבעו האסטרטגיות של גופי הביטחון ותוכניות בניין הכוח.

עוד אומרים גורמי הביטחון, כי על תפיסת הביטחון להגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהם, תייצר הזדמנות לבחון קונספציות קיימות ביחס להנחות העבודה בכל הזירות, תאפשר לבצע תיאום בין גופי הביטחון, תשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת ותאפשר דיון ציבורי ושקיפות.

אנגלמן מוסיף: "תהליך סדור לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי העדיפות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה.

"תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון, לרבות בנוגע לסדרי כוחות של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יאפשר לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני".

גופי הביטחון פועלים בנפרד ועל דעת עצמם

צילום: צמצום סד"כ הטנקים ללא אישור הדרג המדיני [צילום: מיכאל גלעדי/פלאש 90]

אנגלמן אומר כי בהעדרה של תפיסת ביטחון לאומי, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו, לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת. זאת, לרבות בהיבטים של הכוונת התוכניות הרב-שנתיות של צה"ל וגופי הביטחון, קביעת תקציב הביטחון וסדרי העדיפות למימושו, אישור שינויים ארגוניים משמעותיים בצה"ל ובגופי הביטחון ובהם שינוי סד"כ. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא הנושא באחריות לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל, ובכך הוא אינו מממש את מלוא אחריותו בנושא.

התוצאה היא, שצה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. תר"ש (תוכנית רב-שנתית) תנופה של אביב כוכבי עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, אך לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית; לא אושרה על-ידי הדרג המדיני, אף שבמסגרתה נעשו שינויים ארגוניים משמעותיים כגון צמצום סד"כ טנקים. בשנת 2020 צה"ל שינה סד"כ של פלטפורמות עיקריות, ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי.

גם גופי הביטחון הנוספים גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו"מלקטים" את התייחסויותיו באמצעות מנגנונים שונים, על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיהם בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. גופי הביטחון השונים קובעים את תוכניות העבודה שלהם, את בניין הכוח, את סדרי העדיפות ואת הקצאת המשאבים בהתאם לראייתם ולא על-פי תפיסת ביטחון סדורה של הדרג המדיני, המתקשה לאתגר את גופי הביטחון.

במצב זה, גוברים הסיכונים להעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של ישראל; להעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפות לטיפול באיומים ובאתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני; ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה.

בניין כוחו של צה"ל בצורה כזאת עלול לגרום לפערים בכשירות ובמוכנות שלו. פערים אלו, לרבות בנוגע לפלטפורמות עיקריות, לתחמושת קריטית ולכוח אדם, עלולים לגרום לנזקים שלתיקונם יידרשו שנים ואף ייתכנו להם השלכות גורליות בשעת חירום. יתרה מכך: במצב זה גובר הסיכון שצה"ל יכין את עצמו למימוש תוכניות אופרטיביות בעלות "היגיון מבצעי" מסוים, ואילו הדרג המדיני ידרוש ממנו לפעול בהתאם ל"היגיון מבצעי" אחר, מזהיר אנגלמן.

המלצה: נתניהו יחתום ויפרסם

צילום: הקבינט או הממשלה יובילו את התהליך [צילום: קובי גדעון/לע"מ]

אנגלמן ממליץ, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יוביל יחד עם הקבינט או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה. במסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל של המדינה ואת סדרי העדיפות שלה בראייה כוללת. לאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ שנתניהו יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון, כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. תפיסת הביטחון תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים.

אנגלמן מציין, כי ביוני השנה אושר חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, ולפיו עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של המדינה. זו תתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות. הממשלה או הקבינט יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה.