אנגלמן: חוסר היערכות למלחמה פגע בחקלאים, בצרכנים ובעיר אילת

הממשלה לא נערכה כיאות לפני מלחמת חרבות ברזל בתחומי החקלאות והסיוע לאילת - קובע (16.9.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הדוחות הנוכחיים חוזרים על הליקוי המרכזי עליו הצביע אנגלמן בדוחותיו האחרונים, על ניהול הצד האזרחי של המלחמה ועל מבצע "עם כלביא": העדר תוכנית לטיפול בבעיות האזרחיות, ובמיוחד העדר גורם שירכז את המענה בתחום זה.

אנגלמן מציין, כי מאחר שרבים מהמשקים שוכנים בגבול הצפוני ובחבל תקומה, ענף החקלאות היה מהראשונים להיפגע במלחמה. למשרד החקלאות לא היו תרחיש ייחוס עדכני לעת חירום ותוכנית מענה עדכנית לעת חירום; הוא לא השתמש במערכת לשליטה ובקרה (שו"ב) בעיתות שגרה וחירום; והמשרד ורשות האוכלוסין לא נערכה בצורה מספקת למחסור חריג בכוח אדם בענף.

התוצאות ניכרו היטב בשטח: בששת החודשים הראשונים של המלחמה אבדה תוצרת חקלאית בשווי 670 מיליון שקל (13% מהיבול); בעשרת החודשים הראשונים שלה עלו מחירי הירקות והפירות ב-7.8% מעבר לעליית המדד. 21,000 עובדים פלשתינים נאלצו לעזוב את הענף בשל האיסור על-כניסתם מיהודה ושומרון.

משרד החקלאות לא הכין תוכנית להקצאת קרקע חלופית לגידול תוצרת חקלאית מן הצומח בעיתות חירום. זאת, אף שבחבל תקומה וביישובי קו העימות בצפון מצויים 33.8% מכלל גידולי הירקות, 31.8% מכלל גידולי השדה ו-31.4% מכלל המטעים, ו-67% מהביצים מיוצרות ביישובי קו העימות בצפון. רק לאחר פרוץ המלחמה, כאשר התברר למשרד כי לא יהיה אפשר לגדל תוצרת חקלאית כל עוד תימשך המלחמה, הוא פעל למצוא שטחים חלופיים לגידולים החקלאיים.

בענף החקלאות הועסקו ערב המלחמה יותר מ-36,000 חקלאים ישראלים, 22,611 עובדים זרים חוקיים, 7,648 עובדים זרים לא-חוקיים וכ-11,000 עובדים פלשתינים. משרד החקלאות לא נערך לכך שבזמן לחימה יהיה מחסור חריג באלפי עובדים בענף בשל נטישת העובדים הזרים, איסור כניסת עובדים פלשתינים לישראל, ירידה במספר העובדים הישראלים עקב גיוס מילואים נרחב או פינוי של המשקים.

ההסכמים שנחתמו במהלך המלחמה להעסקת עובדים זרים בחקלאות ממדינות נוספות מלבד תאילנד, לא נתנו את המענה הנחוץ. שנייטם מאם - עם אקוודור ומלאווי - לא מומשו כלל; ההסכם עם סרי לנקה הביא 1,600 עובדים בלבד לעומת 11,000 שאמור היה לספק. זאת, בין היתר, משום שברשות האוכלוסין ומשרד החקלאות לא התייעצו עם החקלאים ונציגיהם, כגון מועצות הייצור החקלאיות, על היתכנות השמת עובדים מסרי לנקה והסכמת החקלאים להעסיקם.

הסיוע לחיזוק התיירות לא בוצע

צילום: לגוון את מקורות ההכנסה באילת [צילום: נועם רבקין-פנטון/פלאש 90]

דוח נוסף של אנגלמן עוסק בהשלכות המלחמה על אילת. הוא אומר כי ממשלות ישראל הכירו בחשיבות האסטרטגית של אילת ובחולשותיה המערכתיות, לצד הפוטנציאל הבלתי ממומש שלה, וקיבלו כמה החלטות במטרה לחזק את התחומים הכלכליים-חברתיים בעיר ולפתח בה מנועי צמיחה חדשים בעת שגרה.

אולם, החלטות לחוד ומימוש לחוד. משרד התיירות לא השלים את המענה לפערים בניהול מצבי חירום כפי שהועלו בדוח מבקר המדינה משנת 2023, כלקח מהקורונה. בשנת 2015 קבעה הממשלה, כי בזמן מצב חירום על משרד התיירות להוביל צוות בין-משרדי שימליץ על כלים ומנגנוני סיוע לענף שניתן יהיה להפעילם בתוך שבועיים. עם זאת, המשרד נרתם להלנת המפונים, באופן שסייע לחלק מענף התיירות.

באפריל 2024 החליטה הממשלה על סיוע בסך 50 מיליון שקל שנועד לחיזוק התיירות. נכון למארס 2025, החלטה זו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי: 25 מיליון שקל שנועדו לפיתוח תשתיות תיירותיות אושרו בדצמבר 2024 וצפויים להיות ממומשים רק בשנת 2025; והתקציב בסך 25 מיליון שקל שנועד לשיווק אירועים בשנת 2024 (רובו לאילת) לא הוקצה כלל, שכן משרדי התיירות והאוצר לא גיבשו מתווה למימושו.

כדי שאילת לא תימצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות במהלך משברים ומצבי חירום ולאחריהם, על משרדי הממשלה ליישם את כל החלטות הממשלה - אומר אנגלמן. יש לשקם ולשדרג את ענף התיירות בעיר; להשלים פרויקטים תשתיתיים בתחומי התיירות, פני העיר, התרבות וההשכלה; להרחיב את הרחבת תמהיל סוגי הענפים הכלכליים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה, לצד קידום ההון האנושי; להמשיך לתכנן את תוואי הרכבת לעיר, לשדרג את כביש הערבה ולהרחיב את הפעילות בנמל התעופה רמון; לשפר את שירותי הבריאות והרפואה בעיר.