אנגלמן: אוזלת יד וחוסר תפקוד של הקבינט הכלכלי בראשות סמוטריץ' במלחמה

פעילותו בזמן מלחמת חרבות ברזל של הקבינט הכלכלי, בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, הייתה דלה מאוד. הוא הפגין אוזלת יד ולא מילא את התפקיד שהטילה עליו הממשלה בשבוע השני של המלחמה - לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים למלחמה. כך קובע (4.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף בסדרת הדוחות על המלחמה ואחד החשובים שבהם.

הקבינט אמור היה לעסוק בין היתר בהבטחת רציפות תפקודית אזרחית, לרבות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון התזונתי; לטפל במענה הכלכלי לבעלי עסקים ולעובדים; ולרכז את הטיפול במאות אלפי תושבים שפונו או התפנו מבתיהם, וכל זאת בתקופה שבה החברה והכלכלה שרויים במשבר נרחב ועמוק, אשר בא לידי ביטוי בין היתר בהורדת דירוג האשראי של ישראל.

אנגלמן מצא, כי פעילות דלה של הקבינט הכלכלי הייתה נחלתן של ממשלת בנט-לפיד (אז עמד בראשו אביגדור ליברמן) ושל ממשלת נתניהו הנוכחית עוד לפני המלחמה. מאז שנת 2003, פחת מספר החלטותיו של הקבינט ב-90% והוא קיבל חמש בשנה בלבד. הרוב המכריע של ההחלטות היו בנושאים נקודתיים ועל-פי חובה חוקית, ולא בצורה יזומה במטרה לקדם נושאים רוחביים.

במקביל, עלה בצורה חדה שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון, עד ל-100% מהן בממשלת נתניהו הקודמת, 50% בממשלת בנט-לפיד ו-25% (אחת מתוך ארבע) בממשלה הנוכחית. השתתפות חברי הקבינט בדיוניו הייתה חלקית בשתי הממשלות האחרונות; רק שבעה מבין 19 השרים השתתפו בכל חמש ישיבותיו באוקטובר-דצמבר 2023.

עוד מראה אנגלמן, כי בשתי הממשלות האחרונות לא פעלו הקבינטים הכלכליים להכנת המשק לשעת חירום, למרות לקחי הקורונה, ולא עסקו בחלוקת מענקים בשעת משבר, במדיניות החופשה ללא תשלום וברשת ביטחון לעסקים. הקבינט הנוכחי לא דן בנושאי ליבה כלכליים וחברתיים, ובמיוחד הורדת הדירוג בשל הרפורמה המשפטית ויוקר המחיה.

המצב החמיר דווקא כאשר הקבינט היה נחוץ ביותר - אחרי 7 באוקטובר. בחודשיים הראשונים של המלחמה הוא התכנס רק חמש פעמים, ובשנה שלאחר מכן - לא התכנס כלל. הוא קיבל רק ארבע החלטות בנוגע לניהול המלחמה: על הקמת מינהלת תקומה, על הנחות בארנונה למפונים ולחטופים, על המלצות לקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע לאי הכנסת פועלים מיהודה ושומרון ועל הטמעת שיטות בנייה מתקדמות. הוא לא קיבל אף החלטה בנוגע למתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה.

אנגלמן מדבר גם על כשלון הקמת המשל"ט האזרחי ומינוי הפרויקטור לריכוז עבודת הקבינט הכלכלי. המשל"ט הראשון נסגר בסוף ינואר 2024, לאחר שלמעשה לא מילא את תפקידיו: גיבוש תמונת מצב יומית ובחינת הצרכים לשם איתור נושאי ליבה לדיון בקבינט ומעקב אחרי ביצוע החלטות הקבינט. עקב כך נותרו נושאים בין-משרדיים רוחביים, כמו למשל הסיוע ליישובי הצפון, ללא טיפול הולם.

נתניהו לא התערב כנדרש

צילום: פגיעת טיל בקרית שמונה, נובמבר 2024 [צילום: דוד כהן/פלאש 90]

אנגלמן מרחיב בנושא הצפון: הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר זה, למעט סוגיות ספציפיות. "בתקופה שבה התהווה והעמיק המשבר בצפון, הקבינט לא עסק במענה מערכתי לכלל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לחבל ארץ זה ולאוכלוסייתו ולא קיבל החלטות בהלימה למציאות באזור. הממשלה קיבלה החלטה ראשונה כוללת בדבר 'תוכנית למענים בטווח המיידי והקרוב וקידום מתווה רב שנתי לשיקום ופיתוח הצפון' בסוף מאי 2024, יותר משבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. נכון ליוני 2025, יותר משנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה, טרם גובשה תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון.

אנגלמן מוסיף: "חרף אמירת שר האוצר, כי תוכנית הסיוע לעסקים תובא לדיון בקבינט ולאישורו; ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שר הכלכלה [ניר ברקת] בבקשות לכנס את הקבינט לצורך דיון במחלוקת בין משרד האוצר ומשרד הכלכלה בנוגע למתווה הסיוע לעסקים - בפועל, הקבינט לא דן בתוכנית הסיוע לעסקים, וממילא תוכנית זו לא אושרה על ידיו. כמו-כן, שר האוצר מנע דיון בקבינט בחלופה שהוצעה על-ידי משרד הכלכלה".

למרות שכאמור הממשלה הסמיכה את הקבינט הכלכלי לעסוק בכל ההיבטים האזרחיים של המלחמה, בפועל היא עצמה טיפלה בחלק מהם, ללא מעורבות הקבינט: היו 24 החלטות כאלה עד סוף מארס 2024. לצד זאת, נושאים מהותיים שהקבינט אמור היה לטפל בהם נותרו ללא מענה – כמו הטיפול ביישובי הצפון והמחסור בעובדים זרים.

"סמוטריץ, שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לא מימש את סמכויותיו אלה, ולפיכך הקבינט לא מילא את התפקידים שהטילה עליו הממשלה בתחילת המלחמה. לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה, אך זאת לא נעשה", קובע אנגלמן.

נתניהו וסמוטריץ' חייבים "לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים", אומר אנגלמן. עליהם "לצקת תוכן לפעילות הקבינט ולעיסוקו בנושאי ליבה חברתיים וכלכליים". הוא ממליץ שנתניהו יטיל על אחד מגופי הממשלה לרכז בראייה רחבה וכוללת את עבודת הממשלה וועדותיה בתחום הכלכלי – בדומה למל"ל בתחום המדיני-ביטחוני.