81 יישובים בסיכון גבוה לשריפות - אבל רק ב-9 החלה היערכות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוח ביקורת מעקב חמור על היערכות הרשויות המקומיות לשריפות, החושף מחדל מתמשך ברמה הלאומית והמוניציפלית. התקנות המיועדות להסדיר את חובת ההגנה על יישובים מפני שריפות - תקועות מאז 2014, ורק שליש מהתקציב הדרוש ליצירת אזורי חיץ הוקצה בפועל. מאז מלחמת חרבות ברזל, בישראל נשרפו כ-200 אלף דונם של יער וחורש - אך ההיערכות רחוקה מלהשלים את הפערים.

המספרים מדאיגים:

* 583 אזורים בישראל מוגדרים בסיכון לשריפות - מהם 81 בסיכון גבוה ביותר.
* רק 9 אזורים זכו לתקציב במסגרת החלטת ממשלה 1091, מתוכם רק 3 באזור חיפה.
* בחיפה נותרו 8 שכונות כלואות - בשתיים בלבד החלה סלילת נתיב גישה נוסף.
בחיפה, זכרון יעקב ויקנעם ההסברה והטכנולוגיה לזיהוי מוקדם - בחיתוליה.

פערי הכנה בולטים:

*

חיפה

זכרון יעקב

יקנעם

מטה יהודה

מחדלי תקצוב ומדיניות

המבקר מציין כי נדרש סכום של 155 מיליון ש"ח להקמת אזורי חיץ בכל הארץ, אך הוקצו רק 54.6 מיליון ש"ח בהחלטת הממשלה. גם רשות הכבאות אינה מחייבת את הרשויות לפעול לפי מסמך ההנחיות שלה, כי לא ניתן לו תוקף מחייב בהיעדר תקנות.

איגום מים וברזי כיבוי

בחיפה הוקם מרכז המים זמר אך טרם הופעל. בזכרון יעקב שודרגו תחנות השאיבה. רשות הכבאות בדקה רק באופן מדגמי את ברזי הכיבוי, בניגוד לחובה לבדוק את כולם.

המלצות המבקר:

* לאשר מיד את התקנות שהוכנו כבר ב-2014.
* לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית להיערכות לשריפות עם סדרי עדיפות ברורים.
* להגדיל את התקציב להכשרת אזורי חיץ ל-155 מיליון ש"ח.
* לחייב את הרשויות להכין תוכנית הגנה לכל שכונה או יישוב בסיכון.
* להרחיב את תחזוקת ברזי הכיבוי לכלל המרחב העירוני.
* לפתח אמצעים טכנולוגיים מתקדמים לזיהוי מוקדם של שריפות.
* לקיים תוכניות הסברה והדרכה לתושבים.

המבקר מסכם: "ההיערכות הלאומית והעירונית לשריפות נותרה לוקה בחסר. אם לא יוסרו החסמים - חיי אדם עלולים להימצא בסכנה מיידית בגל השריפות הבא".