שר התקשורת ח"כ שלמה קרעי שיגר (2.7.25) מכתב חריף למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בו הוא טוען למחדל חמור כביכול בהגנה על חיי האזרחים החרדים ודוברי הערבית - עקב אי-העברת התרעות חירום דרך תחנות הרדיו המגזריות. לטענתו, עם שיגור טילים מתימן לישראל, לא קיבלו המאזינים לרדיו החרדי או לרדיו הערבי התרעות דריכה מקדימות, וזאת בניגוד לכלל הציבור שקיבל התרעות בטלוויזיה, בטלפונים החכמים, ברדיו הארצי ובצופרי האזעקה.
קרעי מצייר תמונה חלקית: הציבור לא הוזנח לחלוטין
במכתבו מציין קרעי כי הציבור החרדי, שאינו עושה שימוש בטלוויזיה, באינטרנט או בטלפונים חכמים, מסתמך כמעט בלעדית על הרדיו. גם בציבור הערבי, ובעיקר בפזורה הבדואית, קיימים פערים חמורים בכיסוי סלולרי ובנגישות לאמצעים דיגיטליים. אך לדבריו, למרות כל זאת, פיקוד העורף ואגף התקשוב בצה"ל לא אפשרו לתחנות המגזריות - "קול חי", "קול ברמה", "א-שמס" ו"קול הנשמה" - לשדר התרעות חירום מחוץ לאזורי הזיכיון שלהן.
אלא שקרעי מתעלם במכתבו מקיומן של תחנות רדיו ארציות ציבוריות כמו "כאן מורשת" ו"כאן מקאן" - המשדרות בפריסה ארצית ונועדו בדיוק לאוכלוסיות אלו: הציבור הדתי-חרדי והציבור הערבי, בהתאמה. תחנות אלו כלולות במערך ההתרעה הממלכתי וממשיכות לשדר גם בעת חרום. ה"בעיה" בציבור הדתי מצומצמת לימי שבת בלבד, בשל מעבר התחנות ל"גל שקט" בשבתות, בעיה המקבלת מענה בכאן מורשת.
שורת צעדים - אך ביקורת על הדרך
שר התקשורת פירט במכתבו שורת פעולות יזומות של משרדו לשיפור מערך ההתרעה, לרבות: עיבוי אנרגטי של אתרי סלולר, שידורי גלי צה"ל בתדר AM, הצטיידות במערכות לווין מסוג "אירידיום", חיבור אינטרנט למקלטים, ביטול אגרות למכשירי קשר וניסויי טכנולוגיה לאיתור נעדרים.
אולם, במקום לפעול בדרך המלך להקמת תחנת רדיו חרדית ארצית, או להעניק כיסוי כולל על בסיס תבחינים שוויוניים, מבקש השר לאפשר לתחנות רדיו אזוריות לפעול מחוץ לגבולות הזיכיון שלהן - תוך עקיפת כללי האסדרה הרגילים והכל באצטלה של צורך ביטחוני.
למעשה, גם פיקוד העורף הבהיר כי אין לו כל מניעה מביצוע השידורים וכי נושא ניהול התדרים ואישורי השידור הוא באחריות משרד התקשורת בלבד. עמדת הפיקוד אף הדגישה כי הפער היחיד הוא במתן הודעת "דריכה" - הניתנת כמה דקות לפני שיגור - ואינה כוללת את ההתרעות שנמסרות בזמן אמת באמצעות הצופרים. למעשה, גורמי הביטחון אינם רואים עם קרעי עין בעין את הצורך הביטחוני, ונראה כי מדובר בתירוץ כדי להכשיר אסדרה פוליטית לתחנות הרדיו החרדיות, וכדי שלא תעלה כזו טענה, לאפשר גם לרדיו א-שמס הרחב שכזו.
"הפרה רוצה להניק - אבל יש מי שחוסם"
לטענת קרעי, אנשי המקצוע בפיקוד העורף תומכים בהרחבת השידורים: "הם אומרים - אם אין פגיעה בתדרים ביטחוניים, אנחנו בעד. נראה שכשזה מגיע לגורמים המשפטיים למיניהם, הם מכניסים שיקולים פוליטיים, ככל הנראה מכיוון שמדובר בתחנות שאינן לטעמם, ומתנערים מאחריות".
הוא מדגיש כי בעלי תחנות הרדיו החרדיות השקיעו משאבים עצמאיים בהרחבת קליטת השידורים, אך נתקלו בתקרת זכוכית ביורוקרטית. לטענתו, זהו המקרה היחיד שבו נבלמת יוזמה ביטחונית למרות תמיכה מקצועית רחבה.
פערים נקודתיים - ומאבק פוליטי במסווה של דאגה לביטחון
קרעי מסיים את מכתבו בפנייה למבקר המדינה: "לא ייתכן שציבורים שלמים יוותרו ללא התרעה". אך מבקרי המהלך תוהים האם מדובר באמת בצורך ביטחוני-מערכתי, או שמא במאמץ לקדם מהלך פוליטי-מגזרי דרך דלת אחורית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה