על-פי רשות המיסים, 54,000 מבנים בישראל הוקמו לפני 1900

אזרחי ישראל חייבים לרשות המיסים מיליארדי שקלים בגין מיסוי מקרקעין, אך הנתון המדויק אינו ידוע לאיש - מגלה (21.10.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. עוד הוא מצביע על מאות אלפי נתונים שגויים שהוזנו למאגר עסקות הנדל"ן של הרשות.

בדוחות הכספיים של המדינה נרשמו ב-2023 חובות בסך 18.5 מיליארד שקל בגין מיסוי מקרקעין, אך רואה החשבון שלה הסתייג מהדיוק של נתונים אלה. רשות המיסים אינה יודעת לחלק את החוב בין מס רכוש, מס שבח ומס רכישה, וקיימים הפרשים של למעלה מ-18 מיליארד שקל בין החובות המוצגים בדוחות לבין אלו שבידי הרשות. התוצאה היא קושי בגביית חובות או בהכרה בחובות אבודים או מסופקים.

אנגלמן מצא, כי אין אחידות בטיפול בשומות במשרדי מיסוי מקרקעין האזוריים, אין מסגרת זמנים ברורה למענה לבקשות לתיקוני שומה, ובקשות רבות מטופלות באיחור ניכר, דבר אשר יכול לגרור עלויות נוספות לנישומים. עיכובים בביצוע תיקוני שבח בשומות מס הכנסה - חלקם מעל שלוש שנים - מקשים לגבות את המס המתחייב מתיקון השומה, ואין אומדן לסך החובות שנגבו או להחזרים שלא שולמו לנישומים. התגלו גם מאות מקרים בהם שומה על-פי מיטב השפיטה הוצאה לאחר המועד האחרון הקבוע בחוק. באלפי מקרים הטיפול נעשה על סף ההתיישנות, מה שמלמד שהשומות אינן נבדקות בצורה מיטבית, או שהנישומים אינם מקבלים די זמן להשמעת טענותיהם.

מאז המעבר של כל מרחב ברשות מקרקעי ישראל למערכת החדשה לדיווח באופן מקוון (בשנים 2023-2020), לא דיווחה הרשות לרשות המיסים על 115,000 עסקות - בשל העדר ממשק בין מערכות המחשב של שתי הרשויות. בכך מפרה רמ"י את חובת ההצהרה החלה עליה, ואילו רשות המיסים מתקשה לבצע בקרה על העסקות ונפגעת שלמות הנתונים שהיא מפרסמת.

מאז 1991 דווחו למאגר רשות המיסים (הכרמ"ן) 3 מיליון עסקות נדל"ן, ומשרד המבקר מצא שורה ארוכה של ליקויים. ב-54,000 מקרים נרשם שהבניין הוקם לפני שנת 1900; במבנה אחד נרשמו 21 שנות הקמה שונות ב-96 עסקות; ב-453,000 מקרים נרשם שמספר הקומות בבית משותף הוא אפס; ב-81,000 מקרים נרשמו פערים של לפחות 20 מ"ר בשטח אותה דירה בעסקות שונות; ב-580,000 מקרים נרשם שמספר העסקות הוא אפס למרות שהדירות נמכרו.

אנגלמן קובע: "על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות. גוף זה יהיה אחראי בין היתר לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו. כמו-כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו. תשתית מידע כאמור תטייב את פעילות הממשלה ותשפר את מתן השירות לאזרחים בתחום נכסי המקרקעין".