דוח מבקר המדינה מציג מחדל חמור בניהול ובפיקוח על כ-330 תאגידים עירוניים הפועלים בישראל תחת חסות הרשויות המקומיות. בעידן שבו תאגידים אלו מנהלים תקציבים של מיליארדי שקלים ומבצעים פרויקטים עירוניים בהיקף חסר תקדים - המדינה אינה מפקחת כראוי על ההתנהלות הכספית שלהם, והם חשופים למעילות, להונאות ולשימוש לרעה בכספי הציבור.
מיליונים שנעלמים - מבלי שנלמד הלקח
הדוח מצביע על 21 מקרי מעילות שנחשפו בין 2015 ל־2021, תשעה מהם בסכום הגבוה ממיליון שקלים. סכום הנזק הכולל נאמד ב־9.3 מיליון ש"ח. בין הדוגמאות שצוינו: בחברה לפיתוח הרצליה התגלו שלושה מקרי מעילה שנעשו באמצעות קבלת כספים במרמה בסכום כולל של לפחות 17 אלף ש"ח. בחברה לתרבות ופנאי אשדוד נחשפו שני מקרים של חוסר בכספים שהתקבלו במזומן בסכום של לפחות 3,000 ש"ח.
הבעיה: גם כשהמקרים טופלו - הכספים הושבו והוראות שונו - הם כלל לא דווחו לדירקטוריון, לרשות המקומית או למשרד הפנים, מה שהותיר את מערכות הבקרה עיוורות לסיכון.
אסדרה מפוזרת - בלי חוק מחייב
המבקר קובע כי אין מערכת נורמטיבית אחידה ומחייבת שמסדירה את פעילות התאגידים העירוניים. משרד הפנים מסתפק בהנחיות מפוזרות, רבות מהן אינן נגישות באתר הרשמי. "היעדר חקיקה מחייבת מייצר עמימות, פוגע בשקיפות הציבורית, ומקשה על הפיקוח", כותב המבקר.
פער לעומת חברות ממשלתיות
ההשוואה לחברות ממשלתיות מגלה פערים חדים: בעוד אלו כפופות לחוק החברות הממשלתיות ולרשות ממשלתית ייעודית שמפקחת עליהן, התאגידים העירוניים כפופים לשלטון המקומי בלבד – וגם עליו אין פיקוח ממשלתי הדוק.
ממשל תאגידי? תלוי בעירייה
החברות שנבדקו סובלות מהיעדר מנגנוני ממשל תאגידי חזקים: חלקן ללא ועדות ביקורת פעילות, דירקטוריונים עם כשירות חלקית בלבד וחוסר במדיניות למניעת הונאות. ההכשרות לדירקטורים אינן מחויבות בחוק, ובמקרים רבים אין פיקוח מקצועי פנימי אפקטיבי. לדוגמה, עיריית בת ים ניהלה את חברת הניהול העירונית במשך שנים ללא ועדת ביקורת, תוך ניהול רופף של תקציבים משמעותיים.
מעבר לכך, נמצא כי אף אחת מהחברות שנבדקו לא גיבשה מדיניות לניהול סיכונים או נוהל ייעודי למניעת מעילות והונאות. ברוב החברות אין גורם ממונה על הנושא, אין ביקורות פתע ואין מנגנון דיווח בעילום שם לעובדים.
המלצות המבקר:
* לעגן בחקיקה הסדרה כוללת של ניהול ופיקוח על תאגידים עירוניים.
* משרד הפנים יידרש לפרסם הנחיות מקצועיות בנושא ולרכזן במסמך מחייב, נגיש ומעודכן.
* יש לחייב הכשרת דירקטורים ובעלי תפקידים בתאגידים בתחום ממשל תאגידי ומניעת מעילות.
* נדרש להקים מנגנון פיקוח ממלכתי בדומה לרשות החברות הממשלתיות.
* על הרשויות המקומיות לדרוש מהתאגידים שלהן לדווח בשקיפות מלאה על התנהלותם.
* יש לקבוע חובה להפעיל ביקורות פתע וליישם אמצעי שמירה על אמצעי תשלום ונהלים למניעת ניגודי עניינים.
המבקר מסכם: "ניהול תאגידים עירוניים מחייב אחריות מוגברת ושקיפות מלאה. אין די בהנחיות - נדרשת חקיקה ברורה שתבטיח את כספי הציבור ותמנע מחדלים עתידיים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה