''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 27°
באר שבע 24°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

50 שנה בלי עדכון: חוקי העזר למבנים מסוכנים תקועים

למרות מאות אלפי מבנים ישנים, סכנת רעידות אדמה והשלכות מלחמת חרבות ברזל - המדינה והרשויות מתנערות מאחריות * מבקר המדינה: משרד הפנים התנער מתפקידו, משרדי הממשלה לא קידמו מדיניות לאומית לטיפול במבנים מסוכנים * חוקי העזר לא עודכנו כבר חמישה עשורים - והתוצאה: סכנת חיים ממשית

עידן יוסף
כ"ו תמוז התשפ"ה
אין מדיניות ואין פיקוח על מבנים מסוכנים [עיבוד AI]
אין מדיניות ואין פיקוח על מבנים מסוכנים [עיבוד AI]

מדינת ישראל יושבת על פצצה מתקתקת של מבנים מסוכנים - אך בפועל, אין אסדרה, אין פיקוח ואין מדיניות לאומית שתיתן לכך מענה. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח ביקורת מעקב חמור על טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים.

אנגלמן מזהיר כי המבנים הישנים, שחלקם נבנו עוד בשנות ה־50 וה־60, אינם עומדים בתקן רעידות האדמה שנכנס לתוקפו רק ב־1980. לכך מצטרף מחסור בממ"דים בדירות שנבנו לפני 1995 - כל אלו מותירים את האוכלוסייה בסכנה מתמשכת לאסונות טבע, מלחמות וקריסות פתע.

היקף הסיכון עצום: כ־810 אלף דירות בישראל נבנו לפני 1980, וכ־88% מהן עדיין לא חוזקו. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוגשו כמעט 46 אלף תביעות על נזק ישיר למבנים, וב־95% מהמקרים שולמו פיצויים בסכום כולל של 1.5 מיליארד ש"ח. כ־1,300 מבנים נפגעו פגיעה מהותית.

ואף על-פי כן - אין מדיניות ואין אחראי

הביקורת מגלה שמשרד הפנים מתנער מאחריותו להסדרת הנושא, משרד השיכון טוען כי הוא לא אחראי להגדרת מבנים מסוכנים, ומשרד ראש הממשלה לא הצליח לקדם החלטת ממשלה בנושא - גם אחרי קריסת מבנה בחולון ב־2021 והפגיעה הנרחבת במבנים בעקבות הטילים האירניים במבצע 'עם כלביא'.

חוקי העזר - מימי קום המדינה


חוקי העזר שמסדירים את הטיפול במבנים מסוכנים ברשויות המקומיות בני יותר מ־50 שנה ואינם כוללים הגדרות עדכניות, הוראות לסקר יזום, תדירות בדיקות, סיווג דרגות סכנה, או כלים לסיוע כספי לדיירים. 53 רשויות מקומיות מתוך 257 כלל לא התקינו חוק עזר בנושא.

ליקויים מהותיים גם בנוהלי הרשויות שנבדקו: בעיריית באר שבע נכתב נוהל חדש אך חלקי; בת ים טרם עדכנה את נוהל 2017; וקריית ים גיבשה נוהל בסיסי בלבד שלא אושר כראוי.

תיקונים בשטח? כמעט אין


* בין 59% ל־89% מהמבנים שהוכרזו כמסוכנים בבת ים ובאר שבע עדיין לא טופלו.
* מבנים שהוכרזו כמסוכנים ממשיכים להופיע ברשימות העירוניות גם אחרי שתוקנו או מבלי שצריכים להיות מוגדרים ככאלה.

המבקר קובע כי אין מנגנון אחיד לפטור מתשלום עבור תיקונים שהעיריות מבצעות, אין סיוע כספי לדיירים חלשים שנאלצים לעזוב דירה, וגם אין נהלים ברורים לבדיקת תיקון הליקויים אחרי הצהרת הדיירים.

ומה עם מבני ציבור?

בבת ים ובקריית ים אין כלל נוהל לטיפול במבני ציבור החשודים כמסוכנים. משרד החינוך לא מחייב בדיקות יציבות במוסדות חינוך, ומשרד הפנים ומשרד השיכון לא פרסמו נהלים לבדיקות תקופתיות במבני ציבור.

המלצות המבקר:

* גיבוש הצעת מחליטים לאומית עם חלוקת תפקידים ברורה בין משרדי הממשלה.
* פרסום חוק עזר מומלץ חדש ועדכני.
* חיוב הרשויות בביצוע סקרי מבנים, תוכניות עבודה ופרסום מידע לציבור.
* קביעת אמות מידה אחידות לסיווג מבנים מסוכנים, פטורים מתשלום על תיקונים ומעקב אחר טיפול במבנים.
* הקמת מנגנוני סיוע לבעלי מבנים ודיירים, כולל מימון זמני לדיור חלופי.
* החלת חובת בדיקה תקופתית במבני ציבור ובמוסדות חינוך.

המבקר מסכם באזהרה: "הזנחת נושא המבנים המסוכנים היא הזנחה של חיי אדם. טיפול נאות במבנים מסוכנים חיוני לשמירה על חיי אדם ולמניעת אסון".

מבקר המדינה מתניהו

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה