הורים לא מכירים את השפ"ח, הילדים ממתינים חודשים לטיפול

שירותי התמיכה הנפשית במערכת החינוך קורסים תחת הביקוש – כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום. הילדים והנוער, שמצטופפים בתורים לאבחון או טיפול רגשי, נאלצים להמתין בממוצע 54 ימים לאבחון, 52 ימים להדרכת הורים וכחודש לטיפול פרטני. תורים אלה משאירים לא מעט הורים מתוסכלים וילדים חסרי מענה – דווקא בתקופה שבה מצוקות הנפש בקרב הדור הצעיר מזנקות, בעיקר לאחר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

מנתוני המבקר עולה כי כ-32% מההורים לילדים עם קשיים אינם מכירים כלל את שירותי השפ"ח – השירות הפסיכולוגי-חינוכי הפועל ברשות המקומית. בחברה הערבית שיעור חוסר ההיכרות גבוה אף יותר – 62%. גם בקרב החברה החרדית המודעות לשירותים נמוכה במיוחד.

מדוע ההורים לא פונים? 44.6% דיווחו כי הסיבה לכך היא פשוט חוסר היכרות עם השירות. הורים אחרים ציינו את היעדר הפניה מצד הצוות החינוכי או זמינות נמוכה של השפ"ח.

המחסור באנשי מקצוע - חריף ומוכר

הכשל המרכזי עליו מצביע הדוח: מפתח התקינה של פסיכולוגים חינוכיים, שעל פיו מחושב מספר התקנים בכל רשות – לא עודכן כבר 35 שנה. מנהלי השפ"חים העריכו כי חסרים להם כ-47% תקנים כדי לעמוד בעומס. הפער בין הדרישה בשטח לתקינה הקיימת הפך לבלתי נסבל, גם בעיני משרד החינוך, שמתחייב לעדכן את המודל רק לאחר הסכם השכר החדש שנחתם באפריל 2025.

הפערים בולטים במיוחד בין רשויות שונות: כך למשל, בלוד ובטייבה שיעורי הכיסוי של השפ"ח עמדו על 96% ו-34% בהתאמה – פער משמעותי המעיד על חוסר אחידות בזמינות ובנגישות לשירותים הנפשיים. בנוסף, תנאי ההעסקה של הפסיכולוגים משתנים בין הרשויות: בטבריה למשל אין השתתפות בהוצאות הרכב של הפסיכולוגים, ולעיתים הם נדרשים לעבוד עם מחשבים פרטיים ללא חיבור לשרת הרשותי. גם תוספות שכר עבור כוננויות ניתנות רק בחלק מהרשויות ולעיתים רק לפסיכולוגים מומחים. הפערים הללו מעמיקים את אי-השוויון בשירות הפסיכולוגי לתלמידים ברחבי הארץ.

בנתונים: בדצמבר 2023 משרד החינוך הקצה 2,429 תקני פסיכולוגים, בעוד הצורך האמיתי – כ-3,343 משרות. גם הנתונים שבידי משרד החינוך אינם מדויקים: המערכות הממוחשבות לקויות, חלק מהפסיכולוגים רשומים פעמיים, ותאריכים לא מעודכנים.

הכשל המרכזי עליו מצביע הדוח: מפתח התקינה של פסיכולוגים חינוכיים, שעל פיו מחושב מספר התקנים בכל רשות – לא עודכן כבר 35 שנה. מנהלי השפ"חים העריכו כי חסרים להם כ-47% תקנים כדי לעמוד בעומס. הפער בין הדרישה בשטח לתקינה הקיימת הפך לבלתי נסבל, גם בעיני משרד החינוך, שמתחייב לעדכן את המודל רק לאחר הסכם השכר החדש שנחתם באפריל 2025.

בנתונים: בדצמבר 2023 משרד החינוך הקצה 2,429 תקני פסיכולוגים, בעוד הצורך האמיתי – כ-3,343 משרות. גם הנתונים שבידי משרד החינוך אינם מדויקים: המערכות הממוחשבות לקויות, חלק מהפסיכולוגים רשומים פעמיים, ותאריכים לא מעודכנים.

מענה מוגבל ואי-שביעות רצון

ההורים שהתנסו בשירותי השפ"ח דיווחו בעיקר על שביעות רצון מאבחונים, טיפול פרטני והדרכת הורים, אך גם על חוויות מתסכלות: 62% ציינו את זמן ההמתנה כגורם מרכזי לאי שביעות רצון. למעלה מ-77% מההורים כלל לא התבקשו למלא משוב על איכות השירות.

כמו-כן, איכות המענה מושפעת מתקופת ההתמחות הארוכה של הפסיכולוגים החינוכיים: כ-41% מהם משלימים את ההתמחות במשך 6 עד 10 שנים, וכרבע מהם אף מתמחים למעלה מעשור – זמן כפול מהמומלץ. רק כ-35% מהפסיכולוגים מסיימים את ההתמחות בפרק זמן של שנתיים עד שש שנים. עומס העבודה וצורכי השטח הם בין הסיבות המרכזיות להתארכות זו, שמובילה לקושי מקצועי ולמחסור בפסיכולוגים בעלי מומחיות מלאה.

על-פי המבקר, משרד החינוך מקדם תפיסה טיפולית המדגישה טיפול קבוצתי, אך ההורים מראים העדפה ברורה לשירות פרטני ולהדרכה אישית. הטיפול הקבוצתי נתפס על ידם כיעיל פחות.

ההורים שהתנסו בשירותי השפ"ח דיווחו בעיקר על שביעות רצון מאבחונים, טיפול פרטני והדרכת הורים, אך גם על חוויות מתסכלות: 62% ציינו את זמן ההמתנה כגורם מרכזי לאי שביעות רצון. למעלה מ-77% מההורים כלל לא התבקשו למלא משוב על איכות השירות.

על-פי המבקר, משרד החינוך מקדם תפיסה טיפולית המדגישה טיפול קבוצתי, אך ההורים מראים העדפה ברורה לשירות פרטני ולהדרכה אישית. הטיפול הקבוצתי נתפס על ידם כיעיל פחות.

המלצות המבקר

המבקר קובע: "בהיעדר השקעה בטיפול פסיכולוגי לצעירים, נשלם מחיר כבד גם ברמה החברתית וגם בעלות הכלכלית למשק".